מדד "מעלה" היוקרתי לחברות בעלות האחריות החברתית לשנת 2011
הגדל

אתמול פרסם ארגון "מעלה" את רשימת החברות שזכו להיכלל במדד "מעלה" היוקרתי לחברות בעלות האחריות החברתית הגבוהה ביותר לשנת 2011. מתוך 85 חברות שנכנסו לדירוג ניתן למנות 51 חברות ציבוריות, בהן אל על, שופרסל, אספן ועל-בד, שהצטרפו למדד רק השנה. בנוסף להן נכנסו לדירוג גם שתי חברות ממשלתיות משמעותיות מבחינת היקפן הכספי: מקורות וחברת החשמל.

החברות שהצטרפו נמדדו על-פי פרמטרים של סביבת עבודה, מעורבות בקהילה, אתיקה, איכות סביבה וממשל תאגידי. "כל עוד אנחנו מבחינים בנכונות לדיווח ולשקיפות, לצד כניסה לתהליך של שיפור תמידי, אנו מגלים נכונות לצרף את החברה למעגל החברות של מעלה", כך מסביר שלמה (מומו) מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה.

קביעת הפרמטרים בהליך דירוג האחריות החברתית נעשית במסגרת ועדה ציבורית, שבראשה עומדת בחודשיים האחרונים יעל אנדורן, המנכ"לית היוצאת של חברת עמיתים (המאגדת את קרנות הפנסיה הוותיקות). החברות המשתתפות בדירוג אחראיות למשלוח שוטף של נתונים הקשורים לפרמטרים לעיל, ואלה משוקללים במודל חישובי הקובע אם החברה עומדת ברף המינימלי הנדרש. "בדרך כלל חברות שמרגישות כי הן אינן עומדות בסטנדרטים שלנו או אינן מוכנות להשקיע את המשאבים הנדרשים - לא מתגייסות מלכתחילה לתהליך או עוזבות אותנו במהלך הדרך", מבהיר מהדב.

אז למה בעצם צריך מדד כזה?
"אנחנו מאמינים שחברה שמנהלת את המדדים הסביבתיים והחברתיים שלה היא חברה בעלת תשתית בריאה יותר, שמחזיקה גם בתשתית טובה יותר להצלחה עסקית לאורך זמן. ההשקפה שלנו, שלפיה רצוי שחברות יסתכלו על מעשיהן לא רק מפריזמה עסקית טהורה, נובעת גם מרצוננו ליצור חברה ישראלית טובה יותר - ולא רק חברה יעילה יותר מבחינה כלכלית. עם זאת, אנחנו לא באים להראות רק ששני האידיאלים האלה באים אחד על חשבון השני, אלא גם שהשאיפה המשותפת לשורה תחתונה בשרנית יותר וסביבה אנושית טובה יותר היא למעשה סינגרטית".

האם יש עדויות על חברות בעלות דגש חברתי שנהנות מתשואה גבוהה יותר?
"המחקרים עדיין לא חד-משמעיים, בין השאר מכיוון שמדד המניות החברתיות אינו קיים מספיק זמן. עם זאת, גם חברות שמשקיעות בפן החברתי הן בדרך כלל גדולות ומבוססות יותר, ולפיכך נהנות מיציבות לצד שיעורי צמיחה מופחתים".

מהדב אף סבור כי מדד המניות החברתי של חברת פוטסי הבריטית (המכונה FTSE for good) הציג מאז 2008 ביצועים טובים יותר מאלה של מדדי המניות הכלליים. "קשה להצביע על המשתנים הרלוונטיים ולבודד אותם, בדיוק כפי שקשה למדוד או לאמוד את ערכו של ניהול טוב. אך אנו רואים כי חברות שמקפידות על תחום האחריות החברתית נהנות מ'אפיל' ציבורי חיובי יותר המסייע להן להתגבר על משברים ולמשוך עובדים טובים שמעוניינים להיות מזוהים עם הארגון",  
רוצים ליצור חברה ישראלית טובה יותר - ולא רק חברה יעילה יותר מבחינה כלכלית.


