"פנים אל מול פנים" עם ניצולי השואה

14/12/2017
"פנים אל מול פנים" עם ניצולי השואה (הגדל)

"פנים אל מול פנים" עם ניצולי השואה

מפגש מפרה ומקרב בין אמנים לקשישים וניצולי שואה שחיים לבדם ברחבי הארץ, הביא ליצירתה של "פנים אל מול פנים" - תערוכה החושפת דיוקנאות וסיפורי חיים של ניצולי שואה מתוך חוויה של חיבור, יצירה, אהבה וקירבה

 

"בפעם הראשונה שראיתי את סבא שלי, אני מתכוונת ראיתי ממש – את קמטי השנים, השערות הכסופות, הבעות הפנים, צלילות העיניים והחום שהשתקף דרכן – הייתה לפני שנתיים, כשהצעתי לו שאצייר אותו", מספרת שירלי בראון, מאוצרות התערוכה "פנים אל מול פנים". "הוא ישב במרפסת, על הכורסא השחורה

הקבועה שלו, הביט מהחלון ואני למדתי להכיר אותו מחדש תוך כדי התבוננות, רישום ושיחה. סבא קיבל בהתרגשות ובשמחה את הדיוקן וצחק בהפתעה למראה הדמיון. הציור תלוי עד היום בביתו.

 

כשביקרתי את סבתי החולה בבלגיה, הצעתי לה שאצייר למענה מישהו מבני המשפחה. כך היא קיבלה בהתרגשות עוד דמויות מבקרים קבועות בחדרה – דיוקנאות של שני הוריה תלויים מול מיטתה. היא דיברה אליהם כאילו היו בחיים וכך נהגה עד סוף ימיה. הציורים האלה היו עבורי חיבור מחודש לאנשים קרובים ואהובים."

 

חוויות אלה שמתארת בראון, הצמיחו את הרעיון למיזם חברתי ייחודי המוצג בתערוכה 'פנים אל מול פנים'. במסגרת הפרויקט ביקרו האמנים את הקשישים בביתם ברחבי הארץ, הביטו בהם, הקשיבו להם, ציירו אותם, והעלו על הכתב את סיפור חייהם. בעקבות המפגשים המתועדים, נשמרו עדויותיהם של דור הולך ונעלם של ניצולי שואה.

 

בפרויקט השתתפו כשלושים אמנים שחברו לקשישים וניצולי שואה למפגשים של ציור ושיח במהלך של כשלושה חודשים. בסיוע הקרן לניצולי שואה ועובדים סוציאליים, אותרו קשישים המעוניינים להשתתף בפרויקט וכן הועברו הדרכות הכנה לאמנים. האמנים הגיעו מדי שבוע לבתי הקשישים, יצרו מתוך התבוננות בפניהם והקשבה לסיפור חייהם.

למעשה, באמצעות הפרקטיקה האמנותית, נוצר מפגש עמוק ובלתי אמצעי. האמן מעניק למבוגר תשומת לב ברמה הגבוהה ביותר, ללא תיווך וללא מסיחים. האמנים חווים מפגש מקרב ומלמד, וחשים כיצד האומנות שלהם משמשת כלי לנתינה וליצירת קשר. 

 

לדברי האמנים, הם חוו מפגש מקרב ומלמד והרגישו כיצד האמנות משמשת כלי לנתינה. יתרה מכך, העידו שמפגש זה עם אדם בעל ניסיון חיים עשיר וההיכרות שנרקמה אט אט במפגשים, אפשרו חוויה אשר סייעה בהתפתחותם האישית כיוצרים. חוויות אלה מגולמות באמצעות האובייקט האמנותי הן בחזותו האסתטית והן בהיבט הנרטיבי שלו. בתערוכה 'פנים אל מול פנים' מוצגות יצירות הדיוקן לצד הטקסטים, המאפשר לצופה לחוות את הפרויקט כמכלול של יצירה משותפת.

 

מטרת הפרויקט היא ליצור מפגש מפרה ומקרב בין אמנים למבוגרים ולניצולי שואה בפרט, שחיים לבדם ברחבי הארץ. באמצעות הציור, האמן מעניק למבוגר תשומת לב ברמה הגבוהה ביותר, ללא תיווך וללא מסיחים. האמנים חווים מפגש מקרב ומלמד, וחשים כיצד האומנות שלהם משמשת כלי לנתינה וליצירת קשר.

 

אחת המשתתפות בפרויקט, האמנית רוחלה גולדשטיין שוויגר, מספרת: "רציתי להצטרף למיזם מכיוון שהוריי ניצולי שואה. מוראותיה, לקחיה והשפעותיה הם חלק אינטגרלי ממי שאני. לא ציירתי את הוריי כיוון שאמי, לצערי, איננה במצב שמאפשר זאת, ואבי נפטר זה מכבר. לכן החלטתי לשמח ולכבד ניצולת שואה אחרת. הרגשנו מיד – בינה ואני – שיש בינינו כימיה. 'התאהבנו' זו בזו ואנו מרגישות קרובות למרות הפרשי הגילאים. חשתי אחריות רבה לייצג נאמנה את בינה דרך הציור. ולפיכך – על הקומפוזיציה הסכמנו ביחד.

 

הושפעתי עמוקות מהדיאלוג בין המפגש האישי מעורר ההשראה עם בינה ובין ייצוגה בציור. אישיותה האופטימית וראייתה המעשית והחיובית זימנו ציור חיובי, אופטימי, חייכני כמוה, מלא באור ובצבע עם רמז דק לעברה. זכיתי להכיר אישה אמיצה וחזקה, בעלת ערכים גבוהים ועמדות ברורות, שלא היססה לשלם מחיר כדי לחיות על פי ערכיה. סיפור חייה נותן לי השראה ומשמש לי כמודל.

 

המיזם חשוב מאד מסיבה אמנותית ואנושית עמוקה. תפקידה של האמנות בעיניי הוא לשקף מציאויות מגוונים שונים, מנקודת מבטו של האמן. מתן מקום של כבוד בעולם האמנות לאנשים שחוו את השואה, מרומם ומכבד הן את הניצולים והן את האמנות עצמה. לדעתי יש להמשיך בפרויקט זה מדי שנה, ולכבד דרך האמנות אוכלוסיות בעלות מובחנות משלהן".

עבור לתוכן העמוד