מצב חירום: איך להיערך אליו כארגון חברתי?
מצבי חירום משפיעים לא רק על הפרט בחברה, אלא גם על המשק לענפיו השונים. ארגונים חברתיים אינם שונים בעניין זה מעסקים ומארגונים אחרים במשק הישראלי. כיצד להיערך לפעילות הארגון החברתי בשעת חירום? מדריך שגובש לצורך זה על ידי “שיתופים”, בתהליך בין מגזרי רחב, עושה סדר בבלגן
מצבי חירום משפיעים לא רק על הפרט בחברה, אלא גם על המשק לענפיו השונים. ארגונים חברתיים אינם שונים בעניין זה מעסקים ומארגונים אחרים במשק הישראלי. כיצד להיערך לפעילות הארגון החברתי בשעת חירום? מדריך שגובש לצורך זה על ידי “שיתופים”, בתהליך בין מגזרי רחב, עושה סדר בבלגן
יש דברים שאנחנו מעדיפים להדחיק ופשוט לא לחשוב עליהם. רעידת אדמה, למשל. היא כבר פקדה את המרחב הארצישראלי פעמים מספר בעבר וחוללה נזק רב. אין ספק שרעידת אדמה משמעותית עוד תטלטל את ישראל גם בעתיד. אך האם הקדשתם מחשבה איך יתפקד הארגון שלכם בזמן רעידת אדמה שכזו?
מצבי חירום משפיעים על כולנו, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. הם משפיעים על המתנדבים, הם משפיעים על קהלי היעד שלהם מסייע הארגון והם משפיעים על תורמים. הם גם משפיעים טכנית על אופן פעילות הארגון ועל חלוקת התפקידים והתקציבים בו. כדי שארגון יוכל להמשיך לתפקד במצבי חירום עליו להיערך לכך מראש באופן מסודר, גם אם הדבר נראה רחוק ולא דחוף לטיפול.
היערכות למצב חירום: חשיבה ליניארית ומעגלית
היערכות למצבי חירום היא עניין מורכב, התלוי, בין השאר, בסיבות שבגינן הוכרז מצב חירום, אופי הפעילות של הארגון, סוג המתנדבים בו ומטרותיו. לשם כך, הוכן המסמך “היערכות לחירום וחזרה לשגרה – מדריך למנכ”ל החברתי”, העושה סדר במצבי החירום ומנתח את אופן ההיערכות הנדרש למצבים אלה מנקודת מבטם של ארגונים חברתיים.
מסמך זה מחלק את אופן החשיבה וההיערכות לשלושה שלבים:
היערכות למצבי חירום היא עניין מורכב, התלוי, בין השאר, בסיבות שבגינן הוכרז מצב חירום, אופי הפעילות של הארגון, סוג המתנדבים בו ומטרותיו. לשם כך, הוכן המסמך “היערכות לחירום וחזרה לשגרה – מדריך למנכ”ל החברתי”, העושה סדר במצבי החירום ומנתח את אופן ההיערכות הנדרש למצבים אלה מנקודת מבטם של ארגונים חברתיים.
מסמך זה מחלק את אופן החשיבה וההיערכות לשלושה שלבים:
1. קבלת החלטה עקרונית: האם הארגון יפעל במצב חירום?
2. במידה שכן – מה יהיו משימות הארגון החברתי במצבי חירום שונים?
3. מה יהיו אופני הפעולה של הארגון להגשמת המטרות שנוסחו?
2. במידה שכן – מה יהיו משימות הארגון החברתי במצבי חירום שונים?
3. מה יהיו אופני הפעולה של הארגון להגשמת המטרות שנוסחו?
חלק חשוב בתפיסה של פעילות בתוך מצב חירום הוא ששלושת השלבים האלה אינם רק ליניאריים, כלומר: נותנים מענה לשאלה הראשונה, ממשיכים הלאה וחותמים את העניין ביצירת תוכנית עבודה לחירום. מצבי חירום, מעצם טיבם וטבעם, משתנים. לכן, כדאי לחזור תוך כדי מצב החירום אל שלב 1 ולשאול את עצמנו אם בתוך הנסיבות הקונקרטיות של מצב החירום הארגון עדיין רוצה או מסוגל לפעול, או שיש להשבית את הפעילות מכורח הנסיבות.
