ברשומה זו נרצה לשתף אתכם בנתונים מעניינים מתוך סקר שערכנו לאחרונה בנושא התנדבות נוער בישראל וגם לתת זרקור על התנדבות נוער בעולם. דרך הנתונים, חשוב שננתח וננסה להבין:

• מה התחומים והנושאים העיקריים שעומדים בראש סדר העדיפויות של הנוער?
• איך ארגונים, מוסדות וקבוצות התנדבות שונות יכולים להביא לכך שקולם של צעירים וצעירות יישמע?
• אילו השקעות בהתנדבות יכולות לחזק את שילובם של צעירים בתחום התעסוקה?
• האם התנדבות צריכה לעבור שינוי על מנת לתמוך בדור הצעיר ובהתמודדות שלו עם אתגרי העתיד?[1]

על התנדבות נוער בעולם

לפי ההגדרה הרשמית של האו”ם המונח “נוער” (youth) מתייחס לצעירים וצעירות בגילאי 15-24. הנה כמה נתונים מעניינים על נוער והתנדבות ברחבי העולם–

• ישנם כ-1.2 ביליון צעירות וצעירים בגילאי 15-24 בעולם כיום, והם מהווים 16% מכלל האוכלוסייה. הצפי הוא שעד שנת 2030 מספר יגדל בכ- 7%, ל-1.3 ביליון.
• התפקיד של הנוער בחברה הוא חשוב ביותר, הם פני העתיד, והם אלו שהרבה מההחלטות ואופן ההתנהלות של החברה כיום ישפיעו על חייהם באופן ישיר. זאת אחת הסיבות לכך שפעמים רבות צעירים וצעירות בוחרים להיות פעילים בנושאים כמו משבר אקלים, שוויון מגדרי, שלום, צדק והעצמה כלכלית.[2]
• התנדבות היא פעמים רבות חווית ההתנסות הראשונה של צעירים וצעירות במעורבות אזרחית וחברתית.
• כ-600 מיליון צעירים וצעירות מתנדבים ברחבי העולם (אחד מכל שלושה!).
• אחד מכל חמישה מתנדבים מתנדב/ת דרך ארגון.
• צעירים מונעים ממגוון גורמים שמשפיעים עליהם להתנדב, בניהם אלטרואיזם ורצון להשפיע לטובה על החברה לצד גורמים שקשורים במחשבה על עתידם כמו רצון להגשים את עצמם, לפתח מיומנויות ולצבור ניסיון תעסוקתי.
• אחד האתגרים בהתנדבות של נוער הוא שפעמים רבות אין לצעירים והצעירות מספיק מקום להביע את עמדותיהם ולהשפיע על אופן המעורבות שלהם. זה בא לידי ביטוי בצורות שונות כגון היעדר הזדמנויות לתפקידי מנהיגות או מחסור בהגנה ובתמיכה במתנדבים צעירים, וזה יכול אף להוביל למצבים של ניצול לרעה של הפגיעות וחוסר הניסיון של המתנדבים.
• בתרבויות שונות למונח “מתנדב” יש קונוטציה שלילית בקרב צעירות וצעירים, אשר מעדיפים להגדיר את עצמם כפעילים/ות, מתמחים/ות, עובד/ת ללא שכר וכו’.[3]

התנדבות נוער בישראל

בישראל נהוג לבצע חלוקת גילאים מעט שונה, הסיבה לכך היא שרוב הצעירים והצעירות ממשיכים לאחר סיום בית הספר התיכון לשירות בצבא או שירות לאומי. לכן, המונח “נוער” בדרך כלל מתייחס לגילאי 15-18, וצעירים/צעירות לגילאי 18-35.

בישראל, קיימת בבתי הספר “התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית” כתוכנית חובה (בתיכונים קיומה הוא תנאי סף לקבלת תעודת בגרות) התוכנית מקדמת למידה משמעותית משולבת בתרומה לפרט ולקהילה באמצעות למידה עיונית בשיעורי החינוך ובתחומי הדעת, התנסות מעשית בתרומה לקהילה ותהליך ליווי רפלקטיבי של מבוגר משמעותי[4] נראה שזוהי אחת הדרכים העיקריות בהן מעורבים בני ובנות נוער בפעילות התנדבותית, אך היא כלל לא היחידה.

לפי סקר שקיימה המועצה הישראלית להתנדבות, בחודש אפריל השנה (2023), באמצעות מכון גיאוקרטוגראפיה, בקרב 510 בני ובנות נוער בגילאי 15-18 מהמגזר היהודי והערבי, המהווים מדגם מייצג של בני נוער בחברה הישראלית, כ- 77% מבני ובנות הנוער בישראל מתנדבים. זהו אחוז גבוה מאוד ביחס לשאר האוכלוסייה (לשם השוואה, על-פי שנתון ההתנדבות והמעורבות לשנת 2022, 42.5% מהישראלים מעל גיל 18 עוסקים בפעילות התנדבותית).

אופן ההתנדבות-

40% מבני הנוער שציינו כי הם מתנדבים, פועלים אך ורק במסגרת התכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית. 32% מהם פועלים גם במסגרת התכנית, אבל מתנדבים גם מעבר לשעות הנדרשות במסגרתה ו-28% מבני הנוער מתנדבים באופן עצמאי, שלא דרך תכנית המעורבות הבית ספרית.

# כ-63% השיבו שהם מתנדבים במסגרת ארגון או קבוצת השתייכות – כך שניכר כי קיים פוטנציאל של פיתוח הזדמנויות התנדבות לנוער בגופים אלו.

