העלאת גיל הפרישה - לא לכל אחד
הגדל

מחקרים בינלאומיים וישראליים שנערכו לאחרונה כבר הוכיחו קשר ישיר בין תעסוקה ובין בריאות. על פי תוצאות מחקר ארוך טווח, שנערך מטעם המשרד לאזרחים ותיקים בהדסה הר הצופים על ידי ד"ר אהרון כהן ופרופ' יוחנן שטסמן, נמצאה קורלציה בין עבודה לאחר גיל 70 ובין בריאות, עצמאות ותוחלת חיים. במעקב אחרי שתי קבוצות מיקוד - בני 70 פלוס עובדים ושאינם עובדים - הוכח באופן מובהק כי יש השפעה חיובית אצל אלו שהמשיכו לעבוד.

מחקר אחר, של אוניברסיטת מישיגן והאוניברסיטה הלאומית של טייוואן, הוכיח כי מספיקות 100 שנות עבודה בשנה כדי ליהנות מהיתרונות של עבודה מתמשכת. אדם שעבד 100 שעות ויותר, סיכוייו לדווח על בריאות לקויה קטנו 50-באחוזים בשנתיים שלאחר מכן וסיכוייו למות פחתו 75-באחוזים.

השבוע הביע שר האוצר את תמיכתו בהעלאת גיל הפרישה. אמנם זו אמירה אקטואלית בימים של עלייה ניכרת בתוחלת החיים, ובייחוד לאור המחקרים המוכיחים את החשיבות התעסוקתית בגיל השלישי, אך היא גם טומנת בחובה מוקשים. המערכת התעסוקתית בישראל אינה ערוכה לקליטת אזרחים ותיקים. כיום בכל מערכות המגזר הציבורי, כופים על העובד פרישה עם הגיעו לגיל הקבוע בחוק. מרצה או מורה, רופא או מזכירה, נאלצים לפרוש על אף היותם בריאים, פעילים ובעלי ידע וניסיון. גם המגזר הציבורי, שהוא כשליש מהמשק, מאלץ את עובדיו לפרוש בכפייה גם אם הם מעוניינים להמשיך בעבודתם.

הצעד הראשוני לטיפול בבעיה מוכרח להיות פיתוח מנגנון תעסוקתי המותאם לבני הגיל השלישי. על המגזר הציבורי לשמש דוגמה ולאפשר לעובדיו המעוניינים בכך להמשיך בעבודתם לאחר גיל הפרישה הנוכחי. כמו במדינות אחרות, יש להנהיג מדיניות של תמריצים למעסיקים או לגופים במגזר העסקי שבחרו להעסיק עובדים מבוגרים.

המשרד לאזרחים ותיקים פועל זמן רב ליצירת אפשרויות תעסוקה לבני הגיל השלישי: פיילוט של מרכזי תעסוקה לוותיקים, לצד הפעלה של מסגרות התנדבות, העשרה ותרבות לוותיקים. הדגש הוא על מתן אפשרות, להבדיל מחובה בחוק, להמשך עבודה לאחר גיל הפרישה. חובה להמשך עבודה עד גיל מאוחר עלולה לגרום לנזק בקרב שכירים העובדים במקצועות שוחקים.

בראייה לאומית מקרו-כלכלית, אי ניצול הפוטנציאל התעסוקתי הטמון באוכלוסיית המבוגרים הוא הפסד למשק. בעבור המבוגרים המעוניינים לשמור על מקום עבודתם, צריך להמשיך לפתח מנגנון תואם שיוכל לקלוט אותם, ולחלופין, יקדם אותם במקום עבודתם הקיים. בעבור המבוגרים שאינם מעוניינים להמשיך לעבוד, יש למצוא תעסוקה בלתי פורמלית, למשל התנדבות בקהילה ופעילויות העשרה והשכלה. כך נשיג את התוצאה המקסימלית, הן לטובת האזרח הוותיק והן למשק כולו. הכותבת היא סגנית השר לאזרחים ותיקים באדיבות ישראל היום

http://digitaledition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2012%2F07%2F20
 
 

 

 

עבור לתוכן העמוד