הכלי נכתב על ידי ליאורה ארנון- המועצה הישראלית להתנדבות; ד"ר ניר ויטנברג- עמותת סהר-סיוע והקשבה ברשת ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל בשומרון; דבי צפתי, שגית סלומון לוי וד"ר מאיה יוהן ברק- עמותת בשביל החיים; פרופ ענת ברונשטיין קלומק מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ובעזרתה של ד"ר אסתר זיכלניסקי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל בשומרון.

הכלי עובד ממגוון מקורות ומחומרים משותפים של הארגונים הכותבים והשולחן העגול הרב מגזרי במשרד ראש הממשלה, על מנת להתאים בצורה ייחודית לארגונים ורשויות המפעילים מתנדבים ומתנדבות.

מדינת ישראל נתונה בימים האחרונים במלחמה עקובה מדם, כאשר העורף הוא החזית, וישנן אבדות רבות בנפש ואי וודאות.

מציאות טראומטית זו משפיעה על כל אחת ואחד, אך היא נותנת את אותותיה ביתר שאת בקרב מתנדבים ומתנדבות שפועלים בתפקידים שונים, אשר במסגרתם הם נחשפים למראות קשים, עדויות כואבות ומפגשים אנושיים מעוררי דחק.

כמנהל או מנהלת התנדבות, יתכן ומתנדביך פועלים כעת עם אוכלוסיות שחוו טראומה ועל כן, הם בסיכון להתפתחותה של טראומה משנית. כלי זה יסייע לך להכיר מהי טראומה משנית, מה ניתן לעשות כדי לנסות ולמנוע אותה ומהם סימני האזהרה לזיהויה. חשוב לציין כי כלי זה נכתב עבור מנהלי ומנהלות התנדבות שמפעילים מתנדבים שאינם אנשי מקצוע בתחומי הטיפוליים.

מדוע נוצרת טראומה משנית בקרב מתנדבים ומתנדבות?

מתנדבים ומתנדבות הפועלים עם אוכלוסיות בטראומה עלולים לחלוק את הנטל הרגשי של מוטבי ההתנדבות שלהם. אותן תכונות המניעות את המתנדבים והמתנדבות וההופכות את התמיכה שלהם לבעלת ערך משמעותי, כגון אמפתיה, שיח בגובה העיניים, תחושת שותפות גורל, שיח מקרב, דווקא מגדילות פעמים רבות את הסיכון לטראומה משנית.

למתנדבים ולמתנדבות, בהשוואה לאנשי מקצוע הפועלים בתשלום, לרוב יש הכשרה או ניסיון נמוכים יותר, מה שעלול להפוך אותם לפגיעים להשפעות של טראומה משנית. יתרה מזאת, בשונה מאנשי מקצוע הפועלים בסמכות פורמלית, ייתכן ולמתנדבים ולמתנדבות לא תהיה גישה לאותה רמה של תמיכה ופיקוח, מה שעלול להחמיר את הפגיעות שלהם.

המלצות לפעולות ארגוניות שיסייעו במניעת התפתחות טראומה משנית

ההמלצות הבאות מתמקדות בתהליכי ניהול התנדבות שהוכחו מחקרית כמסייעים לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון להתפתחותה של טראומה משנית:

• התאמה בין מתנדב/ת למשימה
  

• הכנה מנטלית לקראת היציאה להתנדבות

• קביעת גבולות לפעילות ההתנדבות: צמצום חשיפה

• ליווי והדרכה תוך כדי ההתנדבות

• ערנות לצרכים בסיסיים

• המשך חיזוק תחושת שייכות וקהילה

• עידוד טיפול עצמי

לא כל מתנדב או מתנדבת מתאימים לביצוע כל משימה. במרבית המקרים בשעת חירום אין די משאבי זמן לתהליך מיון מעמיק ומדוקדק. עם זאת, תפקידי התנדבות הכרוכים בפעילות ישירה עם נפגעי הטראומה, דורשים משאבי התמודדות חשובים עבור כל מי שיבצע אותם. לכן, מומלץ:

o שיבוץ המתנדבים והמתנדבות: להשתדל לשבץ לתפקידי התנדבות הכרוכים בפעילות ישירה עם נפגעי טראומה, מתנדבים ומתנדבות שיש עמם הכרות מוקדמת ו/או בעלי ניסיון מוכח בפעילות דומה בעבר.

o הגדרת תפקיד ברורה: לספק למתנדבים ולמתנדבות תיאור תפקיד מדויק ומפורט עד כמה שניתן, על מנת שיוכלו לקבל החלטה אינפורמטיבית האם תפקיד התנדבותי זה תואם את אישיותם, את כוחותיהם ויכולותיהם.

o פעילות בזוגות/קבוצות: מומלץ לחלק את המתנדבים והמתנדבות לצוותים ולאפשר להם לפעול יחד ולא לצאת לפעילות לבד.