כך, למשל, גיוס מילואים נרחב, סגירות כבישים או השבתת מערכת החינוך יכולים ליצור מציאות חדשה שתשבית את פעילותו של הארגון, גם אם בתכנון המקורי יש לו משימות מוגדרות לשעת חירום.
כך, למשל, גיוס מילואים נרחב, סגירות כבישים או השבתת מערכת החינוך יכולים ליצור מציאות חדשה שתשבית את פעילותו של הארגון, גם אם בתכנון המקורי יש לו משימות מוגדרות לשעת חירום.
מצב חירום: מה הסוגיות שמצריכות היערכות מקדימה?
מצב חירום הוא מצב הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש והוא יכול להתרחש בשל גורמים שונים ומגוונים. המשותף לגורמים אלה הוא שלא ניתן להמשיך בשגרת החיים הרגילה. ברור, אם כן, שלמצב חירום השלכות הן על המצב הפסיכולוגי-רגשי שלנו כבני אדם הנתלשים משגרת חייהם ודואגים לגבי עתידם ומשפחתם, והן על הסדרת הסמכויות של הגורמים המטפלים במצבי חירום: צבא, משטרה, ממשלה, רשות מקומית ועוד.
זו הסיבה שמומלץ להשתמש בכלים ייעודיים ומסודרים שיאפשרו לארגון לתכנן מראש כיצד לפעול בשעת חירום.
מצב חירום הוא מצב הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש והוא יכול להתרחש בשל גורמים שונים ומגוונים. המשותף לגורמים אלה הוא שלא ניתן להמשיך בשגרת החיים הרגילה. ברור, אם כן, שלמצב חירום השלכות הן על המצב הפסיכולוגי-רגשי שלנו כבני אדם הנתלשים משגרת חייהם ודואגים לגבי עתידם ומשפחתם, והן על הסדרת הסמכויות של הגורמים המטפלים במצבי חירום: צבא, משטרה, ממשלה, רשות מקומית ועוד.
זו הסיבה שמומלץ להשתמש בכלים ייעודיים ומסודרים שיאפשרו לארגון לתכנן מראש כיצד לפעול בשעת חירום.
במסמך “היערכות לחירום וחזרה לשגרה” מפורטים כלים שונים המסייעים להתמודד עם הנושאים הבאים:
– כיצד ליצור קשר ולעבוד מול הממשקים השונים בשעת חירום?
– איך לאפיין את סוג הקשר של הארגון עם הרשות המקומית שבה הוא פועל?
– איך לחלק את התפקידים בארגון בשעת חירום?
– איך להפעיל מתנדבים בשעת חירום?
– מה יהיו שיטות העבודה של הארגון בשעת חירום?
– איך להיערך תקציבית לפעילות בשעת חירום?
– כיצד להעביר את הארגון ממצב שגרה למצב חירום באופן מסודר?
– איך לאפיין את סוג הקשר של הארגון עם הרשות המקומית שבה הוא פועל?
– איך לחלק את התפקידים בארגון בשעת חירום?
– איך להפעיל מתנדבים בשעת חירום?
– מה יהיו שיטות העבודה של הארגון בשעת חירום?
– איך להיערך תקציבית לפעילות בשעת חירום?
– כיצד להעביר את הארגון ממצב שגרה למצב חירום באופן מסודר?
הנספחים המצורפים למסמך “היערכות לחירום וחזרה לשגרה” אף מעניקים כלים מעשיים שניתן להיעזר בהם בהכנה לקראת מצב חירום או במהלך מצב החירום, למשל: שאלון רתימת מתנדבים במצב חירום, דף קשר ייעודי למצב חירום, דף עזר לחלוקת תפקידים בארגון במצב חירום ועוד.
התובנה המרכזית הנדרשת בעניין זה היא שמדובר רק בעניין של זמן: מצב החירום הבא יגיע, וכדאי שתהיו מוכנים אליו ככל שניתן.
התובנה המרכזית הנדרשת בעניין זה היא שמדובר רק בעניין של זמן: מצב החירום הבא יגיע, וכדאי שתהיו מוכנים אליו ככל שניתן.
להורדת המסמך המלא של “היערכות לחירום וחזרה לשגרה” מבית “שיתופים”: הקליקו כאן
