מתנדבים בתנועת "אחריי!"
הגדל

 נקודת מבט נוספת על החברה הישראלית

"מטרת העל ב'אחריי!' היא להעניק תחושת הצלחה ומסוגלות, בין אם באימוני הכושר, במסעות שטח בתנאים קשים, ובין אם בהצלחה בבגרויות ובתרומה לקהילה ע"י עידודם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלית". יעל קפלן מספרת על חווית ההתנדבות

ימזה כ- 6 שנים אני וחבריי, עובדי בנק לאומי מסניף עסקים פ"ת, מתנדבים בתנועת "אחריי!" - תנועת נוער חברתית שנועדה לחבר בין השכבות השונות באוכלוסייה ובין המרכז לפריפריה, במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני הנוער.

 

הקבוצות ב"אחריי!" הן הטרוגניות, כשהחניכים מגיעים מרקעים שונים של האוכלוסייה, מפנימיות ומבתי ספר שונים. קבוצת "אחריי!" בפתח תקווה היא קבוצת הכנה לשירות משמעותי בצה"ל ומונה כ-40 חניכים.

 

מטרת העל היא להעניק לכל אחד מהחניכים בקבוצה תחושת הצלחה ומסוגלות, בין אם באימוני הכושר, במסעות שטח בתנאים קשים, ובין אם בהצלחה בבגרויות ובתרומה לקהילה ע"י עידודם להשתלב כאזרחים תורמים בחברה הישראלית.

 

הנושא המרכזי השנה בפעילות התנועה עסק בהעלאת המודעות לגזענות וקבלת השונה. בתחילת השנה (כמו בכל שנה), פגשנו עובדי הסניף ואני חבר'ה מופנמים,

לא מגובשים, שהגיעו מבתי ספר שונים לברר מה פשר התנועה הזאת.

 

חבריי לסניף ואני, שמלווים קבוצות אלו מספר שנים, נהנינו להיות חלק מתהליך מופלא שבו נערים ונערות שלא מכירים האחד את השני, רובם חסרי ביטחון ואמונה ביכולותיהם, הופכים בסוף השנה לקבוצה מגובשת, חברתית ומנטאלית. עורכים ביחד מסעות הישרדות בשטח, באים פעמיים בשבוע לאימוני כושר קרבי, וחברים גם אחרי שעות הפעילות הרשמיות.

 

אנחנו חוגגים איתם חגים, מגיעים לאימוני הכושר שלהם ומעבירים להם ידע בנושאים שונים, על פי הכישורים שלנו. השנה העברנו להם סדנאות בנושאי תזונה בריאה, הגשמת מטרות וסדנת החייאה. בנוסף, אנו מגיעים לעזור להם בשיעורי בית ובהכנה לבגרויות.

 

מלווים אותם שנה אחרי שנה

כשהחניכים רואים אותנו, שמלווים אותם שנה אחרי שנה, בזמננו החופשי ובהתנדבות, הם מקבלים נקודת מבט נוספת על החברה הישראלית. הם מעריכים את הנתינה שלנו, ומתרגמים אותה אח"כ לנתינה משלהם, לפרויקטים שהם בוחרים להתנדב בהם.

 

בחנוכה האחרון הגענו אני וחבריי מהסניף למתנ"ס בשכונת סירקין בפ"ת, שם העברתי לחניכים סדנת 'העצמת האור הפנימי שבתוכי', בה החניכים התבקשו לציין את הייחוד והשוני של כל אחד ואחת מהם, מתוך הנחה שבכל אחד טמון אור פנימי משלו.

 

המטרה היתה איתור העוצמות של כל אחד ורתימתם לתחומים מאתגרים נוספים בחיים. ערכנו דיון קבוצתי וכל אחד דיבר על הערכים האישיים שלו. הגענו למסקנה, שלמרות השוני בינינו חשוב לעורר סובלנות וכבוד הדדי לצרכים ולאיכויות של כל אחד מחברי הקבוצה. בנוסף לסדנה, ערכנו הדלקת נרות משותפת ואכלנו יחדיו סופגניות.

 

במהלך השנה העברנו גם סדנת תזונה ואורח חיים בריא. מכיוון שאני בהכשרתי גם מאמנת תזונה, ראיתי חשיבות בכך שבני הנוער יפנימו כי בריאות מיטבית מורכבת מהמשולש של אכילה, תנועה וניקוז. דיברנו על חשיבות הרווחה הנפשית והחברתית כחלק ממכלול הגוף- נפש.

 

החניכים הביאו איתם מהבית קופסאות מזון ריקות והסברנו להם איך לקרוא תוויות. דיברנו על האוכל התעשייתי וסכנותיו, וערכנו דיון כיצד ניתן לנצח השמנה גנטית או לטפל בסוכרת על ידי תזונה.

 

לבסוף, חילקנו להם חוברת המסבירה את יתרונות התזונה הים-תיכונית. החבר'ה יצאו עם תובנות רבות. לשמחתי, בתום הסדנה כמעט כל אחד אמר שדבר אחד לפחות הוא הולך לשנות בהרגלי התזונה שלו - החל מלהפסיק לשתות משקאות מוגזים, או לאכול יותר פירות וירקות.

