כולנו נמצאות ונמצאים בתקופה קשה ומאתגרת. כל אחד ואחת חווה את זה באופן קצת אחר. הרמות הגבוהות של המעורבות והנתינה של המתנדבים והמתנדבות בחברה הישראלית בחודשים האחרונים מרגשות ונותנות תקווה. מצד שני, ברור גם שמנהלי ומנהלות ההתנדבות נמצאים תחת עומס רציני מאוד. חוץ מזה אין כל כך חשק “לחגוג”… ובכל זאת רצינו להזכיר, דווקא עכשיו, לא לשכוח – להוקיר את המתנדבים.
בחרנו להציג ממצאים של מחקר עדכני, ולהפוך אותם לכלים פרקטיים ורעיונות להוקרת מתנדבים.
המאמר: How do developed countries motivate volunteering: A comparative analysis of national recognition awards for volunteers in the United Kingdom, United States, Canada, and Ireland
נכתב על ידי יולין טונג (Yulin Tong) וג’יאן לי (Jian Li) ופורסם בשנת 2022. הוא מציג ניתוח השוואתי של פרסים להוקרת מתנדבים ברמה הלאומית במדינות בריטניה, ארה”ב, קנדה ואירלנד.
מעניין לציין שהמאמר נכתב על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינזו בבייג’ינג, סין. הם מציינים כי ההתנדבות מקבלת חשיבות רבה יותר בשנים האחרונות בסין וכי נעשים מאמצים ממשלתיים לזיהוי ויישום של פרקטיקות יעילות לתגמול מתנדבים. כחלק ממגמה זו, מבקשים החוקרים לחלץ ידע מארבעת המדינות המערביות, אשר מיישמות פרקטיקות של תגמולים לאומיים למתנדבים שהוכחו כתורמים באופן משמעותי למוטיבציה של האזרחים להתנדב. ארבעת המדינות האלו הן מבין הבולטות בעולם בכמות שעות ההתנדבות שנתרמות בהן.
הפרסים הלאומיים שהמאמר מתייחס אליהם:
בריטניה- The Queen’s Award for Voluntary Service (QAVS) פרס המלכה לשירות ההתנדבותי (נוסד ב-2002) הוא סמל להוקרה בשירות התנדבותי יוצא דופן למען הקהילה והוא נועד לעודד יוזמות כאלו באמצעות הכבוד והגאווה שהוא מעניק לזוכים.
ארה”ב- The President’s Voluntary Service Award (PVSA) פרס שירות ההתנדבות הנשיאותי (נוסד ב-2003) הוא פרס שמסמל את ההכרה הגבוהה ביותר בשירות ההתנדבותי על ידי הממשל הפדרלי בארה”ב.
קנדה- The Sovereign’s Medal for Volunteers (SMV) מדליית הריבון למתנדבים (נוסדה ב-2016) היא הפרס שמסמל את ההכרה הגבוהה ביותר של הממשל הקנדי בהתנדבות במגוון תחומים.
אירלנד- Volunteer Ireland Awards פרסי ההתנדבות של אירלנד (נוסדו ב-2007) הוא היוזמה השנתית העיקרית של הוקרת הישגים יוצאי דופן של מתנדבים באירלנד.
המקבילה הישראלית לפרס כמו זה שתואר בארבעת המדינות במאמר כבר קיימת- “אות הנשיא להתנדבות”- מוענק מידי שנה על ידי נשיא המדינה לגופים, מפעלים, מוסדות וארגונים אשר מתקיימת בהם פעילות התנדבותית של מבוגרים או של נוער, אשר תרמו תרומה ייחודית לטובת המדינה והחברה בישראל, וליחידים או קבוצות מתנדבים אשר הצטיינו בתחום פעולתם או שפעולתם יוצאת הדופן תרמה תרומה ייחודית לחברה.
