נרצחה בדרכה להתנדבות
הגדל

 

"לזכר מי שהושיטה יד לאחר ונפלה ביד מרצח"

דליה למקוס ז"ל נרצחה בנובמבר כשהייתה בדרכה להתנדבות במשמרת הערב בסניף יד שרה בתקוע. מתנדבי יד שרה בנו לזכרה חנוכייה מיוחדת מחומרים ממוחזרים ובני משפחתה הדליקו נרות לזכרה, יחד עם מתנדבי הארגון בטקס מרגש

הוא עמד וזרועותיו חובקות את הנכדה אסתר תהילה. נחום למקוס, אביה של דליה למקוס ז"ל. הוא הגיע עם הרעיה ברנדה, הבת שושנה ובעלה והנכדה הקטנה. הם ניצבו בשיקומון בבית יד שרה בירושלים מוקפים במשפחת המשתקמים ובצוות. הם באו להדליק נר בחנוכייה שהורכבה באהבה לזכרה של הבת דליה למקוס שנפלה בידי מרצחים.

 

דליה למקוס ז"ל נרצחה בנובמבר כשהייתה בדרכה להתנדבות במשמרת הערב בסניף יד שרה בתקוע. היא נרצחה בדקירות מחבל בפיגוע בתחנת אוטובוס בכניסה לאלון שבות. הסניף בתקוע הוא אחד מ-104 סניפים המאויישים על ידי כ-6,000 מתנדבים בכל ישראל. דליה היתה נכונה לאייש במסירות ובהתמדה את משמרת ערב. היא נפלה בדרכה למילוי שליחות אנושית ומוסרית: לתת. לכל אדם. בכל שעה. בכל מקום.

 

בבתי המלאכה של יד שרה בהם מכשירים, מתאימים ומתקנים כסאות גלגלים, מחוללי חמצן ומיטות סיעודיות - גם החומר שנותר כשאריות מוצא את ייעודו בשירות האדם. החנוכייה לזכר דליה נולדה ביוזמתו של המתנדב חיים ידגר.

 


 

נחום למקוס, אביה של דליה למקוס ז"ל מדליק נרות בחנוכייה המיוחדת לצד אורי לופוליאנסקי

 

כשהוא ניצב ליד החנוכייה סיפר ידגר כשהוא איננו מצליח להסתיר התרגשות וגאווה: "ראינו שנשארו בבית המלאכה שאריות של חומרים מתיקוני והכשרות כסאות גלגלים ומיטות סיעודיות ואמרתי למנהל בתי המלאכה שמעון אברהם: שמעון, אני רוצה לבנות מהחומרים האלה חנוכייה.שמעון הסכים מיד ויחד עם מנהל הלוגיסטיקה איתן דהרי ומתנדב חדש שנרתם לעזרתי, משה אדטו, התחלנו לבנות את החנוכייה ועבדנו יחד לאורך חצי שנה ובהתמדה.

 

כששמעתי שהמתנדבת שלנו דליה למקוס נרצחה בדרכה למשמרת הערב בסניף תקוע – החלטתי מיד להקדיש את החנוכייה הזאת לזכר מי שהפכה לסמל של נתינה והתנדבות ברוח חזון יד שרה. החנוכייה שלנו תאיר את זכרה של מי שרצתה להושיט יד מסייעת לאחרים ונפלה ביד מרצחים".

 

"מה עוד אוכל אני לעשות כדי לעזור?"

נשיא ומייסד יד שרה אורי לופוליאנסקי השתתף במעמד שביטא את אחדות החזון והנתינה במשפחת יד שרה כולה. כשהוא ניצב ליד החנוכייה אמר: "כאשר מסביב ייהום הסער ויש רבים הדואגים לעצמם. שואלים את עצמם היכן אהיה וכיצד אשרוד – עומדת פה משפחת יד שרה ושואלת בפי מתנדביה ועובדיה: מה עוד אוכל אני לעשות כדי לעזור?.

 

ואלה הדברים הכתובים בחנוכה. על הניסים שעשית לאבותינו בימים ההם וזמן הזה. והקב"ה עשה איתנו ניסים. ואנחנו לא נותרנו אדישים. לא עומדים מן הצד. אנחנו לא משכנו בכתפינו ואמרנו יש מדינה. יש מי שיעשה. יש מי שיעזור. אנחנו אמרנו שנדליק נר ונשאל כיצד אנחנו נרתמים איש למען רעהו.

 

המשאלה של דליה: מי שמתקשה להגיע לסניף יד שרה – הצוות יבוא אליהם

כשאנחנו רואים את הרוע. את המחבלים הארורים בישראל, באוסטרליה וברחבי העולם. את אלה הבאים לזרוע אבדון, הרס ורצח – אנחנו יודעים כי נעשה יותר למען היושר, הצדק והעזרה ההדדית. כי זה הצד השני של הרוע: לעשות טוב יותר. כאן משתלבים הדברים במקום הזה לצערנו בנסיבות הירצחה של דליה היקרה.


 

"נמשיך להדליק את האור הטוב שיש בלב אנוש". עם תמונתה של דליה למקוס ז"ל

 

האכפתיות של יד שרה. לעשות מכל הלב. לעשות כמו שבא לידי ביטוי בחנוכייה המיוחדת הזאת לזכרה של דליה. ואנחנו נמשיך

את השושלת. נמשיך להדליק את האור הטוב שיש בלב אנוש. ובעזרת השם נזכה שעל ידי הטוב הזה יהיה לכולנו אור גדול של ניסים ושל ישועות. אור של עזרה ואהבה של איש לרעהו. אמן".

 

לדליה היתה משאלה: להסיע את ציוד רפואי שיקומי ישירות לביתם של המתגוררים באזור בו התנדבה. לחסוך להם במצוקתם את הדרך. להקל עליהם. לתת להם יותר. אם הם מתקשים להגיע לסניף יד שרה – הצוות בסניף יבוא אליהם. היא החלה לעשות זאת בכוחותיה וברכבה שלה.

 

בנוכחות מנכ"ל יד שרה משה כהן, מנהלת סניפי יד שרה באזור אלישבע פרינץ ומנהל סניף תקוע איתיאל גיספאן - ומול שורת משתקמים שלא הסתירו את התרגשותם - המשפחה שמעה במעמד קבלת החנוכייה בשיקומון כי 1,600 פריטי ציוד רפואי-שיקומי שוגרו בימים אלה למשפחות הממתינות להם. בקשתה של דליה הייתה לצוואה המחייבת את כולם להמשך עשייה למען רבים יותר – וביתר שאת.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4605266,00.html

 באדיבות ynet 

עבור לתוכן העמוד