למידת עמיתים היא אחת הדרכים האפקטיביות והמעניינות ביותר להתפתח מקצועית. זו בדיוק הסיבה שבגללה חשוב ומרתק להכיר את החוויות השונות של העוסקים בתחום, לשמוע על הצלחות ואתגרים, לגלות מה משותף לכולנו ואולי אפילו לשאוב השראה ממנהלי ומנהלות התנדבות בארגונים מגוונים. לכן אנחנו מביאות כאן סיפורים ממקור ראשון על העשייה בשטח- הפעם בחרנו לראיין את מנהלת ההתנדבות של עמותת אתגרים, נופר הרצשטרק, ששיתפה בעשייה, בחוויות ובהתמודדויות שמלוות אותה בתפקידה.
עמותת אתגרים הוקמה בשנת 1995 על ידי נכי צה”ל ואנשי שיקום, במטרה להעצים ולשלב חברתית אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט ופעילות אתגרית בטבע. בגישה ייחודית וחדשנית, אתגרים הופכת את הספורט האתגרי לכלי משמעותי לפיתוח חוסן אישי, כישורי חיים, ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות.
ההתנדבות היא חלק בלתי נפרד מפעילות העמותה- מתנדבות ומתנדבים רבים מלווים את אתגרים מיום היוסדה, ומשמשים שותפים מלאים להצלחות, לניצחון הרוח על הגוף ולמאמץ לקידום חברה מכילה, שוויונית ומכבדת.
והנה מה שנופר סיפרה לנו:
תוכלי בבקשה להציג את עצמך ואת התפקיד שלך בארגון?
אני נופר, בת 38, במקור מיישוב בגליל המערבי וב-15 השנים האחרונות גרה בתל אביב. למדתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות ומשם המשכתי למגזר השלישי. אני מנהלת את תחום ההתנדבות בעמותת אתגרים בארבע שנים האחרונות. יש לנו כ-1400 מתנדבים בפריסה ארצית, ואני אחראית על כל מחזור חיי המתנדב- איתור והרחבת מאגר מקורות הגיוס, גיוס מתנדבים, הכשרות ושימור מתנדבים, וכן הליך סיום התנדבות ראוי במקרה הצורך. במחלקת המתנדבים שפיתחתי יש גם את אמירוס, שעובד איתי ואחראי בעיקר על שיחות ה”פולואו אפ” למתנדבים- שיחות “מה נשמע”, והוא גם מתקשר לכל אחד מהמתנדבים ביום ההולדת שלהם לאחל מזל טוב, מה שמאוד מפתיע ומשמח את המתנדבים כל שנה מחדש.
נשמע באמת משמח! תוכלי לספר על ההתנדבות בארגון?
באתגרים יש כ-1400 מתנדבים ומתנדבות, גברים, נשים ונוער מגיל 16 ועד 90! שמתנדבים ב-14 תחומי ספורט. המתנדבים הם הלב הפועם של העמותה ובעצם בלעדיהם אין לנו אפשרות לקיים את הפעילות. רובם מגיעים פעם בשבוע לפחות, ביום ושעה קבועים- לרוץ, לשחות, לגלוש, להפליג, לחתור בקיאק, לגלוש בסקי מים, לטייל, לרכוב על אופניים, לנסוע בג’יפים, לצלול ועוד, עם ילדים, נוער ובוגרים עם מוגבלות ברחבי הארץ. גם החיבור האנושי והאנרגיה שלהם היא חלק בלתי נפרד ממה שהמתנדבים מביאים איתם, ואנחנו ממש רואים הבדל בהתקדמות של חברי העמותה בקבוצה ללא מתנדבים, וכאשר אנחנו מצליחים לאתר לקבוצה מתנדבים.
מדהים.. תוכלי לתאר את הפעילויות העיקריות שלך במסגרת תפקידך?
אז כמו שסיפרתי בהתחלה, אני עוסקת בכל חלקי מעגל חיי המתנדב בעמותה. אני עובדת בצמוד עם הצוות בשטח וגם מנסה להגיע לשטח כמה שניתן על מנת להכיר את הפעילויות והצרכים, את המתנדבים, לשמוע אותם וגם ליהנות מהפעילות שלנו 😊
אני מעבירה הכשרות חודשיות למתנדבים חדשים והכשרות העשרה רבעוניות. אני דואגת להזכיר למתנדבים שגם אם הם מגיעים לפעילות עבור חברי העמותה, חשוב שיהיה גם להם נוח, שישמרו על בטיחות ועל גבולות, ושישקפו רצונות וצרכים. אני עוסקת רבות בניסיונות למציאת פתרונות יצירתיים ליצירת משמעות, תחושת פיתוח והכרת תודה למתנדבים שלנו.