לכן, לקחנו את ההצעות לפרקטיקות שמבוססות על ניתוח הפרסים בארבע המדינות הללו (תוך בחינת הקריטריונים לקבלת הפרס, היעדים, התנאים המוקדמים לזכאות, אופן ההגשה ותהליך הערכה), ועשינו טוויסט קטן- במקום להתייחס לפרס לאומי, שכבר קיים אצלנו בישראל, בחרנו לתת כלים פרקטיים להוקרה בתוך ארגון/מערך התנדבות רשותי:
1) לקדם שימוש בפרסים לאומיים להוקרת מתנדבים-
ממצאי המחקר: ארבעת המדינות משתמשות בפרסי הוקרה בעלי חשיבות לאומית, שמבוססות על כבוד והערכה מטעם המוסדות הממשלתיים (או מלכותיים במקרה של בריטניה). ניכר שיש חשיבות להכרה יוקרתית ורחבה במתנדבים ולכן מומלץ להשתמש בתגמול זה, ומעבר לכך מומלץ לשלב מתנדבים בתהליך של ייסוד פרס מעין זה ולהפוך אותם לשותפים בבחירת הקריטריונים, התנאים לזכאות, אופן הערכה ועוד.
פרקטיקה: זה הזמן לבדוק- האם הגשתם מתנדבים מהארגון כמועמדים לאות הנשיא להתנדבות? או לאחת התחרויות הלאומיות המצומצמות יותר כמו “מגן שר הבריאות” או “מגן שר הרווחה” או אפילו להדלקת משואה?.. זכרו את החשיבות שפרסים לאומיים יכולים להעניק למתנדבים (גם אם הם לא יזכו, אבל יידעו שהמלצתם עליהם ואתם מאמינים שהם ראויים לזכות- יש לכך חשיבות רבה וזה סוג של הוקרה בפני עצמה!).
עוד רעיון הוא ליצור פרס יוקרתי פנימי– בתוך הארגון, על אותו עיקרון של פרס לאומי. האם מעניקים בארגונכם סוג של “פרס” למתנדבים בולטים? גם אם כבר קיים, תמיד אפשר להוסיף! חשוב לערב את ראש/ת הארגון, שייקחו חלק בהוקרה, בהענקת הפרס ובברכות- זה מוסיף כבוד ויוקרה. אפשר ממש לחשוב על הפקת טקס בסגנון “פרסי אוסקר”. וכמובן- לערב את המתנדבים בתהליך. לשתף אותם ברעיון, אולי להקים “ועדת פרס” ולשלב בה מתנדבים, ופשוט לשמוע מהם- מה היו רוצים שהפרס יהיה? מה חשוב להם שיישקל בבחירת הזוכים? המתנדבים יידעו להגיד הכי טוב מה הם ישמחו לקבל (זה ממש לא צריך להיות משהו יקר! אלא בעל ערך). בנוסף, זה יכול להיות כמו “חזרה גנרלית” לקראת הגשת מועמדים מהארגון לפרסים הלאומיים.
הנה כמה רעיונות לפרסים:
2) להגדיר באופן ברור את מטרת הפרס והקריטריונים לזכייה בו-
ממצאי המחקר: ארבעת המדינות מעניקות את הפרסים הללו כבר לאורך כשני עשורים, במקביל להתפתחות תחום ההתנדבות שהתרחש בהן, לכן בשנים האחרונות הדגש הוא על יוזמות והישגי התנדבות יוצאי דופן. חשוב שמדינות שמייסדות פרסים דומים ישמרו על איזון בין עידוד מעורבות ציבורית “רגילה” ובין תגמול על הישגים יוצאי דופן של מתנדבים, כדי לא להפוך את הפרסים ל”בלתי מושגים” ולשמור על היקף רחב של מועמדים. החוקרים מציעים להגדיר קריטריונים נוספים כמו “תועלת לציבור” או “מידת המקצועיות של ההתנדבות” (לנו יש הצעות נוספות😊) נוסף לכך חשוב לשמור על היוקרה של הפרס ולהגביל את מספר הזוכים.
פרקטיקה: כדי שכל המתנדבים בארגון ירגישו שיש להם סיכוי לזכות, אפשר להוסיף פרסים ייחודיים על התנדבות יוצאת דופן, מכילה, מחברת, מעודדת עבודת צוות ועוד… וגם לתת פרסים לפי דירוג מקומות (ולהחליט שכולם מקבלים תגמול קטן בכל מקרה במסגרת הענקת הפרס). באופן הזה היוקרה של המקומות הראשונים תישמר אבל כולם יישארו מרוצים…
הנה כמה רעיונות לקריטריונים:
3) לצמצם את ההגבלות על הגשת המועמדות ואת התנאים המוקדמים לזכאות-
ממצאי המחקר: על אף שתנאי הזכאות שונים בין ארבעת המדינות, ניכר כי העיקרון המנחה של כולן הוא הגברת ההשתתפות. חשוב לזכור שהמטרה המרכזית היא לעודד התנדבות וליצור סביבה תומכת ומעודדת מעורבות. חשוב לתת את הפרס גם למתנדבים בודדים וגם לארגונים או יוזמות קבוצתיות, תוך דגש על החשיבות של התנדבות בערוצים שונים.
