מוטיבציה מכמה נקודות מבט


מוטיבציה וצרכים:
לבני-אדם צרכים רבים, החל מן הצרכים הבסיסיים, כגון מזון ומחסה וכלה בצרכים מורכבים יותר:
אינטראקציהחברתית, צמיחה, כוח והשפעה, הגשמה עצמית, ועוד. ככלל, בני-אדם פועלים על מנת למלא את צרכיהם. מסלאו 1943) (Maslow, סבר שאנשים מגיבים להירארכיה של צרכים, וכי צרכיו הבסיסיים)הפיזיולוגיים והבטיחותיים( של אדם חייבים לבוא על סיפוקם לפני שהוא יכול לנסות
לענות על צורכי האחרים )כגון חברה, הוקרה ומימוש עצמי(. מק'קלילנד ואטקינסון &) McClelland
1985(Atkinson, זיהו שלושה צרכים אנושיים עיקריים שהתנדבות יכולה לספק: הצורך בהשתייכות, הצורך בהישגים והצורך בכוח ובהשפעה. הם טענו שהשלמת משימה תעניק מוטיבציה לבני-אדם שיש להם צורך בהישגים; הסיכוי לבנות מערכות יחסים יגרום סיפוק לבני-אדם בעלי צורך בשייכות והאפשרות להפעיל מנהיגות תניע בני-אדם הזקוקים לתחושת כוח. מאז כבר אישרו מומחים שבמידה זו או אחרת, בכל אדם קיימים שלושת הצרכים האלה )וגם צרכים אחרים, כגון צורך בהתפתחות אישית או מקצועית(, וכי הצרכים האלה משתנים עם הזמן. צרכינו יכולים לקבל מענה בכמה זירות: במסגרת תפקידינו בתוך משפחתנו, עם ידידינו או בעבודה, וכן בתחומים כגון ספורט, תחביבים,פעילות התנדבותית או חברות בקבוצה או בארגון. כאשר אחד מצרכינו אינו מקבל מענה בתחומי פעילותינו הקיימים )במשפחה ובעבודה, למשל(, נחפש כיצד למלא את הצורך הזה במקום אחר, למשל באמצעות התנדבות. על ידי זיהוי הצורך הדחוף ביותר ו/או הצורך שעדיין לא נתמלא אצל המתנדב הפוטנציאלי בזמן נתון, נוכל להתאים בהצלחה את האדם המסוים לתפקיד התנדבותי. לסיכום, התנדבות היא אחד הערוצים שבעזרתם בני-אדם יכולים לספק את צרכיהם.

מוטיבציה ציפיות ומטרות:
יש שמאמינים שבני-אדם יתנהגו בדרך מסוימת משום שהם מאמינים או מצפים שהתנהגות זו תוביל למטרה או לתוצאה רצויה כלשהי. אם חשוב למתנדב ביטחונם של ילדים והוא מאמין שעבודתו של ארגון מסוים, הפועל למען ילדים, תשפיע לטובה על ביטחון הילדים, סביר שיתנדב שם.אם הקשר הזה )ביטחון הילדים - ארגון - התנדבות( יתברר כבלתי נכון, אם עבודתו של הארגון )או של המתנדב( תתברר כחסרת תועלת, המוטיבציה של המתנדב להמשיך בפעילותו שם תדעך בהתאם.לכן אין פלא שרוב המתנדבים מאמינים שפעילותם משנה את פני הדברים, ויש להם הכוח לחולל שינוי. אלמלא כן, הרי לא היו ממשיכים להתנדב. אחרים קשרו בין מטרות לבין ביצוע וציינו שככל שהמטרה קשה יותר, כך עולה רמת הביצוע וככל שהמטרה ייחודית יותר, כך השפעתה על הביצוע חיובית יותר.7 הדבר מלמד אותנו כמה חשוב ליצור תפקידים מאתגרים עם תוצאות ניתנות למדידה, להעריך באופן סדיר את עבודתם של המתנדבים ולתת הכרה למתנדבים על עבודה שבוצעה היטב. הזדמנויות להכרה או להכשרה יכולות גם הן להיות מטרות נחשקות ובני-אדם עשויים להתנדב כדי לזכות באלה.

