בישראל חיים כיום כ-800 אלף בני נוער בגילאים 12-18, כרבע מהם חיים במצבי סיכון שונים. עלם משמשת עבורם כתובת אמיתית ומסייעת בסלילת הדרך להשתלבותם המחודשת בקהילה.

אופני הפעולה של העמותה

העמותה פועלת בפריסה ארצית רחבה, ב-42 ישובים ברחבי הארץ, ומספקת מענים לרצף רחב של מצוקות: החל מהתמודדות עם מצבי משבר אישיים של נוער נורמטיבי בגיל ההתבגרות, דרך נשירה ממסגרות לימודיות, קשיי קליטה, קשיים חברתיים, בעיות משפחתיות, בעיות זהות, חשיפה והתמכרות לסמים ואלכוהול, שוטטות, אלימות, ניצול מיני, ילדים ונוער הפוגעים מינית, עבריינות, ועד למצבי ניתוק קשים כגון זנות ומחוסרי בית.

עלם מפעילה תוכניות שונות, וביניהן: רשת מרכזי מידע וייעוץ לבני נוער, אתר אינטרנט למידע ותמיכה בצעירים, תוכניות רב תרבותיות לבני נוער בני המגזרים השונים, מרכזים לטיפול בילדים ובני נוער פוגעים מינית, ניידות לנוער משוטט ברחוב, מענים ייחודיים לנערות וצעירות בסיכון, שיקום על-ידי ליווי אישי ותעסוקה לנוער עובר חוק, יזמות עסקית עצמאית לבני נוער, מרכזים לצעירים חסרי בית, פרויקט לקטינים המעורבים בזנות, מרכז לצעירות נפגעות אלימות מינית וסניפים אזוריים לפיתוח הקשר עם הקהילה וגיוסה למען בני הנוער.

ההשלכות של השבעה באוקטובר

כבר חודשים ארוכים שהמדינה נמצאת במצב מלחמה וטראומה מתמשכת. עשרות חטופים עדיין בשבי בעזה. אלפי חיילות וחיילים משרתים כעת בעזה או בגבול הצפון, ביניהם עובדי ומתנדבי עלם, או בני/ות זוגם. זו מציאות קשה מאד בה עשרות אלפי בני נוער חוו טראומה, והיא הולכת ומעצימה ודורשת מענה מותאם בשטח. טלי ארז, מנכ”לית עמותת עלם, מתריעה כי המצב חמור ביותר: “נוער העוטף כולו הפך ברגע מנורמטיבי לנוער בסיכון. חשוב להבין שרבים מבני ובנות נוער שפונו מהעוטף איבדו את ביתם, וחלקם איבדו גם חברים ומשפחה. לזוועות שאליהן הם נחשפו נוספות הזוועות שהם רואים ברשתות חברתיות”.

פעילות העמותה בעקבות המלחמה- מענה ראשוני

עם פרוץ מצב החירום, עמותת עלם החלה לגבש תוכנית פעולה מותאמת למצבם של בני הנוער. עלה צורך גדול מאוד מהשטח בעבודה עם הנוער המפונה- בעיקר בסיוע בהתמודדות עם הטראומה והכאוס. המענה של עלם כלל יצירת מודל שמבוסס על עבודת השגרה של הארגון ושילוב של פרקטיקות ממודלים קיימים. כך נולד המיזם “מרחבי נשימה”- הקמת מרחבים רגשיים לבני נוער בגילאי 12-18 שפועלים בבתי המלון בהם שוהים מפונים, ומספקים מענה רגשי בעיבוד ראשוני לטראומה, תוך פעילות בלתי פורמלית במרחב בטוח, מכיל ומאפשר.

כמו כל הפרויקטים של עלם, גם מיזם זה מבוסס על המודל הצוותי- בכל צוות פועלים רכז/ת (1 או 2), אנשי צוות בשכר (מעולמות החינוך והטיפול) ומתנדבים. כדי לגייס מתנדבים למיזם הוציאו בימים הראשונים למלחמה “קול קורא” וההיענות היתה גדולה ומרגשת מאוד- התקבלו כ-400 פניות, מתוכן כ-150 של מתנדבי ועובדי עבר בעמותה.

על ההתנדבות בעלם בזמן המלחמה

בשלב הראשוני קבלו בארגון החלטה שבגלל המהירות שבה היו צריכים להפעיל את הצוותים יקבלו רק מתנדבים שהיו פעילים בעבר בעמותה וכבר יש להם ניסיון והיכרות עם הפרקטיקה של עלם. בשלב זה גויסו כ-70 מתנדבים למיזם. הם התחילו להתנדב ובמקביל עברו הכשרה מותאמת בזום. בשלב מאוחר יותר, כשהבינו שהמצב מתמשך, וכבר גובשו צוותים יציבים, התחילו לקלוט מתנדבים חדשים שעברו את ההכשרה המלאה של העמותה (בשטח ודרך המטה). המתנדבים מקבלים ליווי צמוד לאורך כל הדרך, מהרכזים ומנהלי הפרויקט. מתקיימות באופן קבוע שיחות לשיתוף, ונטילציה ועיבוד חווית ההתנדבות וניתן גם ליווי מקצועי מהמטה במידת הצורך.

