נגה משתתפת במכינת “כרמל צעירים” של עמותת כוונים, זוהי תוכנית הכשרה מקיפה לחיים עצמאיים, בה צעירים בגילים 18-23 על הרצף האוטיסטי, תורמים לחברה במסגרת שירות לאומי-אזרחי או צבאי, מתנסים בחיים עצמאיים בדירות בקהילה ומתמודדים עם אתגרים משותפים. אחרי שנפגשנו לראיון עם איריס ברבי, מנהלת קשרי קהילה ומתנדבים בכוונים, שספרה לנו על העשייה המרגשת של המשתתפים במכינה, אנחנו מביאות גם את זווית הראייה ממקור ראשון – של אחת המשתתפות 😄
היי נגה, תוכלי בבקשה לספר קצת על עצמך?
אני בת 22, התגייסתי במאי 23′. ממש רציתי להתגייס, זה היה לי ממש חשוב ואני שמחה ממש שזכיתי לקחת חלק במערכת הצבאית.
מה את עושה בצבא?
אני רל”שית של בית ספר לנהיגה, אני אחראית על כל הלוגיסטיקה של הבית ספר, שזה הרבה מסמכים, דברים במחשב, טפסים, כל מיני דברים שהמטרה שלהם היא לקלוט את החיילים ושהם יקבלו את מה שהם צריכים.
ולמה רצית להתגייס ולהתנדב?
מאז הילדות אני ראיתי את עצמי חיילת. כל המלחמות שהיו- אני זוכרת את עצמי כילדה יורדת למקלט באזעקות, ותמיד הערכתי את הלוחמים, ומשהו שהיה ממש נוגע לליבי זה המוות של חיילים לוחמים שנופלים בשביל שתהיה מדינה. וזה משהו שתמיד היה לי קשה איתו ותמיד רציתי לקחת חלק במערכת כדי לתת גם מעצמי, זה היה לי חשוב.
ואיך את מרגישה בזמן השירות? איך זה משפיע עליך?
אני מרגישה ממש טוב שאני עושה את מה שאני אוהבת. אני נותנת את עצמי למערכת ועושה משהו משמעותי.
ויש דברים שהם קשים בצבא, שלא חשבת שיהיו? שהפתיעו אותך?
לא ממש הפתיעו אותי, אבל יש את האתגרים, שזה כל פעם שאנשים מגיעים ודורשים לקבל את מה שהם רוצים באותו רגע, למרות שלפעמים אין אפשרות לתת להם את זה. אז בלב אני עצבנית עליהם אבל אני מקווה שאני מצליחה להיות רגועה מולם, זה ממש חשוב לי- מספיק הצבא מאתגר אותם, אז שתהיה להם גם איזושהי חוויה טובה מצה”ל. זה קשה אבל אני מקווה שזה מצליח.
מדהים, זה ממש יפה שאת מצליחה לראות את זה ככה ולהיות שם בשבילם למרות שזה נשמע לא פשוט. יש סיפור שאת רוצה לשתף בו מהשירות?
סיפור טרי מהשבוע- יצא שחיילים עשו קורס נהיגה והם היו חייבים את ההיתר, אז נשארתי עוד קצת בבסיס כדי להזין להם את ההיתר והדפסתי להם את הרישיונות והרגשתי שאני נותנת שירות טוב והם ממש הודו לי והרגשתי שאני ממש פה בשביל החיילים, למרות שיש רגעים שאני פשוט רוצה כבר לחזור. לא בגלל שאני לא אוהבת את הצבא, פשוט זה דברים מעייפים.. אבל בעיקרון אני נהנית בבסיס.
מדהים, נשמע שאת באמת נותנת מעצמך מכל הלב. יש לך טיפ לתת למי שמתלבט אם להתנדב בצבא?
הייתי ממליצה להיות מאוד סובלניים כי התהליך שאני עושה עם ההתנדבות הוא מאוד ארוך ולפעמים מייגע. זו תקופה של משהו כמו חצי שנה של התנדבות אזרחית שזאת תקופת התנסות כזו, לראות שאתה מתאים למערכת הצבאית, שאתה מתאים להיות חייל, ולראות שהצבא באמת מתאים לך ושאתה רוצה להיות בצבא. אז נכנסתי לאותו תפקיד שאני בו עכשיו רק כמתנדבת, ואחרי שראו שאני ממש מתאימה לצבא ואני יכולה להיות חיילת טובה אז חיילו אותי והאריכו לי גם את השירות (לשנתיים!).
ואת יכולה בבקשה לספר קצת על כרמל צעירים? ואיך המכינה תרמה לך מבחינת ההתנדבות?
מלמדים הרבה על מה אתה מסוגל, שאתה מסוגל להתמודד (לדוגמא- עם אנשים שמעצבנים אותך 😊). אני במכינה משהו כמו שנה וחצי, את השנה השנייה אני יותר אוהבת, מבחינת התכנים והלו”ז. גרים איתי עוד שלושה בחורים שמתנדבים בשירות לאומי, שניים מהם חברים ממש טובים שלי.
ויוצא לך להתנדב בעוד פרויקטים דרך כרמל צעירים?
אני מתחילה להתנדב בפרויקט קהילתי שעושים אוכל לאנשים נזקקים יחד עם עוד מכינה, ואני מחכה לחוות את זה גם.
ושאלה לסיום, איך לדעתך ההתנדבות משפיעה על ההרגשה שלך במצב עכשיו, בזמן המלחמה?
זה ממש קשה לי שיש מלחמה אבל מה שעושה אותי חזקה זה שאני חיילת ואני חלק מהדבר הזה שתורם למצב, זה עושה לי ממש טוב להיות חיילת דווקא עכשיו. אני מאושרת על הזכות להיות חיילת במצב כזה.
תודה רבה נגה, היה ממש מעניין ומרגש לדבר איתך! ושיהיה המון בהצלחה בהמשך!
