פטריוט מאז ומתמיד: הקצין הבדואי שמעודד התנדבות לשירות לאומי

29/02/2016
פטריוט מאז ומתמיד: הקצין הבדואי שמעודד התנדבות לשירות לאומי (הגדל)

פטריוט מאז ומתמיד: הקצין הבדואי שמעודד התנדבות לשירות לאומי

בגיל 18 הגיע מחמוד ג'רביע עד לרמטכ"ל כדי שיאפשר לו להתגייס לצה"ל. 30 שנה אחרי הוא תורם מניסיונו וקורא לצעירי המגזר שלו להשתלב בחברה הישראלית

 

מחמוד ג'רביע מהכפר הבדואי ואדי אל-נעם שבדרום ניסה מאז ומתמיד להשתלב בחברה הישראלית. במהלך לימודיו בתיכון בתל שבע השתתף בסדרת מפגשים שנערכו בגבעת חביבה ובנווה שלום ושחיברו בין שלל המגזרים שמרכיבים את המדינה. זה היה בסוף שנות ה-70, אחרי חתימת הסכם השלום עם מצרים,  והאווירה הייתה אופטימית. ג'רביע שמר על קשרי חברות עם בני נוער יהודים שהכיר במפגשים הללו, עד שבשלב מסוים הגיעה אליהם בדואר מעטפה שהצביעה על ההבדל שבינו לבינם: במעטפה היה צו גיוס לצה"ל, והיא הגיעה רק לחבריו היהודים, לא אליו.

 


"גם אני רציתי להתגייס ולשרת את המדינה", נזכר ג'רביע, כיום בן 51, נשוי ואב לארבעה

ילדים, "אבל בלשכת הגיוס אמרו לי שאין דבר כזה ושזה לא מקובל. פניתי גם לשלישות ברמת גן וגם לאלוף פיקוד דרום, וסירבו לי. אחר כך שלחתי מכתב לרפאל איתן, שהיה אז הרמטכ"ל, וגם הוא לא נענה לבקשה שלי. אחרי שמשה לוי החליף אותו, שלחתי לו מכתב, והפעם הסכימו שאתגייס. במאי 1985 התייצבתי בבקו"ם והצטרפתי לצנחנים. הייתי אחד החיילים הבדואים הראשונים שהתגייסו לצה"ל, וגם יצאתי לקורס קצינים".

 

אחרי שנה וחצי בצנחנים עבר ג'רביע לבית הספר להדרכת נ"ט "עורב" שבנגב, שם נשאר עד תום תקופת שירות החובה והמשיך לקבע. במהלך שירותו סייע בהקמתו של גדוד הסיור המדברי, הכפוף לפיקוד דרום ולאוגדת עזה ושבו משרתים בעיקר חיילים בדואים. "הקמנו את הגדוד במטרה לחבר בין בדואים בצפון ובדרום ולסגור את המרחק שקיים בינם לבין יתר הקבוצות בחברה", הוא מסביר. כיום משרת ג'רביע במילואים כסמג"ד בדרגת רב סרן בפיקוד העורף.

 


איך היו התגובות של בני המשפחה והחברים כשסיפרת להם שאתה מתגייס לצה"ל?

"היו תגובות טובות והרבה גאווה. בני המשפחה שלי הגיעו לסיום מסע הכומתה ולטקס ההשבעה בכותל, והם גאים בי עד היום. כשהגעתי לבקו"ם, לא היה לי מושג לגבי יחידות צה"ל, אבל השירות שלי היה על הכיפאק והצלחתי להשתלב".

 

איך התייחסו אליך החיילים היהודים?

"בכבוד ובאדיבות. השתלבתי בקבוצה ללא כל בעיות. שירתו איתי גם קבוצה של חיילים דתיים-לאומיים, כיפה סרוגה, ועם חלקם אני בקשר עד היום".

 

לא היו תגובות פחות אוהדות?

"אם נתחיל להתייחס לכל מה שמישהו אומר עלינו, לא נעשה כלום

 

סוג של שליחות

 

האוכלוסייה הבדואית שחיה בארץ נמנית עם המגזרים שלא מחויבים לשרת בצה"ל, אבל במהלך השנים נעשו ניסיונות לשלב אותה בשירות צבאי או לאומי, ומדי שנה מגיעים לבקו"ם מאות בדואים. מאות נוספות של צעירים בדואים מתנדבים לשירות לאומי. בישראל פועלות שבע עמותות שאחראיות על שילובם של המתנדבים שמתגייסים לשירות אף שהם לא מחויבים לעשות זאת. הארגון הראשון שהחל בכך הוא עמותת שלומית, שמאז 1993 מלווה צעירים מכל המגזרים והדתות שמבקשים לתרום לקהילה במסגרת השירות הלאומי האזרחי.צפו בסרטון שסוקר את פעילותה:

 

 

בעמותה זו פועל גם ג'רביע. אחרי שסיים את השירות הצבאי שלו, החל לעבוד ביחידה להכוונת חיילים משוחררים ומשם המשיך לעמותת שלומית, שם הוא מסייע לצעירים מהמגזר הבדואי להשתלב בשירות האזרחי, תפקיד שאותו הוא מגדיר כ"סוג של שליחות".