הכנה מנטלית היא פעילות הדרכה או הכשרה, שחשוב לבצע בטרם יציאת המתנדבים והמתנדבות לביצוע משימתם. תכליתה של ההכנה המנטלית היא לצייד אותם ואותן במידע בהיר בדבר המשימה ובכלים להתמודדות רגשית עם המשימה, על-ידי מתן ידע, תיאור תרחישים אפשריים וחיזוק החוסן שלהם.

מחקרים מראים כי מודעות לאתגרים ומורכבויות שבהם מתנדבים ומתנדבות עלולים להיתקל בזמן פעילותם, עשויה להפחית את ההשפעה של שחיקה ומתח טראומטי לאורך זמן.

להלן דגשים מומלצים לביצוע ההכנה המנטאלית:

אחד המשתנים המשפיעים על מצבי דחק עזים, הוא חשיפה ממושכת לאירוע האסון. בשל תחושת הדחיפות המאפיינת מצבי חירום ובשל תחושת מחויבות רבה כלפי נפגעי האסון, מתנדבים ומתנדבות עלולים לחוש לחץ להמשיך ולעבוד מעבר ליכולתם. הציפיה שלנו, כי מתנדבים ומתנדבות יהיו ערים לכך וידעו להציב לעצמם גבולות, אינה תמיד נכונה. בהתחשב בכך שלעיתים הם והן אינם מסוגלים להציב גבולות או מרגישים אי נוחות לתעדף את צרכיהם, לרשות או לארגון יש סמכות וחובה לפקח על שעות הפעילות בהתנדבות.

משמרות מוגבלות בזמן עשויות להפחית את שחיקתם ולצמצם את העומס והדחק הטראומטי. חשוב מאוד לשמור על מסגרת ההתנדבות ולהבטיח כי כל מתנדב ומתנדבת אינם פועלים ופועלות מעבר למשמרת שהוקצתה וכי נלקחים פסקי זמן בין המשמרות להתרעננות ולמענה על צרכים בסיסיים.

במקביל לגבולות ומשמרות, ניתן אף לצמצם חשיפה באמצעות גיוון התפקיד ההתנדבותי: ניתן לנייד את המתנדבים והמתנדבות בין משימות שונות, שלא כולן בהכרח מערבות מפגש עם האנשים שחוו טראומה, כגון משימות לוגיסטיות או ארגוניות.

לתהליכי ליווי והדרכה מקצועית תפקיד מכריע בהפחתת שחיקה וטראומה משנית. הליווי עשוי לסייע למתנדבים ולמתנדבות בקבלת החלטות ובטיפוח התנהגויות התמודדות יעילות לאתגרים בהם הם נתקלים.

תהליכי הליווי יכולים להיות פרטניים או קבוצתיים, בהתאם ליכולת מנהל/ת התנדבות. בהנחה שהמתנדבים והמתנדבות פועלים במשמרות, מומלץ לקיים מפגש ליווי בתום משמרת. אם הפעילות היא חד פעמית, המלצה זו חשובה עוד יותר. אם המתנדבים פועלים באופן מתמשך, מומלץ לקיים מפגשי ליווי בתדירות חד/דו יומית.

חשוב למקד את הליווי בנושאים כגון: אתגרים בתפקיד וקשיים בהם נתקלתי, דילמות מקצועיות או אתיות, סוגיות הקשורות בתפקיד- מה נכון לעשות במגוון של מצבים וכיו"ב. במסגרת תהליכי הליווי חשוב לוודא כי מוקפדת השמירה על מסגרת ההתנדבות וכי המתנדבים והמתנדבות יודעים כיצד להתמודד במגוון של תרחישים.

