ללא גבולות: הפרויקט שמאפשר לבעלי מוגבלויות לגלות את עצמם מחדש

26/05/2017 10:00
החיים של קרן רוטיאנו פנחס (39) , כשהיא בחודש השביעי להריונה. “גילו אצלי ניוון שרירים באופן פתאומי”, היא מספרת. “המחלה הייתה רדומה במשך כל חיי, היא התגלתה במקרה. פשוט  נפלתי ולא יכולתי לקום. זה היה בלתי ייאמן. בבוקר הייתי בריאה, ובערב נכה. מאז אותו הרגע כלום לא נשאר אותו דבר, לא העבודה, לא הזוגיות. גם ההריון ההוא נגמר באופן טרגי, ולקח זמן עד שהפכתי לאמא”.

עד אז רוטיאנו פנחס חייתה כאדם בריא ומתפקד. “לא ידענו שיש את המחלה הזו במשפחה, ואבא שלי לקה בזה אחרי”, היא מספרת. “היום, למרות שהוא בן 70, הוא מתפקד טוב ממני בהרבה”.

בעקבות גילוי המחלה, רוטיאנו פנחס, שעבדה בחנות צילום ואף למדה את התחום, נאלצה לתכנן מסלול מחדש: עבודה היא לא הצליחה למצוא וכעבור כמה שנים גם התגרשה. “בן הזוג שלי הכיר אישה בריאה ומתפקדת, וכל הזמן נוצרו עוד ועוד תחומים שבהם אני לא ממש מתפקדת”, היא מספרת. “לאט־לאט החלה התרחקות, ובסופה פרידה”. גם להיות אמא זה לא פשוט במצב הזה. “לא הרמתי את הבת שלי עדן על הידיים מאז שהייתה בת חודשיים”, היא אומרת. “יש דברים שהיא יודעת שהיא לא יכולה לקבל מאמא. היא יכולה אולי לשבת עלי ולקבל חיבוק, אבל יש דברים שהיא עושה עבורי. זו מציאות שהיא מכירה מאז שהיא נולדה, והיום היא בת עשר, וזה נראה לה טבעי”.

אולם אחד התחומים שבהם רוטיאנו פנחס הכי נאבקה היה מציאת עבודה בתחום הצילום, מאחר שהיה לה קשה מאוד לאחוז במצלמה. “אני לא יכולה לעבוד בסתם עבודה, אלא רק במשהו שאני אוהבת”, היא אומרת. “אני לא יכולה ללכת הרבה, לא יכולה לעמוד, לא יכולה לעמוד מול קהל, אז אי אפשר להמשיך למכור בחנות. גם ללמוד אופטיקה לא אפשרו לי. כל החיים התהפכו לי ביום אחד”.

הימים הארוכים בבית גרמו לרוטיאנו פנחס להבין שהדבר היחיד שהיא יכולה לעשות במצב הקיים הוא להתנדב. מי שיבדוק ביומן שלה ימצא שסדר יומה לא פחות עמוס גם מזה של אנשים שעובדים בעבודות אינטנסיביות למדי. “ראיתי שאני לא יכולה לעבוד, אז התחלתי להתנדב בכמה מקומות בו זמנית”, היא מספרת. “אני עובדת בטלוויזיה קהילתית כתחקירנית, התנדבתי כמה שנים במשמר האזרחי כפקידה, אני בוועד במועדון של נשים, אני בוועד במועדון של הורים וילדים, אני מתנדבת במתנ”ס, בגינה קהילתית. גם לקחתי קורס שיכשיר אותי לסייע לחולי אלצהיימר, ועכשיו יש מיזם חדש במסגרת ‘עוצמת ההתנדבות’, שבמסגרתו אנחנו פותחים חנות יד שנייה שיעבדו בה אנשים עם מוגבלויות”.

“ממקבלים לנותנים"

רוטיאנו פנחס לא לבד. מאות בעלי מוגבלויות הצטרפו בשנה האחרונה לפיילוט של התוכנית “עוצמת ההתנדבות”. מטרת התוכנית היא לשלב, עד כמה שאפשר, בעלי מוגבלויות בארגונים שונים כמתנדבים. המטרה היא, כמובן, כפולה: ההתנדבות נותנת לבעלי המוגבלויות את תחושת המסוגלות החשובה כל כך והופכת אותם לחיוניים יותר לעצמם ולחברה. בד בבד, הארגון מקבל לשורותיו מתנדבים בעלי מוטיבציה גבוהה, המסייעים לו בהשגת מטרותיו. הרווח, אם כך, כפול. 

