נתת – קיבלת: המתכון לאושר טמון בהתנדבות

17/11/2018
נתת – קיבלת: המתכון לאושר טמון בהתנדבות (הגדל)

אושר הוא מושג חמקמק שכולנו עסוקים במרדף אחריו מבוקר עד ליל. בכל זאת, יש בינינו אנשים בריאים שחווים תחושה של סיפוק עצומה בחייהם, שלא חשים בדידות ונדמה שהם מאושרים עד הגג. האמת היא שזה לא רק נדמה כך. הם באמת מאושרים. אם תבדקו מעט יותר לעומק למה החיוך לא יורד להם מהפנים, סביר להניח שרבים מהם עוסקים בתחום התנדבותי זה או אחר ועושים משהו טוב לא רק למען עצמם. לאורך השנים נעשו מחקרים רבים שבחנו את הקשר בין התנדבות לבין אושר והתשובות הן חד משמעיות – מי שמתנדב יותר, הוא בריא ומאושר יותר.

 

בשנת 2015 היו בישראל כ-1.1 מיליון אנשים שעסקו באופן זה או אחר בפעילות התנדבותית. כמחצית מהם עשו זאת במסגרת ארגון התנדבותי וכמחצית במסגרת יוזמות פרטיות. כ- 35% מהמתנדבים התנדבו בארגון שמטרתו לדאוג לרווחתם של מעוטי היכולת, ביניהם בני נוער במצוקה, קשישים ונכים, 22% התנדבו בתחום החינוך. למרות שבישראל ישנו שיעור גבוה יותר של מתנדבים שבאים מהזרמים הדתי והחרדי בהשוואה לזרמים החילוני והמסורתי, באופן גורף כאשר נשאלו המתנדבים לגבי תחושת האושר והסיפוק שהם חווים בחיי היום יום, אצל 94% מהם התשובה הייתה שהם מרוצים מהחיים.

 

לקשר ההדוק בין אושר להתנדבות יש כמה וכמה סיבות: הראשונה היא תחושת הערך שמקבל המתנדב. אחרי הכול, גם אם המצב של האדם בכי רע, עדיין יש לו מה לתרום ולתת מעצמו לאחרים, ופירוש הדבר שיש עדיין תקווה. זאת ועוד, עצם ההתנדבות מסיחה את הדעת מהצרות, מאפשרת משב רוח מרענן של שינוי שיכול להציף רעיונות חדשים לפתרון המשבר שחווה המתנדב בשדה זה או אחר בחייו או לפחות למלא את מצברי האנרגיה כך שיאפשרו את המשכה של ההתמודדות, אבל ממקום מקדם ולא כקורבן של הנסיבות.

 

כאשר אדם רואה מקרוב את הקשיים עמם מתמודדים אחרים, תחושת הוקרת התודה על הטוב שיש לו בחייו מתגברת. כפועל יוצא, יש התמקדות בדברים החיוביים שיש לאותו אדם בחיים, מה שבאופן אוטומטי מקטין את המקום שתופסים האתגרים או הקשיים עמם הוא מתמודד ביום יום. החוסן הנפשי הזה ותחושת ההוקרה שממלאת את הלב הם חלק מהגורמים שמעלים את מדד האושר אצל המתנדבים בישראל ובעולם.

 

יתרון נוסף ומבורך שיש בהתנדבות הוא בעצם האינטראקציה החברתית שהיא מאפשרת. בארגונים התנדבותיים מתקיימים מפגשים בין אנשים שלאו דווקא היו זוכים להכיר אחד את השני בנסיבות אחרות. כך יכולות להתפתח חברויות חדשות, אפשר לפתוח את סגור הלב ולהפחית את תחושת הבדידות. בנוסף, במידה וההתנדבות היא במקום קבוע, יכולים להתפתח יחסים קרובים גם בין המתנדב לבין האנשים שלהם הוא הגיע לעזור. התוצאה היא שמי שבא במקום כדי לתת, מקבל הרבה יותר ממה שהוא יכול היה לדמיין.

 

פעמים רבות נתינה יוצרת מעין דומינו של מעשים טובים שיכול להשפיע לטובה על רבים אחרים. הסופרת והפסיכולוגית סוניה ליובומירסקי טוענת שנדיבות של אחד משפיעה על המקבל לעשות גם כן משהו טוב עבור אדם אחר, וכך בעצם נוצרת שרשרת של מעשים טובים שיכולה להפוך את הסביבה הקרובה למכילה ומקדמת יותר.

 

מעבר לתחושות הנפשיות הטובות שנודעות לפעילות ההתנדבותית, מחקרים רבים מצביעים גם על בריאות פיסית טובה יותר שמאפיינת את מי שעוסק בפעילות התנדבותית. לפי תוצאות מחקר שנערך באוניברסיטת Carnegie Mellon אנשים שעסקו בהתנדבות באופן ממושך סובלים פחות ממחלות לב, יתר לחץ דם וסוכרת. בנוסף, המחקר העלה כי המתנדבים סובלים פחות מתחושות של סטרס, חרדה, דיכאון והתחושה הפיסית שלהם טובה יותר בהשוואה למי שאינם עוסקים בפעילות התנדבותית.

 

מחקר נוסף שעסק בתחום ההתנדבות ופורסם ב-JAMA Pediatrics הראה כי גם בקרב בני הדור הצעיר פעילות התנדבותית היא בעלת ערך רב. לפי תוצאות המחקר, ניכר שיפור במדדי מסת הגוף (BMI) בקרב בני נוער שעסקו בפעילות התנדבותית. הערכים המדוברים מאותתים על פעילות תקינה של הגוף, ובהמשך מפחיתים את הסיכוי לתחלואה לבבית בקרב הנבדקים.

 

נשאלת השאלה: אם ההתנדבות עושה פלאים לבריאות, מדוע רופאי משפחה לא כוללים אותה בהמלצותיהם הרפואיות לצד הפחתת הלחץ, הפסקת העישון ועשיית פעילות גופנית? עיתון ה- Guardian עסק בשאלה זו באחד המאמרים ומתברר שלא מעט רופאים כבר כוללים את הפעילות ההתנדבותית בסל ההמלצות שלהם לחולים. ד"ר נורן השאמי שרואיינה לאותו מאמר ציינה כי חשוב ביותר שהפעילות ההתנדבותית תיעשה לשם נתינה לאחר ורצון לקדם אותו, ולא מתוך רצון לשפר את בריאותו של המתנדב. רק בדרך הזו, כאשר האדם מחובר לערך שמישהו אחר יכול להפיק מפעולותיו, נוצר האפקט החיובי בנפשו של המתנדב, מה שמשפיע במישרין גם על תחושת הבריאות אותה הוא חווה.


כתבה באדיבות: 10tv

תמונה : dreamstime

https://www.10.tv/volunteerisrael/170319

עבור לתוכן העמוד