מוטיבציה ותועלת:
במהלך20  השנים האחרונות כתבו חוקרים רבים על התועלות או הגמולים שמתנדבים עשויים
להפיק מהתנדבותם ועל ההתנדבות כעל עסקה של עלות-תועלת. על פי התיאוריות האלה, מתנדבים לא יתחייבו בדרך כלל לסיוע לאחרים אלא אם כן הם גם עוזרים לעצמם בדרך כלשהי באותה עת. האם התפיסה הזו, של "ההתנדבות כאנוכיות", מתנגשת עם תפיסת "ההתנדבות כזולתנות"? לא בהכרח.יש חוקרים הסבורים שאין סתירה בפעולתם המשותפת של הזולתנות והאנוכיות במתן מוטיבציה למתנדבים, כי אפילו כשמתנדבים פועלים מתוך "זולתנות" הם מפיקים מכך איזו שהיא תועלת- אפילו נפשית - כגון תחושה טובה שנובעת מהידיעה שהם עושים מעשה טוב. סמית1981) (Smith, כינה את ההנאה הזאת benefit" "psychic - תועלת לנפש: התחושה הטובה או הסיפוק שנובעים מן הידיעה שאדם יכול לשנות משהוא, או שאדם ממלא את חובתו הדתית לגמול חסד.סמית ואחרים טענו, שאין זולתנות מוחלטת, רק זולתנות יחסית."8 גדרון(1977) חילק את התועלות שניתן להפיק מהתנדבות ל"גורמי תוכן" )הקשורים למשימת ההתנדבות עצמה, כגון שימוש בכישורים( ו"גורמי קונטקסט" הקשורים למקום ההתנדבות )כגון יחסים עם מתנדבים אחרים(. גדרון הציע שתועלות כאלו הן לא תוצאות לוואי מקריות של ההתנדבות, אלא הן התוצאות שלשמן מתנדבים מוכנים להשקיע זמן ומאמץ. אחרים דיברו על "שכר היוצר מוטיבציה "לציון גמולים המושגים מעצם ההתנדבות, כגון רכישת ידידים, תחושה של הבאת תועלת,שניתן להחשיבם כ"שכר" למתנדבים. ההתנדבות גם יכולה לספק למתנדב גמולים ברורים ומוחשיים,למשל, כאשר השכלתו או השכלת ילדיו תצא נשכרת במישרין מן ההתנדבות הזו. חוקרים החלו גם לדון בהתנדבות במונחים של עלויות )תמריצים שליליים( לעומת תועלות )תמריצים חיוביים(,והראו שסביר יותר שבני-אדם יתנדבו כאשר התועלות גוברות על העלויות. פידג'יון 1997)(Pidgeon, אף הזהיר שבחיים החברתיים של ימינו, כאשר יש יותר דרישות מאי פעם על זמנם של בני-אדם, ארגונים חייבים לדבר אל מתנדבים פוטנציאליים במונחים של "ערך התשואה" על השקעתם;רק כך יוכלו לקוות להיות רלוונטיים בכלל.9 רוב הישראלים מבינים שמתנדבים מפיקים
תועלת מהתנדבותם. בסקר שנערך על ידי המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, הן מתנדבים והן מי שאינם מתנדבים ציינו פעמים רבות "רכישת חברים" ו"חיזוק תחושת ההשתייכות לקהילה
ולחברה"כ"גמולים" מסתברים. במילים אחרות, מנקודת המבט של "התועלות", ההתנדבות תמיד מספקת גמול כלשהו למתנדב, אם כהזדמנות לקידום בקריירה ואם כסיכוי להתיידד או לשפר את בית הספר של הילדים או אפילו כ"תועלת לנפש" - זו המתקבלת מן התחושה שהנך אדם בעל מידות תרומיות, עוזר או נחוץ. תועלות אלה חייבות לגבור על כל העלויות )כגון, זמן, תסכולים או ויתור על משהו אחר( הכרוכות בהתנדבות. אם לא קיימת אף תועלת או "ערך תשואה", או אם אלה קיימים אך אינם גוברים על עלות ההתנדבות, ייתכן שהפעילות ההתנדבותית לא תאריך ימים )או שלא ניתן יהיה לגייס מתנדב לתפקיד(.


"התנדבות היא כביש דו-כיווני. לא מדובר רק במה שאנחנו נותנים, אלא גם במה שאנחנו מקבלים"
נציג ארגון מתנדבים בכנס התנדבות של הפדרציה היהודית בניו יורק, 2004

 

עבור לתוכן העמוד