ליבי אטלס, מתנדבת בתוכנית "לצידך" של עמותת אחת מתשע
הגדל

"אני גאה - שעמדתי בטיפולים, שאני לוחמת"

"איפשהו, בתוך תוכי, מצאתי תעצומות נפש שעזרו לי לשרוד את הקשיים של הטיפולים, השינויים הדרסטיים בחיי וההשפעות על משפחתי". ליבי אטלס, מתנדבת בתוכנית "לצידך" של עמותת אחת מתשע, מזמינה נשים שחלו בעבר להתנדב ולסייע לחולות

 צמד המילים סרטן שד מצמרר לא מעט אנשים. אומנם, לצערי, מאחר ואני גדלתי בבית בו הסרטן כבר ביקר בעבר, צמד המילים הללו לא היה זר לי. אמי חלתה בגיל צעיר בסרטן השד ונפטרה כחמש שנים לאחר הגילוי, לא נפלתי מהרגליים כשהתבשר לי, ביום בהיר אחד שגם אני חולה במחלה הארורה.

 ההבנה שאני חולה באותה מחלה שהרגה את אמי, שברה אותי לגמרי. לא הייתי מוכנה לזה כלל. הייתי בטוחה שבגיל 36 חיי נגמרו והרגשתי שלא מיציתי אותם מספיק. אומנם, בעקבות ההיסטוריה המשפחתית, במהלך שנות חיי ידעתי לערוך מעקבים ובדיקות עצמיות וכך זכיתי בגילוי המוקדם של המחלה, ששיפר באופן דרסטי את סיכויי ההחלמה שלי.

תקופת הטיפולים הייתה אחת התקופות הקשות בחיי, אומנם בסוף צלחתי אותה בגבורה. איפשהו, בתוך תוכי, מצאתי תעצומות נפש שעזרו לי לשרוד את הקשיים של הטיפולים, השינויים הדרסטיים בחיי וההשפעות על משפחתי. בסופה, הרגשתי צורך עז לספר לאחרים את הסיפור שלי. כל כך עז, שאחותי צחקה עליי שאני משווקת את הסרטן בעקבות יכולתי לדבר על המחלה ועל התהליך הקשה עם כל אישה שפנתה אליי בנושא.

 לרגע לא הרגשתי בושה או אי נעימות, אלא להפך- הרגשתי גאווה. גאווה שעמדתי בטיפולים, שהתגברתי על הקשיים ושאני לוחמת. הרגשתי שההתנדבות עבורי מהווה מעין שליחות - להיות שם עבור נשים שעוברות בהווה את מה שאני כבר עברתי.

 

הייתה חסרה לי מישהי "שהייתה שם" - שתבין אותי ללא מילים

אני מאמינה - שאף אישה, לא משנה עד כמה היא חזקה, לא יכולה לעבור את המחלה הנוראית הזו לבד. למרות העזרה והתמיכה העצומה שקיבלתי ממשפחתי, הרגשתי כי לעיתים הייתה חסרה לי מישהי "שהייתה שם" - מישהי שתבין אותי ללא מילים.

 "הרגשתי שההתנדבות עבורי מהווה מעין שליחות - להיות שם עבור נשים שעוברות בהווה את מה שאני כבר עברתי".

פניתי לעמותת אחת מתשע במטרה ברורה- להעניק את אותה תמיכה לחולה חדשה וכך הופניתי להתנדבות בתוכנית "לצידך". תוכנית זו מתרכזת בליווי אישי לנשים המתמודדות עם סרטן השד על ידי מתנדבות שהחלימו ועברו הכשרה מקצועית. בקורס ההכשרה הדריכו אותי כיצד לסייע בעזרת הקשבה, תמיכה ושיתוף הידע שצברתי. למדתי- מה להגיד, איך להגיד ומתי.

 במהלך הקורס, הכרתי נשים מדהימות והרגשתי כיצד אנו משוחחות בשפה משותפת. לא הייתי צריכה לשקול מילים או להרגיש שאולי אני מעיקה בסיפוריי על הצד השני. מצאתי בדיוק את שחיפשתי- השיח עם נשים שמכירות את המושגים ואת התחושות הפנימיות שלי. כך, ההתנדבות עבור אחרות,

בעצם הייתה גם מתנה לעצמי. בסיום הקורס, אף התחזקה בי יותר התחושה שעליי לתת מעצמי עבור חולה חדשה.

 נשות מקצוע מטעם העמותה התאימו בסיום הקורס בין כל אחת מהמתנדבות לחולות חדשות הפונות לעמותה. במהלך כל תקופת הליווי העמותה נתנה לי את התחושה שאני לעולם לא לבד- תמיד תהיה מי שתענה לי על כל שאלה או תהייה רלוונטית.

 חברה טובה אמרה לי בתקופת המחלה שיש לקחת צעד צעד ולא לרוץ קדימה. אז, הכוונה הייתה לסיים משהו ואז לעבור לשלב הבא - הבדיקה או הטיפול הבא. היום, זהו המסר שאני מעבירה הלאה לנשים שאותן אני מלווה - כל שלב יש לעבור צעד צעד ובזהירות, עד שבסוף המסע מסתכלים אחורה ורואים שבעצם כבר עברת את הקשה מכל.

 בתחילת ינואר תפתח העמותה קורס הכשרה עבור נשים שחלו בעבר בסרטן השד ומעוניינת ללוות נשים המתמודדות עם המחלה בהווה. הקורס יתקיים בתל אביב ולאחריו ההתנדבות תתבצע בחיפה, ראשון לציון ותל אביב

 לפרטים נוספים ומידע בנושא: עו"ס יעל אברהם  1-800-363-400.

  באדיבות ynet

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4610997,00.html

עבור לתוכן העמוד