מדינת ההתנדבות
הגדל

לחצו כאן לכתבה המקורית באתר 'גלובס'

הממשלה לא תממן חלוקת מזון לנזקקים, אלא תסדיר את פעילות העמותות ההתנדבותיות הפועלות בתחום. כך עולה מדו"ח ועדה בין-משרדית שהוגש ביום ב', 31 במרץ, לשר הרווחה, יצחק הרצוג. הוועדה, בראשות מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ', החלה לפעול בעקבות עתירה לבג"ץ של עמותת "לתת", שדרשה מהממשלה לקחת אחריות על חלוקת המזון לנזקקים ולא להשאיר את כל הנטל על הארגונים ההתנדבותיים.
הדו"ח רואה אור עשרה ימים לפני המועד בו חויבה הממשלה להגיש את עמדתה בעניין לבג"ץ. הוועדה כללה נציגים ממשרדי האוצר, המשפטים, הבריאות, החינוך, החקלאות, המשרד לענייני גמלאים והמוסד לביטוח לאומי. אל דיוני הוועדה זומנו גם נציגים מהארגונים ההתנדבותיים וכן נבחנו דרכים שונות שנהוגות בעולם, בהן חלוקת תלושי מזון כפי שמתבצע בארה"ב. שם, אגב, חלוקת המזון מתבצעת על ידי המדינה עבור 21.3 מיליון איש, בעלות של 21 מיליארד דולר בשנה.

"אף כי מימון חלוקת המזון על ידי הממשלה הוא פתרון שעשוי לתת מענה מיידי לאי הביטחון התזונתי של רבים, זו מלכודת דבש הטומנת בחובה את ההרס של מדינת הרווחה הישראלית ופנייה לדרך של מדינת סעד", קובעת הוועדה בדו"ח. "בשנת ה-60 למדינת ישראל, המלצות הוועדה מבקשות למנוע נפילה למלכודת זו ולחזק עוד את מדינת הרווחה הישראלית", נאמר. הוועדה סבורה כי אספקת צורכי מזון לפרט מעבירה את האחריות למילוי צורך בסיסי מהמשפחה והעומדים בראשה אל המדינה. על פי הוועדה, "הדבר עלול ליצור תלות מתמשכת בשירותים חיצוניים ותחושה של התנשאות מהממסד".

"מדינת ישראל מחויבת לשמור על צביונה כמדינת רווחה וככזו עליה להביא לפתרון בעיית אי הביטחון התזונתי של חלק מאזרחיה, שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות", אמר השר הרצוג בתגובה למסקנות הוועדה. "מהדו"ח עולה בבירור כי יש פערים במערכת הביטחון הסוציאלי, שחשוב לתת להם מענה ממוקד. יישום המלצות הוועדה יבטיח לאזרחי המדינה חיים בכבוד לפחות מהאספקט של דאגה למזון מספק ומזין - וזה דבר שראוי לעשותו במיוחד לקראת חג הפסח הקרב", אמר הרצוג.

22% מהציבור סובל

למרות המסקנה כי אין לממן את חלוקת המזון, מודים חברי הוועדה בבעיה קשה במיוחד של אי ביטחון תזונתי בארץ. כך, על פי ממצאים של מכון ברוקדייל המופיעים בדו"ח, עולה כי 22% מהציבור בישראל סובל מאי ביטחון תזונתי. בארה"ב למשל, בה הפערים בין עניים לעשירים גבוהים מאוד, השיעור עומד על 10.9% - מחצית מהשיעור בישראל.

עוד עולה מהממצאים כי 8% מהישראלים סובלים מאי ביטחון תזונתי חמור, שמשמעותו ויתור על ארוחות מאוזנות בשל היעדר תקציב ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם תוך כדי תחושת רעב. בישראל רשומות 442 עמותות לחלוקת מזון. מספרם גדל מאוד בשנות ה-90 וכך גם בשנים 2001-2004, בהן קוצצו הקצבאות.

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, לא נשמע נלהב היום מהוועדה. "הם אומרים שחלוקת מזון היא הכרחית כל זמן שזה נעשה על ידי עמותות התנדבותיות. החשש שלי הוא שנקבע פה תקדים מוסדר לכך שהאחריות המעשית היא של העמותות. גם סכום התקצוב המוצע הוא נמוך מאוד בעיניי, שכן אנו מעריכים כי תקצוב ראוי צריך לעמוד על כ-700 מיליון שקל בשנה. יחד עם זאת, זו הפעם הראשונה שגורם רשמי מכיר בבעיה הקשה של אי הביטחון התזונתי בישראל".

 

עבור לתוכן העמוד