תקציר המאמר והממצאים המרכזיים

המחקר כלל 32 ראיונות עומק עם תושבים משני יישובים כפריים – אחד יהודי ואחד ערבי, השייכים לאותה מועצה אזורית בצפון הארץ. המרואיינים שיתפו בזיכרונות ילדותם, בתפיסתם את קהילתם כיום ובמוטיבציות שלהם להתנדבות. הממצאים הצביעו על כך שבשני היישובים מתקיימים קונפליקטים פנימיים- בין דורות, בין קבוצות דתיות, ובין משפחות או חמולות, אשר יוצרים מציאות ציבורית של מתח, הדרה ולעיתים אף אלימות. מציאות זו פוגעת בתחושת השייכות של התושבים למרחב הציבורי, ומפחיתה את המוטיבציה והיכולת שלהם לקחת חלק בהתנדבות קהילתית.

בהקשר של הלאום, המחקר מצביע על הבדלים משמעותיים בתפיסת המרחב הציבורי בין היישוב היהודי ליישוב הערבי- בעוד שביישוב היהודי המרחב הציבורי נחווה בעיקר כהמשכיות של זהות קולקטיבית ובית רגשי-לאומי, בכפר הערבי המרחב הציבורי מזוהה יותר עם חוויות של הדרה, צפיפות ומשבר, מה שמוביל לתחושת ניכור ולעיתים אף לחוסר ביטחון במרחב הציבורי עצמו.

החוקרות מראות כי התנדבות מתקיימת בצורה מיטבית ביישובים אלה כאשר היא מתבצעת במרחב בטוח וניטרלי- במסגרת יוזמות ממוסדות ומוגנות (כגון צוותי חירום, מערכות בריאות ובתי אבות) ומדגימות כיצד יוזמות קהילתיות בלתי-ממסדיות קרסו דווקא בגלל עומס הקונפליקטים והעדר גב מוסדי תומך.

חשיבות המחקר לתחום ניהול ההתנדבות

מחקר זה מוסיף נדבך חשוב להבנת הקשר בין תחושת שייכות למרחב לבין נכונות להשתתף ולהתנדב. בעוד שמחקרים מסורתיים מתמקדים בדרך כלל במאפיינים אישיים או ארגוניים של מתנדבים המחקר הנוכחי מציע להרחיב את המבט אל המרחב הציבורי כגורם משמעותי המשפיע על הרצון והיכולת להתנדב (volunteerability)- כאשר תחושת השייכות של התושבים נפגעת הם מתקשים לקחת חלק בפעילות התנדבותית. לכן, הוא מדגיש את הצורך של מנהלי התנדבות להכיר לא רק את המתנדבים ואת צורכי הארגון, אלא גם את מרקם היחסים החברתי במרחב שבו ההתנדבות מתבצעת.

על בסיס הבחנה זו אנחנו מביאות כאן כמה המלצות פרקטיות למנהלי ומנהלות התנדבות, שמותאמות לקידום התנדבות במרחבים מאתגרים ומורכבים.

המלצות פרקטיות למנהלי ומנהלות התנדבות בהקשר של התנדבות ומרחב ציבורי

מיפוי קונפליקטים קיימים במרחב הציבורי

• ערכו מיפוי חברתי לזיהוי מתחים קיימים ורגישויות במרחב בו אתם פועלים.
• שתפו נציגים מקומיים בתכנון ויישום הפעילויות.

עיצוב יוזמות התנדבות כמרחב ניטרלי, בטוח ומגובה-

• צרו יוזמות בשיתוף פעולה או בחסות מסגרת מוסדית מוכרת (כמו רשות מקומית, עמותה, שירות לאומי).
• הגדירו הכשרות וליווי מקצועי קבוע בהקשר של המרחב הציבורי בו ההתנדבות מתבצעת- זה יכול להיות קשור בהיסטוריה, בחשיפה להבדלים בין דוריים, אתניים או תרבותיים ובהכרת מגוון המרכיבים שבונים את המרחב הציבורי ומשפיעים עליו.
• שמרו על ניטרליות, הכלה וייצוג שוויוני לכל קבוצות האוכלוסייה במסגרת ההתנדבות.
• היעזרו בגורמים מקצועיים במידת הצורך (כמו מגשרים, אנשי טיפול וכו’).

חיזוק תחושת שייכות למקום ולקהילה

• שלבו בהתנדבות חוויות קבוצתיות שמחזקות קשרים חברתיים ותחושת ערך אישי תוך דגש על בילוי משותף במרחב הציבורי באופן בטוח ומעצים. זה יכול להיות פרויקט של הקמת גינה קהילתית/ספרייה או יוזמה של אירוע נחמד לקהילה כמו הקרנת סרט/הופעה או יריד יד שנייה קהילתי.
• הדגישו את תרומת ההתנדבות לחיזוק הקשר למקום ולמשמעות הקהילתית.

מענה לחששות, פחדים וחוויות הדרה

• פתחו ערוצי שיח פתוחים ובטוחים למתנדבים, ועודדו אותם לשתף תחושות בהקשר של ההרגשה שלהם במרחב הציבורי.
• הציעו ליווי אישי ותמיכה בהתמודדות עם חוויות של חוסר ביטחון או חשש.

קידום יוזמות לשיפור המרחב הציבורי באמצעות התנדבות

• שלבו בהתנדבות פעילויות כמו ניקיון מרחבים ציבוריים, שיקום גנים ציבוריים, ציור קירות קהילתיים והקמת “זולות” ופינות ישיבה לבילוי נעים במרחב הציבורי.
• חזקו את תחושת השייכות והבעלות על המרחב המשותף.

הטמעת ערכים של סולידריות ושותפות דרך התנדבות

• הדגישו ערכים של אחריות חברתית, שוויון והכלה בקהילה.
• הזכירו למתנדבים שהם שחקנים פעילים בעיצוב המרחב הציבורי בו הם חיים.

בהצלחה!