בתום המשמרת, מתנדבים ומתנדבות עלולים לחוש ייאוש וחוסר תקווה לגבי מידת השפעתם או יכולתם לתרום לשינוי. תפקיד תהליך הליווי הוא להדגיש את הטוב שהם עושים, להחזיר ולחבר למשמעות ולנחיצות תפקידם, להדגיש את ההתקדמות, גם אם בצעדים קטנים, ולהעצים את תחושת המסוגלות שלהם להתמודד עם הקשיים עמם הם מתמודדים. יתרה מזאת, הליווי וההדרכה עשויים לסייע במעברים, לעתים החדים למדי, שהמתנדבים והמתנדבות מצביעים עליהם, בין ההתנדבות לחייהם הפרטיים, ולהיפך.

בשלב הליווי, מעבר למידע שניתן למתנדבים ולממתנדבות בשלב ההכנה המנטלית, חשוב לשתף אותם ואותן בכל מידע לגבי שינויים צפויים בהרכב האוכלוסייה, בתפקידם או בתהליכי העבודה. צמצום אי הוודאות כתהליך מתמשך, תורמת גם היא לחוסנם.

הליווי המתמשך הוא גם הזדמנות לזהות מקרים שבהם לא נכון למתנדב או מתנדבת להמשיך בפעילותם, בעיקר בשל חוסר התאמה לתפקיד או בשל התחלה של סימני מצוקה (כפי שמפורטים בהמשך).

בכלי לשימור מתנדבים בחירום תוכלו למצוא טיפים נוספים לליווי, הוקרה והכרת מתנדבים בתקופת חירום.

המוטיבציה לסייע וההתגייסות של המתנדבים והמתנדבות צריכה להתבצע תוך שמירה על צרכיהם הבסיסיים, בהם חלוקת מים, ארוחות בזמן, הפסקות לריענון ומנוחה, שעות שינה וכיו"ב. במצבים בהם מתנדבים ומתנדבות בעלי רצון טוב ומוטיבציה רבה מונעים מתוך "פנטזיית הצלה", וודאו כי הם יודעים לחלוק את האחריות, להיעזר בגורמים נוספים ופועלים מתוך שיקול דעת והבטחת צרכיהם עצמם.

תחושת השייכות חשובה לכל אורכה של ההתנדבות והיא בעלת תרומה משמעותית לחוסנם של המתנדבים והמתנדבות. לכן, חשוב ליצור להם ולהן הזדמנויות לחיבור ואינטראקציה עם מתנדבים ומתנדבות אחרים: להציע להם מפגשים חברתיים, פעילות הפגתית מהנה, פעילות ספורטיבית משותפת, מפגשים של מדיטציה והרפיה ועוד. מומלץ ורצוי לעודד אותם ואותן להביע את רעיונותיהם למפגשים חברתיים ומטעיני אנרגיה, כך שהם לא רק חברים וחברות בקהילה, אלא גם מעורבים בה באופן פעיל.

יש להטמיע את ערך הדאגה לעצמי ולעודד טיפול עצמי במגוון פעילויות המקדמות רווחה גופנית ורגשית, כגון פעילות גופנית, מיינדפולנס, האזנה למוזיקה, מפגשים חברתיים, ושמירה על איזון בריא בין עבודה לחיים. ניתן להעביר למתנדבים ולמתנדבות את הכלי לפיתוח וחיזוק חוסן בקרב מתנדבים ומתנדבות, שם מרוכזים מגוון של קישורים לפעילויות רלוונטיות.

לעיתים, על אף כל תהליכי הניהול הנכונים, הטראומה המשנית אינה נמנעת וחשוב להכיר באחריות הרשות או הארגון על המתנדבים והמתנדבות, בעודם מתמודדים עם טראומה משנית והשפעתה עליהם.

יש להכיר את סימני הטראומה המשנית, על מנת לזהות באופן מהיר ומיידי כאשר מתנדב או מתנדבת נמצאים במצוקה ולהגיב, כמה שיותר מהר, על מנת לסייע להם לקבל סיוע ותמיכה נדרשים.

נורת אזהרה משמעותית היא שינוי משמעותי במצב רוחו ו/או בהתנהגותו של מתנדב או מתנדבת. נורת אזהרה זו היא רלוונטית כאשר אנחנו מכירים את המתנדב מתקופות אחרות. כאשר מדובר במתנדבים ומתנדבות חדשים, נדרשות עודף רגישות ותשומת לב, כדי לשים לב לסימני אזהרה.