אתגרים שקשורים בהתנדבות

אחד האתגרים הבולטים איתו נאלצו להתמודד בעלם היה מתן מענה לכמות הגדולה של הפניות להתנדבות בעקבות המצב, בזמן קצר ואל מול המשאבים הקיימים והמצב בשטח. היה צורך לבצע תעדוף משימות ולא היה ניתן לחזור לכל הפונים בזמן המקובל בימי שגרה ולבצע את תהליך הסינון הרגיל. זאת הסיבה לכך שלא כל הפונים שהביעו נכונות להתנדב קיבלו מענה. אתגר נוסף היה נשירה של מתנדבים קבועים עם פרוץ מצב החירום (בעיקר משרתי מילואים שגויסו ומתנדבי החברה הערבית שחששו להגיע) וכמובן התמודדות עם הטרגדיה האישית- ארבעה ממתנדבי העמותה נרצחו ב7.10 והעצב והזעזוע היו גדולים מאוד עבור כלל חברי העמותה.

מתנדבים חוזרים- סיפור הצלחה

אחת ההצלחות הכי משמעותיות וגם מקור של גאווה לעמותה ניכר בכמות הגדולה כל כך של מתנדבי ועובדי עבר שברגע האמת, במצב החירום, “נקראו לדגל” באופן מיידי והגיעו להתנדב. כששאלנו את גאיה ניר, מנהלת המיזם “מרחבי נשימה” ותחום ירושלים ודרום בעמותה, מה הסוד להצלחה הזו היא השיבה- “כשחווית התנדבות היא טובה בעצם ממשיכים לשמר את המתנדבים גם אחרי שהם עוזבים. זה קשור גם בסביבה, במעטפת, באנשים שליוו אותך. כל תהליך ניהול ההתנדבות הוא דרמטי וחשוב לשימור, והפרידה חשובה לא פחות. כשאני אומרת למתנדב בפרידה שהוא חלק מאיתנו, שאנחנו נשמח לראות אותו בעתיד, שהדלת פתוחה ודלתות מסתובבות ושהוא שגריר שלנו גם אחרי שהוא עוזב- ככה זה מרגיש לאורך כל הדרך”. חשוב כמובן גם להביע הערכה ולהוקיר את המתנדבים- בחודש אפריל התקיים ערב הוקרה גדול ומכובד בו הודו למתנדבי עלם על תרומתם הרבה במצב החירום ובכלל.

תמונת מצב

כיום פועלים כתשעה מרחבי נשימה של עלם בארבע ערים שונות. הם מספקים מרחב בטוח ומעניקים רגעי שקט, הקשבה ותחושת שייכות וחיבור לבני הנוער, ולצד זאת מסייעים להם בפיתוח וביסוס של קשרים מיטיבים עם בני גילם, בליווי אדם מבוגר ומשמעותי. בנוסף, ימי העבודה עם הנוער המפונה אפשרו לאסוף מידע, לזהות מוקדי מצוקה, לחדד התנהגויות סיכוניות, ולהכין את דו”ח מצב הנוער בצל מלחמת “חרבות ברזל’ המקיף ביותר שיצא עד כה בישראל.

בעמותה נערכים גם ל”יום שאחרי” ומנסים לגייס מתנדבים לפרויקטים הזמניים של מרכזי מפונים, שבהמשך יעברו עם הנוער למקום החדש אליו יעברו (או יחזרו). כך לדוגמה, תושבי כפר עזה נמצאים כיום בשפיים, ובסוף שנת 2024 הם עתידים לעבור לרוחמה. מתנדבים שהגיעו להתנדב איתם בשפיים לא בהכרח יוכלו להגיע לרוחמה בהמשך. לכן האתגר כעת הוא לגייס מתנדבים מהדרום שמוכנים להגיע לשפיים פעם בשבוע ויוכלו אחר כך להמשיך עם הנוער לרוחמה. זה תהליך שכבר קורה כיום עם צוותים שכירים וזה אתגר מאוד משמעותי להצליח ליישם את זה גם עם המתנדבים. האתגרים הם רבים והמציאות קשה מורכבת, אבל המתנדבים והמתנדבות המסורים מזכירים לכולנו יום יום את הטוב שקיים בחברה שלנו, ומעניקים תקווה לעתיד טוב יותר.

**הטקסט נכתב ביוזמתה ובעזרתה הרבה של שיר פיליבה