פרקטיקה: אפשר לחשוב על דרכים בהן מתנדבים מעודדים זה את זה- נניח כל מתנדב צריך לבחור מתנדב אחר שבעיניו התרומה שלו משמעותית במיוחד ולהגיש אותו כמועמד לפרס. או להציע אפשרויות לפרויקטים מיוחדים של התנדבות קבוצתית במסגרת הפרס (שנותנים “נקודות בונוס”).
4) לאפשר הגשת מועמדות מקוונת-
ממצאי המחקר: ניכר שארבעת המדינות עברו בשלב מסוים להליך של הגשת מועמדות מכוונות וזה הוכיח את עצמו כיעיל ונגיש ובכך מגביר את רמות ההשתתפות והמעורבות.
פרקטיקה: תמיד מומלץ להנגיש ולהקל על ההשתתפות, ושימוש באמצעים טכנולוגיים יכול להיות כלי נוח להגשת מועמדות, ליצירת “מערכת ניקוד”, לפרסום אודות הפרס וכמובן לפרסום והוקרת הזוכים. דוגמא לכך תוכלו למצוא בקישור הבא.
5) לעודד שיתוף פעולה בתהליך ההערכה-
ממצאי המחקר: מתהליך הערכה בארבעת המדינות ניכר כי ישנה חשיבות לביקורת חיצונית, מלבד המוסדות הממשלתיים שאחראיים על הנושא, שנעשית על ידי שיתוף פעולה עם ארגונים וקרנות פילנטרופיות. שיתופי פעולה מסוג זה יכולים גם להגדיל את הפרס (באמצעות תרומות של השותפים) ואת היוקרה הציבורית שלו.
פרקטיקה: אפשר לחשוב על כל מיני רעיונות לשיתופי פעולה מעניינים שיוכלו להגדיל את הפרס, את הערך שלו ואת הפרסום שלו. זה יכול להיות קשור באופן ספציפי לתחום של הארגון או שיתוף פעולה עם עסק מסוים. נסו לחשוב מי אולי ירצה להצטרף ליוזמה כזו? איזה ארגון, עסק, או אפילו אדם פרטי. זו סיטואציה שכולם יכולים להרוויח ממנה. דוגמאות לכך תוכלו לראות ב”מועדון ההטבות למתנדבי איחוד הצלה” בקישור הבא.
הכרה והוקרה הן חלק בלתי נפרד מניהול התנדבות. מתנדבים שמרגישים שמעריכים ומוקירים את פעילותם חשים שביעות רצון רבה יותר ומוטיבציה גבוהה יותר להתנדב. זו הסיבה שבחרנו במאמר זה, שמטרתו היא לספק מידע בנוגע לאפשרויות השונות להוקרת מתנדבים אשר מיושמות במדינות מערביות “מפותחות”, ובכך לאפשר למידה מהניסיון של מדינות אלו, ואפשרות להיעזר בפרקטיקות הללו וליישמן, גם ברמה של ארגוני התנדבות ולא רק ברמה הלאומית.
ההמלצות של כותבי המאמר יכולות להיות רלוונטיות דווקא לכן ולכם, מנהלי ההתנדבות. הכוונה היא להוקיר מתנדבים יוצאי דופן בארגונכם, באופן שיפגין הערכה וכבוד, ישדר יוקרה, יעודד התנדבות, יהיה נגיש ויכניס רוח חדשה להתנדבות בארגון. תוכלו לקחת את זה לכל כיוון שתבחרו, ולשתף פעולה עם ארגונים נוספים או בתי עסק. אפשר להתחיל מקטן ובהמשך לחשוב על פרס בין ארגונים שונים.
להרחבה בנושא אנחנו ממליצות להיכנס לכלי להוקרת מתנדבים בקישור הבא.
לינק למאמר המלא (באנגלית) בקישור הבא.
בהצלחה!