לטענת מהדב, העדויות הנוגעות לתרומתה של האחריות החברתית להתנהלות החברות, בד בבד עם השתכללות הרגולציה בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי של 2008, יוצרות הזדמנות לכניסתה של פרקטיקה התנדבותית לתהליכי החקיקה.

האם לדעתך המחוקק אמור לקבוע חובת דיווח חברתי?
"איני רואה סיבה שהמשקיע המודרני לא יקבל מהחברה הציבורית שבה הוא מושקע מידע הנוגע לביצועיה בדבר יצירת רווחה חברתית וסביבתית לצד הרווח הנקי המוניטרי. מידע שכזה צריך להיות מסופק לו כיוון שהתנהלות נבונה בתחומים אלה היא למעשה נכס של החברה, בעוד התעלמות מנושאים חברתיים והתרשלות בטיפול בהם עשויות להוביל לאורך זמן לנזקים שיתגלגלו גם לשורה התחתונה".

איזו חברה, לדעתך, חבה חלק גדול מהצלחתה להתמקדות בטובת הקהילה?
"ג'נרל אלקטריק. לאורך שנים רבות היא הציבה לכל אחת מהחטיבות שלה יעדים בפיתוח מוצרים ירוקים, שכיום אחראיים לחלק משמעותי מהכנסותיה ומרווחיה. בהרצאה שהשתתפתי בה הודה ג'פרי אימלט, מנכ"ל החברה, כי האסטרטגיה הירוקה של ג'נרל אלקטריק אינה נובעת מפריטה של חזונו לכדי הוראות לדרגים מתחתיו, אלא מהקשבה לשוק ולצרכים המתפתחים בו. גם פתיחות זו היא נכס ארגוני אשר שכיח יותר בחברות הנוטות להצטיין בפרמטרים חברתיים אחרים הנמדדים על-ידינו".

חברות שונות מספקות מוצרים ושירותים שתועלתם לחברה גבוהה או נמוכה יותר. האם חברת סיגריות וחברה להשכלת מבוגרים יכולות לחלוק מקום באותו מדד חברתי?
"יש יתרון לתחום שהתועלת החברתית שלו מובהקת יותר. תחומים כמו תרופות, חינוך או אנרגיה ירוקה עדיפים על פני אלכוהול, הימורים או טבק. אך השאלה שאנחנו מנסים כל פעם לשאול את עצמנו היא האם החברה משתדלת? אנחנו בודקים אם החברה מנסה למזער את ההשפעות השליליות שעשויות לנבוע מהתנהלותה, כשמדובר בתחום בעייתי".

דוגמה נוספת שמספק מהדב היא ענקית התרופות נובו נורדיסק. מרבית הכנסות החברה נובעות מייצור תרופות לחולי סוכרת, אולם היא משקיעה משאבים ניכרים בחינוך למניעת סוכרת. "בדרך זו החברה, בעצם, מזכירה לעצמה ולעובדיה כי המטרה שלה היא לספק בריאות ולא מזומנים. אני חושב שזה מסר שכל עובד בחברה שמח להזדהות איתו", אומר מהדב.

אז מה עדיף - ניהול טוב או התמקדות בפרמטרים חברתיים?
"אנחנו לא חושבים שהתמקדות בפרמטרים חברתיים יכולה להחליף ניהול טוב, יצירתיות, התמודדות עם משברים מורכבים או שפל כלכלי. אך לתפישתי, קיומו של ערך מוסף הוא מספיק למשקיעים, למנהלים ולרגולטורים על מנת שיקדישו לו חשיבות רבה, ובטח רבה יותר מזו הניתנת לו כיום". באדיבות מעריב תמונה:רובי קסטרו

עבור לתוכן העמוד