 

בט"ו בשבט החלטנו לתרום לקהילה ביחד עם החניכים. הם בחרו שכונת מגורים מאוד מוזנחת בפתח תקוה, שחלקם גרים בה. הגענו עם פחי צבע, שתילי עצים שקיבלנו מקק"ל, ושיחים ופרחים שרכשנו. כולנו פשטנו על השטחים הציבוריים בשכונה. צבענו את הגדרות, שתלנו עצים ושתילים והשקינו צמחייה. התושבים יצאו לרחובות, הביטו בנו נפעמים וחלקם ביקשו לעזור בצביעה. עד היום, כשאנחנו מגיעים למתנ"ס השכונתי לצורך מתן שיעורי עזר, אנו נהנים לראות את התוצאות של העבודה המשותפת.

 

מרו, אחד משני המדריכים של הקבוצה, עלה לארץ בגיל 15 מאתיופיה. עם בואו לארץ הופנה למרכז קליטה בבאר שבע. שנה לאחר מכן החל ללמוד בכיתה ט' בפנימייה בחיפה, שם המשיך עד כיתה י"ב. את כיתה י"א עשה פעמיים כדי לשפר ציונים.

 

'ראיתי באפשרות הזו הזדמנות', הוא מספר. לאחר שנה בה סיים מכינה קדם צבאית, התגייס מרו בגיל 21 להנדסה קרבית במסלול לוחם. את שירותו סיים כקצין בדרגת סגן. כשבועיים לאחר שחרורו 'גוייס' לעמותה - 'הלכתי לראות את הקבוצה באימונים, התרגשתי מאוד ואמרתי לעצמי: אני נכנס לסיפור'.

 

אחד הפרויקטים המרכזיים שנמשך כבר שנה שנייה הוא עזרה בשיעורי בית לחניכים. אנו מגיעים אחרי שעות העבודה למתנ"ס הקהילתי לפגוש קבוצה של 4-6 ילדים, שם אנו עוזרים להם להתכונן לבגרויות. חלקנו כבר שכחנו מזמן מהי סדרה חשבונאית ומה זה טריגונומטריה במישור. אז בבית, לפני שהולכים למפגש עם התלמידים, אנחנו חוזרים על החומר... העיקר שנגיע מוכנים.

 

לכולם יש את האש בעיניים ו"רעל"

ואכן, הילדים מגיעים, גם בחורף ובגשם. חלקם עובדים וחלקם תלמידי פנימיות. לכולם יש את האש בעיניים ו"רעל", כפי שאומר המדריך מתנאור. הם מכווני הצלחה ובזכות "אחריי!" הם רצים קדימה. רצים לאימונים ולהצלחה בצבא, רצים לבגרויות, עוזרים לקהילה - ואנחנו רצים איתם.

 

השנה החלטנו לקיים מרתון הכנה לבגרות במתמטיקה. הזמנו את חניכי "אחריי!" לסניף בנק לאומי בפ"ת יום לפני הבגרות. בבוקר ארגנו פירות, שתייה, וכריכים בריאים וטעימים, אותם הכינו כל העובדים. בחדר הישיבות חיכו להם מחברות ועטים. החניכים הגיעו בבוקר לסניף, ראו את השלט "ברוכים הבאים, קבוצת ספרטנים, למרתון בגרות במתמטיקה" ואת המזנון העשיר שמחכה להם, וחייכו בכיף.

 

פתחנו ספרים ביחד והתחלנו ללמוד. היה ממש תענוג לראות איך הם עזרו אחד לשני בפתרון הבעיות. ומי כמונו יודע, שכשאתה מסביר לאחר אתה מבין יותר טוב, וגם הביטחון העצמי שלך עולה. במקומות בהם החניכים נתקלו בבעיות שלא יכלו לפתור לבד, הכלכלנים שלנו ואף מנהלת הסניף בעצמה עזרו להם לפתור את הבעיות.

 

אחד הנערים בקבוצה, שבלט בתחילת השנה בחוסר יכולתו להשתלב חברתית והפגין פחד מלהיפגע, מעיז היום להעביר פעילות לכל הקבוצה ומשמש דוגמא למנהיגות. המדריכים, מרו ומתנאור, לא ויתרו על אף חניך. היום החניכים אומרים להם "תודה".

 

שלוש פעמים בשנה נערכים במסגרת "אחריי!" מסעות שטח. ואנחנו שם איתם. חלקנו עושים איתם ביחד את סוף המסע, סוחבים ביחד את האלונקות בעלייה למוחרקה בכרמל (ולמחרת בסניף הבנק רואים אחד את השני משפשפים את הכתפיים הדואבות). בסוף המסלול אנחנו שם, מחכים להם, עם פירות ושתייה.

 

גיל 15-18, תקופת התיכון עד הצבא, נחשב לגיל מאוד משמעותי בחיי הנוער בארץ. היכולת שלנו לעזור לחניכים לחוש הצלחה, אם במבחן בודד או בבגרות אחת, היכולת לחזק את הביטחון העצמי שלהם ולהאמין בעצמם, היכולת לתת להם תחושה של שייכות חברתית – כל אלו הם זכות ענקית עבורנו. זוהי תרומתנו לעיצוב הנוער, שעוד שנה-שנתיים יהיו חלק מצבא ההגנה לישראל. וכשהם מתגייסים, רובם ליחידות מובחרות, אנחנו גאים בהם ומרגישים שתרמנו ליצירת חברה ישראלית בריאה ויפה יותר.

 

יעל קפלן - עובדת בנק לאומי, סניף עסקים פתח תקווה. מספרת על חווית ההתנדבות בתנועת "אחריי!"

 

  •  באדיבות   ynet

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669823,00.html

עבור לתוכן העמוד