אנחנו מבחינות בין שתי צורות בהן התנדבות עשויה לקדם דו קיום וחיים משותפים בישראל – אחת מתמקדת במאפיינים של ההתנדבות עצמה והשנייה מתמקדת בהתנדבות שמכוונות לקידום נושא זה.

התנדבות כגורם שמקדם יצירת “הון חברתי מגשר” –

ידוע כי התנדבות מייצרת פעולה אפקטיבית לפתרון בעיות חברתיות ותורמת לחוסן החברתי, לסולידריות, לתחושת השתייכות ואחריות משותפת על המציאות החברתית, ומעבר לכך היא מחברת בין אנשים על בסיס של עשיית טוב- לא משנה מאיזה רקע הם מגיעים. לפעמים דווקא המכנה המשותף החיצוני הוא זה שמאפשר לנו לראות באמת את האחר והשונה ולקבל אותו. החיבור הראשוני בין המתנדבים הוא על בסיס העשייה המשותפת, או התחום הספציפי בו בחרו להתנדב (כמו למשל ספורט, איכות סביבה או סיוע לקשישים) והוא זה שמקרב ומגשר על ההבדלים ביניהם והופך אותם לחלק מקבוצת שייכות רחבה יותר, בה אפשרי יותר לראות זה את זה בכבוד ולקבל את ההבדלים התרבותיים שהם חלק ממציאות החיים במדינה.

כך שניתן לומר שהתנדבות מייצרת “הון חברתי מגשר”- כלומר ההתנדבות משמשת ככלי שמגשר על הבדלים שבסיסם אתני, גזעי, חברתי או תרבותי בין אנשים שונים ובכך תורמת ליצירת רשתות חברתיות וליצירת אמון בין קבוצות שונות בחברה. לרשתות אלו ישנה השפעה חיובית על תפקודן של החברה האזרחית והחברה הדמוקרטית, כי הבסיס שלהן הוא שיתופי פעולה והדדיות בין קבוצות שונות בחברה.

כך שבעצם, אפשר לומר שככל שארגונים ישאפו לגוון ולהכיל מתנדבים מרקעים שונים, כך יגדל ההון החברתי בחברה הישראלית כולה. נוסף לכך, כיוון שפעילות התנדבותית מקרבת בין אנשים שונים שמגיעים מקבוצות חברתיות ותרבותיות מגוונות, מוסדות ששואפים לעודד דו קיום וסובלנות יכולים לבחור לעשות זאת דרך פעילות התנדבותית.

יום השונות התרבותית הוא הזדמנות מצוינת עבור ארגונים ורשויות לעצור ולחשוב: האם אני עושה כל שביכולתי על מנת לשלב מגוון של מתנדבים בארגון? האם אני מיישם פרקטיקות שמנגישות את ההתנדבות לכולם? האם הפעילות שלי מזמנת אפשרויות והזדמנויות לחווית התנדבות רב תרבותית?

התנדבות במסגרתה המתנדבים מקדמים דו קיום ורב תרבותיות בפעילותם –

כאשר בוחנים את הנתונים שעולים משנתון ההתנדבות, המעורבות החברתית והאקטיביזם לשנת 2022 בנושא של התנדבות בתחומי דו קיום וחברה משותפת ניכר כי זהו תחום שולי ביחס לתחומים אחרים בהם בוחרים אזרחי ישראל להתנדב. נוסף לכך הנתונים מראים שהמתנדבים מהמגזר הערבי פעילים יותר בתחום זה ביחס למתנדבים מהמגזר היהודי. כך לדוגמא, כאשר נשאלו צעירים וצעירות מה הם הנושאים החברתיים בהם הם מעורבים, רק 6.2% השיבו שהם פעילים בתחום דו קיום וחברה משותפת. נמצא כי צעירים וצעירות מהמגזר הערבי מעורבים חברתית יותר מהיהודים בתחומי דו קיום וחברה משותפת (21.1% לעומת 3.8%) וקידום שלום (17.5% לעומת 2.3%). נתונים דומים עלו מהסקר שבחן את האקטיביזם בחברה הישראלית, לפיהם האקטיביסטים העיקריים למען דו קיום וחברה משותפת משתייכים למגזר הערבי (34.1% לעומת 4.8% מהמגזר היהודי) כמו גם למען קידום שלום (24.4% לעומת 6.1% מהמגזר היהודי). לבסוף, כאשר נשאלו רכזי ורכזות התנדבות ברשויות המקומיות לגבי תחומי הפעילות העיקריים עליהם מספקות יחידות ההתנדבות ברשויות מענה, רק אחוז קטן (3%) ציינו את התחום “דו קיום”.

יתכן שהנתונים האלו משקפים במידה מסוימת את הפוטנציאל של פיתוח תחום התנדבות זה, תוך דגש על קידומו במגזר היהודי. ההסתכלות צריכה להיות על התנדבות שמקדמת באופן ישיר תפיסה רב תרבותית של סובלנות ודו קיום, אך גם על התנדבות כגשר או הזדמנות לעשייה משותפת בתחומים שונים, שמקרבת גם בין אנשים שמגיעים מתרבויות שונות.

מצאנו פלטפורמה מעולה להיעזר בה לשם כך-

אתר “חיים משותפים” הוא מיזם חברתי ללא כוונת רווח שמשמש כמאגר תוכן ומידע על ארגונים, תוכניות ומיזמים שקשורים לחיים משותפים של יהודים וערבים. המיזם מבקש לקדם ערכים של שותפות, שיח מכבד ושוויון ממקום של חיבור, אמפתיה והערכה. הידע הרב שהוא מכיל חושף צדדים מעודדים ומעוררי תקווה במציאות המורכבת בישראל, לאור העשייה הרב תרבותית האדירה שקיימת בין יהודים וערבים שהוא מציג.

איך זה קשור להתנדבות?

מתנדבים שמחפשים מקום התנדבות שמקדם דו קיום וחיים משותפים יכולים להשתמש במערכת חיפוש מתקדמת על ארגונים, תוכניות ומיזמים.

מנהלי התנדבות ורכזי התנדבות רשותיים יכולים להיעזר במפת הארגונים והיוזמות בתחום חיים משותפים, על מנת למצוא ארגונים קרובים שניתן לשתף איתם פעולה, להפנות אליהם מתנדבים או לקחת מהם דוגמא לתוכניות התנדבות שמקדמות את הנושא.

מעבר לכך, כל הפעילות של המיזם הזה מבוססת על התנדבות.  זה הקישור לאתר שלהם.

כוחה החיובי של ההתנדבות גדול כל כך, היא יכולה לשמש ולסייע גם לקידום של נושאים מורכבים וחשוב שנפעל על מנת לממש את הפוטנציאל שלה לקדם רב תרבותית בישראל.

יום שונות תרבותית שמח!