 

"פנו אליי מהעמותה אחרי שהכירו את הפעילות שלי ביחידה להכוונת חיילים משוחררים וכרכז בעמותת אחריי", הוא מספר. "בהתחלה סגרתי איתם שאעבוד אצלם עד שנגייס את המחזור הראשון, אבל המשכתי, וכבר שנה וחצי אני עובד בעמותה כרכז אזור הדרום. אין קשר בין השירות האישי שלי בצבא לבין מה שאני עושה כיום. מדובר במערכת אחרת, שאין לה נגיעה לצה"ל. אני אחראי על איתור בנות ובנים בדואים ומסייע לשבץ אותם במקומות המתאימים להם כמו במערכת החינוך ובשירותי הבריאות".

 

למה שלא יתנדבו במגזר הבדואי?

"אין מניעה לעשות שירות לאומי וגם להתנדב במגזר. אני לאורך כל החיים השתלבתי במסגרות לסיוע לקהילה הבדואית. החשיבות של השירות הלאומי היא בכך שהוא תורם לתחושת השייכות למדינה".

 

בשלב זה הוא פוצח בנאום נרגש שכולו פטריוטיות ואהבת הארץ. "אין לנו מדינה אחרת", אומר ג'רביע. "אני מרגיש שישראל היא המדינה שלי, וצריך כמה שיותר לתרום למערכת. הילדים שלי, למשל, לומדים בגנים רגילים. כמו שמקבלים מהמדינה, צריך לדעת לתרום לה בחזרה. במהלך חיי הסתובבתי וטיילתי בארצות הברית, בקנדה, באירופה, במדינות ערב; אחרי רצח רבין שהיתי תקופה בדרום אמריקה כי חששתי שהמדינה הולכת להתרסקות, אבל אחרי שלושה חודשים חזרתי וראיתי שהמדינה התייצבה. זו המדינה שלי, ולכאן אני תמיד חוזר".

 

 

ג'רביע עם שלושה מארבעת ילדיו. "לומדים בגנים רגילים"(אלבום פרטי )

 

התנדבות, עצמאות וביטחון עצמי

 

 

לדעתו, השירות הלאומי תורם למתנדב לא פחות מאשר לחברה. "השירות נותן המון דברים", אומר ג'רביע. "הוא מסייע למתנדבים להכיר את החברה הישראלית טוב יותר, להיחשף לעוד רבדים שלה ולשפר את השפה העברית שבפיהם. השירות גם מקל עליהם את הכניסה להשכלה הגבוהה ובקבלת מלגות לימודים. הם גם צוברים ניסיון תעסוקתי והופכים לעצמאים יותר".

 

אתה גם מעודד צעירים להתגייס לצה"ל?

"ישנם בנים במגזר שמתגייסים לשירות צבאי, אבל אני חושב שהשירות הלאומי נגיש יותר, בעיקר לבנות, ומסייע להן לפקוח את העיניים ולהשתלב בחברה הישראלית".

 

בחלק מהמקרים, לדבריו, ההתנדבות גם תורמת לביטחון העצמי. "אני זוכר נערה אחת שבהתחלה לא הוציאה מהפה אפילו מילה והייתה מאוד ביישנית ומכונסת בעצמה", הוא מספר. "היא התנדבה בבית חולים, המשיכה לשנה שנייה של התנדבות, ובטקס הסיום הוכתרה כמצטיינת המחזור שלה. היום היא לומדת חינוך לגיל הרך. היא אמרה לי שבעזרתי ובעזרת המסגרת היא נחשפה לחברה, שיפרה את הביטחון העצמי והחליטה ללכת וללמוד.

 

"חשוב לי לעזור למגזר שלי להתפתח. השירות הלאומי מהווה מקפצה בשביל צעירי המגזר. כשהגעתי לעמותה, בהתחלה הבאתי שמונה בנות מהמגזר; כיום המספר עומד על 50, ואם היו עוד תקנים, היינו יכולים למלא גם אותם. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים בדואיות מתעניינות בשירות לאומי, והן משתלבות מצוין כי העמותה מקדמת שוויון, נותנת הזדמנויות ומאפשרת לבני נוער בדואים להגשים את עצמם



צילום - חיים הורנשטיין
צילום: חיים הורנשטיי

צילום: חיים הורנשטיי
עבור לתוכן העמוד