תחומי ההתנדבות העיקריים של בני ובנות הנוער-

מרבית בני הנוער מתנדבים בתחום הרווחה והסיוע לנזקקים (37.2%) כגון: חלוקת מזון, סיוע לקשישים, אנשים עם מוגבלות, נוער במצבי סיכון ועוד. חלק גדול מבני הנוער אף מתנדבים בתחום החינוך הבלתי פורמלי (36.8%), בתנועות הנוער ובמתנסים. חלק משמעותי נוסף מבני הנוער מתנדבים בתחום החינוך הפורמלי- בבתי הספר, בפנימיות ובמרכזי למידה (30.5%).

# מעניין שקהל היעד העיקרי (מוטבי ההתנדבות) שאליו מפנים בני הנוער את התנדבותם , הם ילדים ונוער (56.3%). מעניין להבין אילו עוד תחומי התנדבות יכולים לעניין את בני ובנות הנוער – שם מומלץ להשקיע מאמצים בפיתוח הזדמנויות התנדבות מותאמות עבורם.

דרכי ההגעה להתנדבות-

כצפוי, רוב בני הנוער (48.8%) הגיעו להתנדבות דרך בית הספר. ועדיין, חלק ניכר הגיעו  דרך חברים (35.1%), דרך פנייה מהארגון עצמו (18.6%) או דרך משפחה (18%).

# בני ובנות נוער מתנדבים יכולים להיות שגרירי התנדבות ולמשוך את חבריהם וחברותיהם במידה והם שבעי רצון מההתנדבות. כמו כן חשוב שארגונים יפנו בעצמם לבני ובנות הנוער ויחשפו אותם לאפשרויות ההתנדבות.

המניעים העיקריים שציינו בני ובנות הנוער-

גם כאן כצפוי, המניעים להתנדבות של בני הנוער מרבית בני הנוער הם מניעים אלגואטיסים- קרי, שילוב בין מניעים מכווני זולת (אלטרואיסטים), למניעים מכווני עצמי (אגואיסטיים). מרבית בני הנוער מתנדבים מתוך החשיבות שהם רואים בתרומה לחברה והרצון לעשות טוב (63.5%). לצד מניע אלטרואיסטי זה, חלק חלקם הגדול אף רואה בהתנדבות אפשרות ללמוד ולפתח מיומנויות שיעזרו לי בהמשך (43.1%).

#מניעים להתנדבות של בני ובנות נוער דומים לאלו של כלל המתנדבים. חשוב להדגיש את התרומה של ההתנדבות גם לחברה וגם לבני ובנות הנוער עצמם.

התגמולים העיקריים שציינו בני ובנות הנוער-

כיצד ההתנדבות מתגמלת אותם? מרבית בני הנוער מתוגמלים מתחושת העזרה לאנשים אחרים (57.4%), מתחושת הסיפוק וההישג (57.2%) ומהתחושה שהם תורמים ומועילים (56.5%)

#הכרת התגמולים יכולה לסייע למנהלי התנדבות במחשבה על האופן בו יוקירו ויתגמלו את מתנדביהם הצעירים. מה להדגיש? מה יכול להגביר את התחושות המשמעות למתנדבים באופן ההוקרה? יתכן מאוד, לאור הממצאים, שבני הנוער זקוקים יותר מהכל לדיווח על ההשפעה והאימפקט שלהם- כיצד הם השפיעו ועל מי.

חסמים להתנדבות-

בקרב מי שאינם מתנדבים, 43% טענו שהם אינם מתנדבים כי לא הציעו להם. 40% נוספים אינם מתנדבים כי אין להם זמן ו 31% כי אין  להם יכולת להתנדב. כרבע מבני הנוער שאינם מתנדבים, לא יודעים איפה להתנדב.

#הבנת החסמים יכולה לסייע לארגונים שמעוניינים לשלב בני ובנות נוער כמתנדבים. כך לדוגמא ניכר שפנייה ישירה לבני ובנות הנוער יכולה להיות כלי יעיל מאוד בגיוס או חשיפה שלהם לאפשרויות התנדבות חדשות. זאת לצד פיתוח תפקידי התנדבות גמישים ונגישים.

בני ובנות נוער ואקטיביזם-

מעניין לציין שלא ניכר בסקר כי בני ובנות הנוער פעילים לשינוי חברתי במידה גבוהה ברשתות החברתיות- 64%  מהמשיבים לא העלו בשנה האחרונה פוסט או סרטון בנושא חברתי שבוער בהם, ורוב מי שהשיב שכן העלה- עשה זאת לעיתים רחוקות. רק 3.9% פעילים באופן זה ברשתות על בסיס קבוע.

באופן כללי ניכר שרק כ-4.5% מהמשיבים מבצעים פעילות אקטיביסטית על בסיס קבוע (השתתפות בהפגנות, חתימה על עצומות, הצגת מועמדות לתפקיד במועצת תלמידים, ופוסט).

עוד כמה נתונים מעניינים שעלו מהסקר:

• יותר בנות נוער מתנדבות מבני נוער, זאת להבדיל מהמבוגרים, שם גברים מתנדבים יותר מנשים.
• בני ובנות נוער מבתים דתיים נוטים יותר להתנדב, בדומה לנתון בקרב מבוגרים.

[1] https://knowledge.unv.org/theme/youth-and-volunteering

[2] https://www.un.org/en/global-issues/youth

[3] https://knowledge.unv.org/theme/youth-and-volunteering

[4] https://students.education.gov.il/matriculation-exams/explanations-matriculation-exams/personal-development-and-social-involvement