"מטרת התכנית היא שילובם של אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה, מעמדת חוזק, תוך העצמתם האישית והקהילתית", מספר רמי סטויצקי, מפתח התכנית. "אנחנו רוצים להפוך את המוגבלים ממקבלים לנותנים. בחלק מהמקרים האנשים שמתנדבים לא רק נותנים משהו לחברה, אלא זה מעצים אותם ומכשיר אותם לעבודות, וזה פותח להם פתח להשתלבות תעסוקתית. אנחנו לא רוצים לשלב את המתנדבים במקומות שרוצים לשלב אותם כדי לחסוך כסף”.
איך אתם יודעים שהגוף שמנסה לקלוט מתנדבים הוא לא גוף מנצל?

“אני שואל, ואז אני מבין אם הם מחפשים כוח אדם זול, כי הם אומרים את זה. הם לא מחביאים את זה. אנחנו רואים מתי הארגון הקולט מבין את המטרות, ומתי הם פחות מבינים. בשנים האחרונות יש הבנה שזו עשייה חברתית מאוד משמעותית. אנחנו רוצים שבעלי מוגבלויות ירכשו מיומנויות שיעלו את הערך של עצמם. זה לא קשור רק לעולם העבודה, אלא להשתלבות של בעלי מוגבלויות בכלל. מבינים מהר מאוד מתי יש אנשים שמתייחסים לאנשים שלנו ככוח אדם זול, ומתי זה משרת את בעלי הצרכים המיוחדים.

“אני רוצה לקחת את כל האוכלוסיות שמוכרות לרווחה ולשלב אותן באמצעות ההתנדבות בחלק היצרני ולא בחלק המקבל”, מוסיף סטויצקי. “אני חושב שנוכל להגיע לזה בתוך שלוש או ארבע שנים. זה תהליך שאנחנו רואים – אם מתנדבים שלנו עוסקים בחלוקת מזון, אז משפחות נזקקות אומרות לעצמן: ‘אם הם יכולים, אז גם אנחנו’”.

מדובר במיזם ייחודי גם בקנה מידה בינלאומי. “יש כל מיני ארגונים שעושים דברים נקודתיים”, מספר סטויצקי, “אבל אין כזאת תוכנית לאומית לשילוב בעלי מוגבלויות כמתנדבים בשום מקום אחר בעולם. חיפשתי בהתחלה, כי הייתי בטוח שאני לא ממציא את הגלגל. בנינו את זה כאן תוך כדי תנועה”.

רשת ההתנדבות הארצית שהקים סטויצקי הלכה וצברה תאוצה. זה החל בארבע רשויות מקומיות כפיילוט, וכיום שותפות למיזם 20 רשויות בכל רחבי המדינה. במסגרת התוכנית הוכשרו 24 "מובילי התנדבות של אנשים עם מוגבלויות", שהחלו להפעיל תוכניות התנדבות של אנשים עם מוגבלויות. 
אחד המשתתפים בפרויקט הוא נחום שלום מקריית מלאכי (35), שלקה בשיתוק ילדים כשהיה בן שנה וחצי, כפי הנראה בשל העובדה שחוסן נגד המחלה הקשה. “אני לא זוכר את עצמי עומד, אבל מאז שהייתי ילד התנדבתי”, הוא מספר. הוא נשוי ואב לשלוש בנות וכיום הוא עובר בין בתי ספר ומרצה בפני הילדים על מצבו, ובעיקר על כך שנכים ניחנו בדיוק באותן התכונות שבהן ניחנו היתר. “כבר שבע שנים אני עושה לילדים פעילויות כדי שיבינו שגם נכים יכולים – לנהוג, להרצות, ללמד, לגדל ילדים, לנהל חיי משפחה”, הוא מספר.


באדיבות אתר מעריב.
לכתבה המלאה: לחצו כאן. 
עבור לתוכן העמוד