תוכלי להתייחס בבקשה להשפעה של המלחמה על ההתנדבות בארגון?
בשבועות הראשונים למלחמה, הפעלנו מערך שיחות לכל המתנדבים ברחבי הארץ כדי להבין מה איתם ומה שלומם ולהראות התעניינות. למען האמת, זה מה שהציל אותי באופן אישי בתקופה הזו, למרות שלא מעט שיחות היו בעלות תוכן קשה. מעבר לזה, הגעתי לכמה שבעות ולוויות, כיוון שלצערי אסונות המלחמה לא פסחו על חלק ממתנדבי וחברי העמותה. בפן הרחב יותר- אתגרים התגייסה והפעילה מערך פעילויות נרחב למפונים במלונות ים המלח בתחומי הטיפוס, האופניים והריצה במשך מספר חודשים. בנוסף, הפעלנו ועודנו מפעילים מספר קורסי סקי מים וקורסי צלילה, פעילות שייט, חתירה בקיאקים וכן פעילויות רכיבה וריצה למילואימניקים ומשפחותיהם, פצועי מלחמה ומפונים. ערכנו גם ימי חשיפה במחלקת השיקום האורתופדית בתל השומר וכיום אף פועלת במחלקה קבוצת רכיבה שבועית על אופניים.
וואו. ואיך מתמודדים עם הפעלת מתנדבים במצב חירום כזה?
המתנדבים ממש חיפשו את ההתנדבות הזו. אני מאמינה שבשל חוסר התפקוד של המדינה והרצון למשמעות ולתרומה חזרה לחיילים, קיבלתי המון המון פניות ממתנדבים קיימים ופונים חדשים, להתנדבות עם נפגעי המלחמה. המתנדבים הקיימים שלנו נתנו יד גם בפעילויות הנוספות שהפעלנו בזמן המלחמה והביעו רצון רב לתרום, יותר מאי פעם. עד שחזרה הפעילות בקבוצות הדרום, המתנדבים התארגנו כדי לשמור על קשר טלפוני עם חברי הקבוצה והשתתפו באימוני זום.
ומהם המפתחות להצלחה בניהול ההתנדבות לדעתך?
אני חושבת שחשוב לזכור תמיד מה הסיבות שגורמות למתנדבים להגיע: צורך במשמעות, שייכות לקהילה וערכים, רצון להתפתח- ולעבוד קשה כדי לשמר אצלם את התחושה שההתנדבות עונה להם על הצרכים האלה. מעבר לפעילות המדהימה, העבודה עם החברים והצוות המקצועי שלנו שגורם למתנדבים רבים לספר לי שהם לא זקוקים להכרת תודה, כי הם מרגישים שהם נתרמים יותר מאשר תורמים, עדיין נעים להם לשמוע שכן מודים להם ומעריכים את כל האנרגיות והמוטיבציה והלב הרחב שהם מביאים איתם.
ומה האתגרים העיקריים?
כיוון שהארגון שלנו עובד בפריסה רחבה כל כך ומפעיל לא מעט תחומי ספורט, האתגרים הם להנחיל את שיטות ניהול ההתנדבות לשטח, להכיר ולהגיע לכמה שיותר מתנדבים, ולהצליח לחבר את המתנדבים למשהו גדול יותר מאשר החיבור לקבוצה שלהם- לתחום אליו הם שייכים, ולמטריה הגדולה- עמותת אתגרים.
יש אולי סיפור או חוויה שקשורה להתנדבות בארגון שתרצי לשתף?
המתנדבים שלנו כל פעם מפתיעים מחדש, הם פורצים גבולות של גיל וזמן, ועוצרים הכל כדי לתת הכל לחברים בפעילות.
במועדון הוותיק שלנו בנהלל, יש מתנדב יקר שחגג 90 השנה ומגיע פעמיים בשבוע, במשך שנים, לרכוב על אופניים עם חברי הקבוצה וללוות אותם. עוד דבר מרגש מאוד שקורה אצלנו, זה שכמה וכמה מתנדבים הפכו לעובדים בשכר- לדוגמה מאמני ריצה ואופניים ואפילו רכזי מועדון אופניים. יותר מזה, יש לנו גם לא מעט סיפורים על חברי עמותה שהתקדמו והפכו למתנדבים יקרים ובולטים בפעילות שלנו.
ממש מרגש. משהו נוסף שתרצי להוסיף?
אני אשמח לציין שאנחנו תמיד מחפשים עוד מתנדבות ומתנדבים עם אנרגיות טובות מגיל 16 ומעלה, כמעט בכל הארץ, ובמגוון תחומי ספורט, לפרטים נוספים – אפשר לקרוא באתר או לפנות אלי במייל: Nufar@etgarim.org
מדהים, תודה רבה נופר!
