סבתא, מה את עושה כשאת קמה בבוקר? מתנדבת!
13/05/2009
הגדל

פורסם לראשונה בynet מעורבות

"הגמלאים המתנדבים, מגיעים באופן קבוע ומסודר לבתי הספר, משתלבים במהלך יום הלימודים ומלמדים בכיתות ובקבוצות מצומצמות. במסגרת הפעילות מתנדבים 500 גמלאים ללמד בבי"ס יסודיים, מידי שבוע, ב- 20 יישובים ברחבי הארץ". דינה בנקלר מספרת "בגוף ראשון" על התנדבותה ב"ידיד לחינוך"

שמונה בבוקר, יום ראשון גשום, אפור וסוער, רציף רכבת מרכז בתל אביב מלא בחיילים מפה לפה, עטופים בדובונים, למרגלותיהם הצ'ימידנים העצומים. הם ממתינים לבוא הרכבת. פה ושם נראה אזרח בודד או אמא וילדה. הרכבת מתקרבת... כשהיא נעצרת הקהל פורץ לו דרך, כמעט מבלי לתת לאלה הרוצים לרדת שהות לעשות זאת. אני נסחפת עם הקהל ומנסה לפלס לי דרך בין ומעל התיקים העצומים. לשמחתי מצאתי מקום ישיבה ואני מתמקמת לנסיעה לבאר שבע, כדי לפגוש את מתנדבי "ידיד לחינוך".

"תגידי, את נורמאלית?" אני כמו משוחחת עם עצמי, "מה שכחת בבאר שבע? את, בגילך המתקדם, במקום לשבת בבית על כוס קפה, קרואסון ועיתון? זה מה שחסר לך?" מסתבר שכן.

לפני 12 שנים פרשתי מעבודתי כמנהלת בית ספר לטבע סביבה וחברה בתל אביב, ומאז לא הפסקתי לעסוק כמתנדבת, בצדדים השונים של מערכת החינוך. מין חיידק שכזה שאינו מרפה. כיום אני משמשת כמנהלת הפדגוגית של עמותת "ידיד לחינוך", שהוקמה על ידי גמלאים, במטרה לסייע לתלמידים בשיפור ההישגים, למתן תופעות אלימות ולתת יחס אישי לכל תלמיד.

"מפגש פורה בין הדורות"
הגמלאים המתנדבים, מגיעים באופן קבוע ומסודר לבתי הספר, משתלבים במהלך יום הלימודים ומלמדים בכיתות ובקבוצות מצומצמות. במסגרת הפעילות מתנדבים 500 גמלאים ללמד בבתי ספר יסודיים, מידי שבוע, ב- 20 יישובים ברחבי הארץ. אין ספק, כי עצם הימצאותם של מבוגרים איכותיים בבתי הספר, תורם להפנמת ערך ההתנדבות, למפגש פורה בין הדורות ולהפחתת רמת האלימות.

"ההתנדבות מאפשרת לי להרגיש משמעותית, רצויה ומועילה"
תפקידי הוא ליצור את הקשר מול הרשויות ביחד עם מנכ"ל הארגון, נמרוד אקרמן, לסייע לרכזות היישוביות במידת הצורך לתכנן את פעילותן ולהדריכן, להבנות עבודה, לתכנן דרכים למעקב והערכה לפעילות המתנדבים, לחשוב על דרכים ארגוניות להתרחבות הפרויקט, להקים צוותים מובילים ולבחור את הרכזים האזוריים. בנוסף, עלינו לחשוב על דרכים לתגמול את המתנדבים בארגון שלנו, שלא על בסיס תשלום כספי. העבודה רבה ומעניינת. החיים מציבים אתגרים חדשים, כך שהאופק הולך ומתרחק ככל שאני מתקרבת וזוהי בשורה נהדרת.

ההתנדבות היא דרך דו-סטרית, כשהגמלאי תורם לחברה אך המגע והקשר עם הילדים ועם בית הספר תורם למתנדב לא פחות. התרומה היא התמורה. והתמורה רבה. אני מקדישה להתנדבות בין שלושה לארבעה ימים בשבוע. נוסעת ברחבי הארץ, לפגישות ב- 20 היישובים שבהם פעיל הארגון, חושבת, מתכננת, משוחחת, מחליפה מיילים עם הרכזות, המנכ"ל ועם שאר העולם ואשתו.

באמצעות ההתנדבות פגשתי אנשים מקסימים, שבדרך אחרת לא הייתי מגיעה אליהם, עם חלקם אף קשרתי קשרים אמיצים. ההתנדבות מאפשרת לי להמשיך ולהרגיש משמעותית, רצויה ומועילה. אני קמה כל בוקר בתחושה שיש תוכנית ותוחלת ליום שלפניי. אני מרגישה שאני ממשיכה לעשות ושלא נשכחתי בקרן הזווית של החיים.

 

עבור לתוכן העמוד