ברכה לפורים תשע"ד
הגדל

ברכה לפורים תשע"ד

 חג הפורים  הוא חג מיוחד, מלא שמחה ונתינה  ובין מצוותיו ומנהגיו : משלוח מנות איש לרעהו , מתנות לאביונים וקריאת מגילת אסתר.

 מנהגי חג הפורים ,קשורים בטבורם קשר אמיץ ובל ינתק ,לנתינה ולהתנדבות.

משלוח המנות איש לרעהו, קשור  לנתינה ולהתנדבות. יש בו ממצוות גמילות החסדים ,המשמחת הן עניים והן עשירים שבה נותן אדם מגופו וממונו, מטרתו לטפח את ההדדיות, הערבות ההדדית והשמחה, בין אדם לחברו. נותן המשלוח שמח בנתינתו ובשמחה אשר הוא מרעיף  לזולתו ומקבל המשלוח ,שמח שחברו ביקש לתת ולהעניק לו באהבה משלו.

הנתינה ההדדית הזו לזולת, בדומה לשמחת ההתנדבות, קושרת את הפרטים בקשר אמיץ ואוהב, ומתוך המעגלים השונים של הנתינה, צומחת הקהילה, העיר והחברה כולה שהכל זקוקים למצוות גמילות החסדים וכל אחד מאיתנו, הוא לעיתים נוטל ולעיתים מקבל ועל ידי הנתינה והקבלה הזו צומחת החברה, על אדנים של אחווה ורעות, אחריות ומעורבות חברתית.

תיקון העולם יושלם, כשירבו הנותנים על הנוטלים וההתנדבות הנתינה והחסד, יבנו וירוממו את החברה בישראל ואת העולם כולו.

המתנות לאביונים, מצוות הצדקה , הינה כדי שכל אדם ואדם מישראל,יהיה מצוי בשמחת החג, השמחה נשלמת משני צדדיה הן הנותן , אשר יכול לשבת לשולחן החג שלו בנחת ובשלום ביודעו שאחיו הדל ,מסב אף הוא בשמחה  לשולחן החג בזכות  הצדקה שנתן לו והן העני  אשר הנתינה של אחיו לו, גורמת לו קורת רוח מיוחדת , הן מצד הנתינה והאכפתיות עצמן והן מצד העובדה שאחיו השלים מחסורו והוא יכול לשבת בשמחה לשולחן החג.

נראה, כי זהו הרעיון העומד בבסיס מצוות מחצית השקל,הנוהגת בפורים,  "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", אין אדם מישראל  שאינו נזקק להשלמה מזולתו .הנותן מזכה את הנוטל בנתינה והמקבל מזכה את הנותן בקבלתו ולכל אחד תפקיד חיוני בהשלמת השלם!

קריאת המגילה, מגילת אסתר שיש בה הסתר ולא נזכר בה במפורש שם ה’, אף לא פעם אחת, משקפת את הנס שאירע לעם ישראל, אשר בקשו להשמיד לאבד ולהרוג, את כל היהודים ב127 מדינות ובסופו של יום הצליחו היהודים להנצל מרוע הגזירה ולעשות דין בשונאיהם.

ישנם ארבעה פסוקים במגילה עליהם חוזר הקהל בקול והקורא חוזר וקוראם שהם מסמלים את הגאולה המסתתרת במגילה  ואת פרסום הנס.

" איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר"... שממנו ראשית צמיחת הגאולה, "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות"... "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר".... והפסוק האחרון " כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש..."

פסוקים אלו מסמלים את "הנהפוך הוא" הטמון בפורים בבחינת , "הפכת מספדי למחול פתחת שקי ותאזרני שמחה", הפיכת מה שנדמה כרע ,לטוב צרוף.

את הפסוק " בלילה ההוא נדדה שנתו של המלך"... נוהגין לקרוא בהרמת קול ובשינוי נעימת הטעם שהוא עיקר הנס ובו מתחילה ההצלה להיגלות.

כבימים ההם, אף בזמן הזה,   הנהגת אותו העם אשר ביקש את נפשו של עם ישראל, מבקש גם כעת, להשמיד להרוג ולאבד אותו, כאז גם היום יש מי שאומר :" ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם..."

היכולת שלנו להתגבר על השנאה הפתולוגית  , השורשית ורבת השנים הזו, היא בכח האחדות האמונה הנתינה והאהבה שבין אדם לחברו.

רק בכוחה נתרומם כפרטים וכעם, נבנה את קהילתינו, ברוח של חסד וערבות הדדית, צדקה ומשפט ונעמוד איתנים מול מבקשי נפשנו ונוכל להפוך  ולעקור את השנאה בכח האחדות והאהבה.

"כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" .

 

יורם סגי זקס עו"ד

יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות  בישראל

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד