הפרויקטים מותאמים כדי לטפל בצרכים הספציפיים של כל קהילה- בין אם באמצעות חונכות של צעירים, תמיכה באזרחים ותיקים או קידום פעילות חברתית של נוער- המתנדבים יוצרים השפעה אמיתית במקום ושינוי בר קיימא בשיתוף פעולה עם הקהילה המקומית.

למידע נוסף על Volunteering Matters – לחצו כאן.

שילוב הקהילה ביצירת הפתרונות- בישראל

באותו נושא ממש, כאן בישראל, בולט מאוד כיום הצורך במציאת פתרונות למי שנאלצו להתפנות מבתיהם בעקבות המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות (השביעי באוקטובר ומלחמת “עם כלביא”).

ביולי 2025 קיימו מרכז אדוה ו-UJA  את הוובינר “בהיעדר מדינה: התאוששות ושיקום מבוססי ידע בעקבות סדרת מחקרים על הפינוי ותקצוב השיקום“, במטרה לחשוף תובנות מהשטח, להצביע על פערים במענה הציבורי, ולגבש המלצות מבוססות ניסיון לשיקום אפקטיבי, שוויוני וארוך טווח.

אחת ההמלצות למדיניות שיקום ארוכת טווח היתה צורך בייצוג ישיר של אוכלוסיית המפונים בעיצוב המדיניות שנועדה לספק להם פתרונות. זאת בעקבות מחקר שהתבסס על ראיונות עם מפונים, וזיהה את הצורך הבולט שלהם להיות מעורבים באופן פעיל ביצירת הפתרונות עבורם. נמצא כי חיבור למטרות, תחושת ערך והשתתפות בקבלת ההחלטות, מתן בחירה, אוטונומיה, הקשבה לצרכים העולים מן השטח – כל אלה מגבירים חוסן אישי וקהילתי. זה קיבל חיזוק נוסף בעדויות מהשטח שהדגימו את הפער הגדול ביכולת ההתארגנות הקהילתית להנעת תהליכי שיקום בין קיבוצים “חזקים” עם קהילות מאורגנות, לבין ערים מוחלשות.

ולסיכום-

התמקדות בחיזוק החוסן הקהילתי וכן במעורבות של חברי הקהילה ביצירת הפתרונות, ממש כמו שהראנו שקורה ב- Volunteering Matters, חשובים מאוד עבור כל קהילה, ובאופן ספציפי אפשר לראות כמה זה חשוב כעת בישראל. זאת גם הזדמנות לפתח פרויקטים חדשים שיתמקדו בכך וגם תזכורת לחשוב על השותפים שלנו בפרויקטים התנדבותיים קיימים- איפה אפשר לערב יותר את הקהילה המקומית ביצירת הפתרונות? איפה אפשר לקדם שותפויות גם עם גורמים נוספים בקהילה כמו מנהיגים קהילתיים, עסקים מקומיים ויוזמות מקומיות?