להלן מספר דוגמאות

להתנהגויות שיש לשים אליהן לב:

12

חשוב לזכור כי ישנן תגובות טבעיות ושכיחות בחשיפה לאירועים קשים – תגובות אלו טבעיות בסמוך לאירוע והופעתן אינה מעידה בהכרח על בעיה הדורשת טיפול או סיוע. עם זאת, הכחשה או התעלמות מהסימפטומים, עלולה להחמיר אותם.

מכיוון שמנהל/ת ההתנדבות לא תמיד נמצא בקשר עין עם כל אחד מהמתנדבים והמתנדבות, ולא תמיד יש לו/ה היכרות אישית עמם, מומלץ להפוך את המתנדבים והמתנדבות לשומרי סף אשר אמונים זה על זה. ניתן לשקול לחלק אותן ואותם לצמדים ולחדד את הקשב למצבו של מי שצמוד או צמודה להם. כאשר מתנדב או מתנדבת נתון או נתונה למצב של דחק ומראה סימנים כגון אלה שהוזכרו מעלה, יש לשוחח איתו או איתה ובמידת הצורך לערב איש מקצוע להיוועצות. בנוסף, בקשו מהמתנדבים והמתנדבות לדווח לכם, כאשר הם עצמם חווים שינוי רגשי ו/או התנהגותי משמעותי. במידה וחלפו יותר משבועיים מאז האירוע ועדיין קיימות תגובות דוגמת לאלו המתוארות, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי.

חשוב שמנהל/ת ההתנדבות, יהיה בקשר עם גורם מקצועי (פסיכולוג, עובד סוציאלי, פסיכיאטר וכדומה) שיכול להעניק ליווי וסיוע מקצועי, או להפנות לגורמי טיפול בקהילה, בדומה לאלה המוזכרים בהמשך. חשוב לציין כי גם בתגובות טבעיות ושכיחות, התערבות מיידית יכולה להקל, לסייע ולמנוע החמרה.

תסמינים רגשיים

על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מתאבדים כ- 400 בני אדם בכל שנה, וכ־6,000 בני אדם מבצעים ניסיון התאבדות, כאשר מקובל להניח כי קיים תת דיווח בנוגע לנתונים אלו.

סוגיית האובדנות מופיעה במסמך זה, מאחר ולעיתים עלולה הטראומה המשנית לעורר גם מחשבות אובדניות ו/או התנהגות אובדנית.

נהוג להתייחס לאובדנות כתופעה אשר נעה על ציר הסיכון: החל ממחשבות, דרך כוונות, ועד התנהגות אובדנית וניסיונות.

ישנן נורות אזהרה אדומות ספציפיות למצב של אובדנות ואלה הן התנהגויות שמחייבות התייחסות מיידית, למשל:

אם כמנהל/ת התנדבות, הבחנת באחד או יותר מסימני האזהרה לטראומה משנית או לאובדנות, חשוב לפעול לפי השלבים הבאים:

פנייה אל המתנדב או המתנדבת

במקרים של מצוקה, יתכן והמתנדב או המתנדבת יבחרו לפנות אליך ויתכן והפניה תצטרך להיות יזומה, מכיוונך, מכיוון שהבחנת בסימני אזהרה. במידה והפניה היא מיוזמתך, חשוב לפנות אל המתנדב או המתנדבת ולברר האם הם אכן מרגישים במצוקה.

ניתן להגיד, למשל: "ראיתי שאת/ה מביע/ה את הרגשות האלה, או הבחנתי שיש שינוי בהתנהגות שלך לאחרונה….האם את/ה מרגיש/ה ש…? "

הקשבה

יש לעודד את המתנדב או המתנדבת לשתף בפתיחות אודות תחושותיו והרגשותיו. יש להקשיב באופן פעיל, להביע אמפתיה ותמיכה ולחזק את בחירתם לשתף. הקשבה כנה מעניקה לצד השני תחושה שיש מקום לתחושות שלו או שלה ושמישהו רואה אותו/אותה.

חשוב להקפיד על הקשבה אמפתית: ללא שיפוטיות, מבלי להתווכח או לבקר, בלי לחנך וללא שיח על "חצי הכוס המלאה". מפגש עם אדם במצוקה מצריך להיות בעמדה של הקשבה, מתוך כבוד לרגשות שאותם שהובעו ומתן מקום לרגשות אלו.

