יום השואה תשע"א
הגדל

 

לפני 66 שנים בחודש מאי 1945 הסתיימה המלחמה הגדולה בתולדות האנושות  שהחלה ב1/9/39 בפלישת גרמניה לפולין  והסתיימה בכיבוש ברלין ע"י הצבא האדום ובנות הברית שהביאה לכניעתה של גרמניה הנאצית והטלת פצצת האטום על הירושימה ונגאסקי  שהביאה לכניעתה של יפן.

 

כ55 מליוני בני אדם קיפדו את חייהם במלחמה הארורה הזו, אשר הותירה חותם צרוב לנצח בליבותיהם של מיליוני בני אדם. העם היהודי שילם את המחיר הכבד מכל באשר כ6 מליון בני אדם נרצחו באכזריות ע"י הנאצים ועוזריהם מתוכם כמליון וחצי ילדים, טרגדיה מזעזעת אשר  גדעה  ברשעות כשליש מהעם היהודי.

 

 נתונים בלתי נספרים ובלתי נהירים. המחשבה כי עם אחר, עמים אחרים , רצחו בעבר הנראה לעין בשיוויון נפש וללא הבחנה בין נשים גברים וטף , אך בשל היותם יהודים ,אינה מתיישבת על הדעת.

 

הרוע הצרוף הזה שאינו רואה  את צלם האנוש שבאדם שרואה בו  אך ורק מספר סידורי  מקומם את הנפש ודוקר את העין. יו"ר הכנסת שבח וייס, ניצול שואה, נזכר בעת השבעתו  ליו"ר כנסת ישראל כי מפקד מחנה ההשמדה בו שהה, נהג לומר לאסירים שהם וחייהם הם כקליפת השום בעיניו וכי הם נמוכים מגובה הדשא הצומח על הקרקע, כאשר נשבע לראשות הכנסת חשב  בליבו על הדרך הארוכה שעשה מאותו המקום אל ארץ ישראל ולמקומו החדש.

 

 

מתוך האפלה הגדולה הזו, שכמותה לא הייתה עוד בתולדות המין האנושי לדורותיו, מתוך החושך שאפף אותנו כאומה מכל עבר, החל אט אט לזרוח האור, אורה של מדינת ישראל.

 

יציאת מצרים של הזמן הזה, קיבוץ גלויות מצפון ומים מדרום  ומקדמה, נהרו מאות אלפים, אל המדינה שטרם הפכה לכזו.

 

כחצי מליון ניצולים, אודים שרידים מאש ומתופת, אחד מעיר ושניים ממשפחה, בחרו להטות את עתידם  במקלם ותרמילם  אל עבר  הלא נודע, אל עבר ארץ ישראל.

הם בנו בתים זרעו שדות,  רכשו מקצוע ,הקימו משפחות הם מילאו את הארץ מפה לפה, הם בנו את המדינה לתפארת ויצרו פה חברה עצמאית וחדשה.

הגם שאין תחליף ואין נחמה לעולם על מה שאבד, הפלא של מדינת ישראל  מילא וממלא את הניצולים בחדווה , פעמים רבות הם הקימו משפחות הגדולות אף יותר מאותן משפחות שביקש הצורר הנאצי להכחיד ולגדוע מעל פני האדמה. בכך הם הוכיחו את ניצחון הרוח על הזדון, את נצחון השאיפה לחיים על פני הרצון להמית,  את נצחון האנושיות על פני האכזריות ואת ניצחון האמונה והתקווה על הרוע.

 

במדינת ישראל חיים בינינו היום כרבע מליון ניצולים, חלקם ללא משפחות עריריים ובודדים בימים אלו כאשר אנו נזכרים  ומרכינים את ראשנו לזכרם של הנספים הטהורים, ניתן ליבנו אף אל אותם אלו החיים בינינו, נושיט להם יד טובה של אחווה רעות וערבות הדדית, נשמר את הזיכרון על מנת שקיומו יהיה לנצח.

המועצה הלאומית להתנדבות יזמה את תוכנית בזכותם שסייעה לכ15000 ניצולי שואה למצות את זכויותיהם וכעת שוקדת על תוכנית "ואהבת" עם אחרים, על מנת להפיג את הבדידות ולשמר את זכרון השואה.

 

נזכור את כולם ביום העצוב הזה ונזכור גם את השיעור  החשוב שלמדנו מהשואה ,להיות טובים יותר וחזקים יותר, לראות את צלם האנוש שבאדם, את הטוב שבו, להתנדב ולהושיט לו יד תומכת ואוהבת מחד אך לא להתעלם מהרוע , לא להפנות את המבט  ולעצום עיניים כאשר הוא מתקרב אליך ,להילחם בו ובעוול בן בריתו הרע, סופו של הטוב לגבור על הרע.

 

..."סור מרע עשה טוב בקש שלום ורדפהו"

 

עבור לתוכן העמוד