רוצים שהסטודנטים יתנדבו, אבל לא במקום קורסים

ערב יורד על שכונת נוה שאנן בחיפה, והסטודנטים מגיעים לבית קפה שמפעילה עמותת "אנוש", העמותה הישראלית לבריאות הנפש. הם מסדרים את הכיסאות ליד השולחנות, כותבים על הלוח את תפריט היום, ומכינים בישולים אחרונים במטבח. בית הקפה מיועד לנפגעי נפש הנמצאים בשיקום, מסבירה המתנדבת אביטל פאר, סטודנטית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה. המקום מתמלא במהירות, האווירה חמה וידידותית. הסטודנטים יושבים בקבוצות סביב השולחנות, לעתים משוחחים עם נפגעי הנפש על ענייני היום, ולפעמים פשוט מקשיבים. "זה לא מפגש טיפולי", אומרת פאר, בית הקפה בעיקר נועד לשמש "מודל חברתי נורמטיווי"; מקום שבו יכולים המשתקמים להיפגש, לתרגל מיומנויות חברתיות שנשחקו כתוצאה מאשפוזים ממושכים ולהפיג את בדידותם.

פאר, כמו סטודנטים רבים אחרים, הגיעה לתוכנית בשנה שעברה כי חיפשה התנדבות שתקרב אותה מהלימודים התיאורטיים באוניברסיטה לחיים האמיתיים; היא המשיכה להתנדב שנה שנייה, למרות שהשנה היא כבר לא מקבלת נקודות זכות על פעילותה. הפעילות בבית הקפה של "אנוש" היא אחת התוכניות שאישרה אוניברסיטת חיפה כחלק מניסיון לעודד סטודנטים לפעול למען הקהילה. הסטודנטים מגיעים לשם לשלוש-ארבע שעות מדי שבוע; בסוף שנת הלימודים הם יקבלו על כך ארבע נקודות זכות אקדמיות - שוות ערך לשני קורסים.

באחרונה החליטה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), האחראית על כל המוסדות האקדמיים בישראל, לעודד פעילות של סטודנטים למען הקהילה באמצעות "תמריצים" - נקודות זכות אקדמיות ומלגות. המועצה החליטה להקציב לכך ארבעה מיליון שקלים בשנה. לדברי מנכ"ל המל"ג, שוש ברלינסקי, "המטרה היא ש-80% מהסטודנטים יהיו מעורבים בפעילות חברתית". לדבריה, המוסדות הגיבו לקול קורא להצעת תוכניות למעורבות שהוציאה המל"ג ב"היענות רחבה ונלהבת".

ההחלטה להעניק נקודות זכות אקדמיות בעבור פעילות שאינה אקדמית, מעוררת מחלוקת בקרב בכירים באקדמיה. "נקודות זכות אקדמיות נותנים בעבור לימודים אקדמיים", אומר הפרופ' נחמיה פרידלנד, מנהל "המכללה האקדמית תל אביב-יפו", "אני לא אומר שהפעילות החברתית אינה ראויה, אבל צריך לעודד אותה באמצעים אחרים".

בתגובה לטענה כי גם בפעילות למען הקהילה עשוי הסטודנט ללמוד רבות, אומר הפרופ' פרידלנד כי "זו טענה כללית מדי, איש לא יודע בדיוק מה הם לומדים. המוקד הוא הפעילות למען הקהילה. אם הסטודנט לומד משהו זו תופעת לוואי, לא העיקר. הסטודנטים לומדים הרבה גם מנסיעות לחו"ל ומעיסוקים אחרים שלהם, ואיש לא מעלה על דעתו לתת על כך נקודות".

גם סגנית הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, הפרופ' חגית מסר-ירון, מתנגדת להענקת נקודות זכות: "המטרה ראויה, אבל אפשר להשתמש במנגנונים הקיימים כדי לעודדה, כמו מלגות. הענקת נקודות אקדמיות - אלא אם התוכנית היא חלק אינטגרלי מההכשרה האקדמית (כמו סטודנט לעבודה סוציאלית העובד עם חבורות רחוב) - זו טעות". לדבריה, התמריץ הזה מוביל "לטשטוש הגבולות של הגדרת ההשכלה האקדמית, פריצה שלא ניתן לדעת היכן תיגמר. למשל, לפי אותו היגיון, אם מחר יוחלט שחשוב ליישב את הנגב, אז למה שלא יורידו שנה מהתואר גם למי שהולך לגור בנגב?"

הפרופ' מסר-ירון אינה מתנגדת לעידוד המעורבות החברתית של סטודנטים. לדבריה, "אם חשוב שסטודנטים יהיו מעורבים בקהילה, יהיה נכון יותר לחייב את הפעילות הזאת, כפי שבעבר חויבו הסטודנטים בשיעורי ספורט, אך לא קיבלו על כך נקודות".

פעילות קהילתית יכולה לזכות סטודנטים במלגות לימוד כבר שנים רבות, כמו בפרויקט החונכות "פר"ח". אך באחרונה, עוד לפני החלטת המל"ג, החלו מוסדות להציע תוכניות או קורסים המעניקים גם נקודות זכות אקדמיות. כך למשל, באוניברסיטת חיפה אושרה רשימת ארגונים, שפעילות בהם בהיקף של ארבע שעות בשבוע מזכה בארבע נקודות אקדמיות. בין השאר, מדובר בפעילות באגף הרווחה בעירייה; באיל"ן; בארגון למען ילדים עם מוגבלויות; בבית הלוחם; ב"מזון לחיים", ארגון המחלק מזון לנזקקים; ביחידת "יואב", יחידה מבצעית של המשטרה הפועלת באבטחה ומניעת פיגועים; ובמרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.

במקרים אחרים, הפעילות משולבת בתוכנית הלימודים ומעניקה לסטודנטים גם נקודות וגם הכשרה מעשית. כך למשל, באוניברסיטת חיפה נפתח קורס חדש לתואר שני במינהל עסקים, המיועד למנהלי ארגונים ללא כוונת רווח. במסגרת הקורס בונים הסטודנטים תוכנית עסקית ושיווקית בעבור ארגונים ללא כוונת רווח, ובהם מוזיאונים ועמותות.

החל מהשנה מחויבים סטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב להשתתף בקורס שהוכן בשיתוף "מרכז חוסן להתערבות בטראומה ואסון המוני" והאגף לשירותים חברתיים בעיריית תל אביב. כל סטודנט מוצמד לאדם הנמצא בטיפול רשויות הרווחה, מלווה אותו לאורך השנה ועוזר לו בבעיות שונות. לדברי ראשי התוכנית, הסטודנט "לומד מהי השקעה ונתינה לזולת מעבר לתפקיד הפורמלי של הרופא, וכן את תפישת הבריאות המערכתית-כוללנית הממוקדת בפרט".

גם במל"ג עצמה עדיין מתלבטים בנוגע ליוזמה. הפרופ' עמוס רולידר ממכללת עמק יזרעאל, החבר במל"ג ובוועדה שבדקה את הנושא בעבורה, אומר שהוא מתנגד נחרצות להענקת נקודות זכות לפעילות שאינה אקדמית, אך תומך נלהב בשילוב פעילות קהילתית בקורסים אקדמיים. "אנחנו עדיין מגששים", אומר הפרופ' חיים גורן ממכללת תל חי, החבר בוועדת הבדיקה ובוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג. "אני בעד - אבל בזהירות. לא צריך להקל ראש בנקודות זכות אקדמיות", הוא מוסיף.

כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

עבור לתוכן העמוד