תשאול

כאשר אנחנו מבחינים שמתנדב או מתנדבת חשים מצוקה, יש לשאול באופן ישיר מה הוא או היא מרגישים, באיזו תדירות עולות התחושות, ועד כמה הן משפיעות על התפקוד. בנוסף, מומלץ לשאול באופן ישיר האם יש משהו שניתן לעזור ומה יכול לעזור לו או לה בהתמודדות?

כאשר יש חשש לאובדנות: יש להקפיד לשאול את המתנדב או המתנדבת על רמת המצוקה הרגשית שהוא או היא חווים. בכל מקרה שעולה ספק לסיכון אובדני, יש לשאול האם יש סיכוי שהמתנדב או המתנדבת יפגעו בעצמם או יתאבדו. כאשר שאלה זו נשאלת באופן אמפתי ולא ביקורתי מתנדבים ומתנדבות יענו בכנות.

דוגמאות לשאלות שניתן לשאול:

• שמתי לב שאתה מאוד עצוב, האם יש לך מחשבות לפגוע בעצמך?"
  
• אני רואה שאת מסתגרת, עצבנית ועוברת משבר גדול , האם יש לך מחשבות על התאבדות?"
  
• אתה יודע, לאנשים במצב קשה וכואב כל כך, עולות לפעמים מחשבות אובדניות. האם גם לך יש מחשבות כאלו?"
  

שאילת השאלה אינה מסוכנת אלא להפך- היא תעביר למתנדב או למתנדבת את המסר שכמנהל/ת התנדבות, את/ה פה בשביל לעזור, ללא שיפוטיות, גם אם קיימת מצוקה אובדנית. במידה והמתנדב או המתנדבת נמצאים במצב אובדני, יש לדאוג לליווי צמוד (אין להשאיר אותו או אותה לבד בכלל), ולעדכן את הסביבה הקרובה עד להגעתו לטיפול מקצועי. מומלץ לצפות בסרטון ההסברה "איך נסייע לאדם שנמצא במשבר אובדני- פרופ' יוסי לוי בלז".

משטרה 100

מוקד 105 - הגנה ברשת

מיון בתי חולים

במקרה של סיכון אובדני מידי יש כמובן להפנות את המתנדב למיון.

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית 1201

סה"ר- סיוע והקשבה ברשת www.sahar.org.il

נט"ל 1-800-363-363

כללית 2708*

מכבי 3555*

מאוחדת 3833*

לאומית 507*

ask-s.co.il

חשוב לזכור, שכדי להצליח במשימתך החשובה, תוך שמירה על שלומות וחוסן המתנדבים והמתנדבות, עליך גם לשמור על עצמך. הימים הם ימים קשים לכולם והפעילות האינטנסיבית לצד הסיפורים והמראות הקשים, עלולים להשפיע גם עליך, כמנהל/ת התנדבות.

כלי זה נכתב על בסיס קריאה ולמידה מהמסמכים הבאים:

• צבא ההגנה לישראל, חיל הרפואה, מארז חומרי הדרכה לקב"ן, נובמבר 2023
• ד”ר אלינער פרדס, "להיות לפריזמה מבלי להתנפץ" – טראומטיזציה משנית בראי תאוריית ההתקשרות- חלק א'.
• ד"ר אלינער פרדס, מודל של הכשרה והפעלת מתנדבים להענקת תמיכה מיידית, ליווי וסיוע ארוך טווח לנפגעי אסון.

• Baird, K., & Kracen, A. C. (2006). Vicarious traumatization and secondary traumatic stress : A research synthesis
• Carlton, Sally, Sylvia Nissen, and Jennifer HK Wong. "Ripples from an earthquake: legacies of a disaster volunteer response." Environmental Hazards 22.4 (2023): 367-385
  
• Chen, Hoi Yen, Che An Ahmad, and Khatijah Lim Abdullah. "The impact of serving in disaster relief among volunteers in Malaysia." Chinese journal of traumatology 24.04 (2021): 237-248.‏
  
• Northeastern University's Institute on Urban Health Research and Practice, Guidelines for a Vicarious Trauma-Informed Organization. Viewed online on 9.11.2023
  
• Olivares, Rochelle Mia. Burnout and stress in disaster relief volunteers: recommendations to improve volunteer retention and engagement. Diss. 2015.