"התנדבות היא עניין של סדר עדיפויות"

6/05/2017 20:25:25

מבלי לשים לב, אני קשור לבית גלגלים כבר יותר מ-30 שנה. הכרתי בעמותה אנשים שהשפיעו, עיצבו ושינו את חיי. למדתי שכאשר יש מטרה וערכים בסיסיים משותפים, אנשים בעלי אמונות דתיות ופוליטיות שונות וממגזרים שונים פועלים יחד בהרמוניה שיוצאת דופן בפינה הזאת של העולם.

 

התחלתי להתנדב ב"בית הגלגלים" - עמותה למען ילדים, נוער ובוגרים המתמודדים עם מוגבלויות הפזורה בשישה מוקדים בארץ - בשנת 1985. לאחר השירות הצבאי היה לי ברור שאני מעוניין להיות פעיל חברתית ובית הגלגלים היווה מבחינתי מקום בו אוכל להגשים משאלה זו. ועדיין, הגעתי עם חששות.

 

יכולת ההכלה של המדריכים והחניכים שלא הכירו אותי היתה מדהימה, בחיים לא התקבלתי בכזאת חמימות בשום מקום. ביום ראשון בבוקר כשפיזרנו את החניכים לבית הספר הייתי סחוט מעייפות אך מרוצה. לקח לי כמה ימים להתאושש מהחוויה שעברה עלי ואחרי כחודש מצאתי את עצמי שוב בסופ"ש בבית הגלגלים.

 

היום אני רופא נאונטולוג - רופא שמטפל בתינוקות. מטבע הדברים, רוב המגבלות מהם סובלים הילדים, בני הנוער והבוגרים בעמותה, מקורם במחלות ובעיות שאובחנו או התרחשו סביב הלידה, יש בכך מבחינתי סוג של סגירת מעגל.

 

כולם מתמודדים עם אתגרים פיזיים וחברתיים

ההתנדבות בבית הגלגלים חשובה עבורי ברבדים רבים: הרובד הבנאלי של להיות אדם טוב, החברות והעניין באנשים שם, ההתפתחות האישית שמתאפשרת למתנדבים וההזדמנות להכיר מגזרים באוכלוסיה שבחיים לא הייתי מגיע אליהם בסיטואציה אחרת.

 

האוכלוסיה שלה אנחנו נותנים שירות מגוונת ומגיעה מכל המגזרים בחברים. חלקם חיים בתנאים קשים יותר וחלקם פחות, אך כולם מתמודדים עם אתגרים פיזיים וחברתיים. היכולת של העמותה לענות, גם אם חלקית, על האתגרים החברתיים של החניכים, היא הכוח המניע של ההתנדבות.

 

 

ההזדמנות להכיר מגזרים באוכלוסיה שבחיים לא הייתי מגיע אליהם בסיטואציה אחרת.

 

החיים שלנו צפופים אך בסופו של דבר מה שאנחנו עושים עם הזמן שלנו הוא עניין של סדרי עדיפויות. אין ספק שהמשפחה ומקום העבודה שלי תומכים ומתגמשים לטובת הפעילות ההתנדבותית בעמותה שדורשת פניות רבה.

 

אני חושב שחלק גדול מהשינויים שחלו בחייהם של אנשים עם מוגבלויות קשור לפעילות ויוזמות של האנשים עם המוגבלויות עצמם. הרמת הראש שלהם וחוסר המוכנות שלהם לקבל את מעמדם כאזרחים סוג ב' בחברה. אחת מאבני הפינה בפילוסופיה של כל מי שפעיל בעמותה קשורה לכך שהחניכים שאיתם אנחנו עובדים יגיעו למצב בו הם מנווטים את חייהם. אני רוצה להאמין שבאיזושהי דרך היה לבית הגלגלים חלק בכך.

 


 

"אין ספק שהמשפחה ומקום העבודה שלי תומכים ומתגמשים"

 

השימוש בטכנולוגיות שעומדות היום לרשות אנשים עם מוגבלויות קשורות הרבה יותר לדרישה שבאה מלמטה מאשר לרצון הטוב של החברה. כך שנראה שאם היחס לאנשים עם מוגבלויות במדינה משתנה לטובה הרי זה בעיקר בזכות מאבקים עיקשים של האנשים עם המוגבלויות עצמם.


מקור: ynet.

עבור לתוכן העמוד