עמותת שמחה לילד
הגדל
משפחה לתמיד: האנשים שמעניקים שמחה לילדים
כשאתה נותן אתה גם מקבל המון, אם זה חיבוק או חיוך או מילה טובה שנותנת לך כוח להמשיך - אומרת טל שיינבך המתנדבת עם ילדים חולים. בטור אישי היא מספרת על תחושת השליחות ועל האהבה הגדולה לילדים ולתרומה
 

 כששמעתי על שמחה לילד לראשונה, מחבר קרוב שמתנדב בעמותה מספר שנים, הדבר הראשון שעלה לי בראש זה משפחה. עכשיו, כשאני כאן כבר 5 חודשים, אני יכולה להגיד בוודאות שזוהי באמת משפחה, שנשארת לתמיד. כשהחלטתי שאני רוצה לעשות שנת שירות שנייה ולתרום עוד מעצמי, היה לי ברור ישר- שמחה לילד.

 הדברים התגלגלו, והתחלתי את תהליך המיונים לעמותה, וככל שהזמן עבר רציתי להיות כאן בת שירות יותר ויותר עד שקיבלתי שיחת טלפון, שבה נתבשרתי שהתקבלתי לשמחה לילד, סניף ירושלים (אליפות!). אני חושבת שמאותו רגע שנתבשרתי בבשורה, לצד השני שהיה על הקו כבר לא היו אוזניים. שמחתי מאוד לשמוע שאני הולכת להיות חלק משמעותי מהעמותה.

 מתוקף תפקידי כבת שירות, מוטלת עליי האחריות לביצוע פרויקטים שונים של העמותה והסניף, מהפרטים הקטנים עד לגדולים והכל בהשראת הרעיונות והציפיות שאני בונה לעצמי, עם לווי וגיבוי מלא של הצוות.

 בבקרים אני נמצאת בבית החולים, במחלקה לאשפוז יום ילדים. אני מעבירה פעילויות ומלווה את הילדים לאורך זמן הטיפול, וזה מה שגורם לי להתחבר אליהם ולהבין שזהו חלק משגרת חייהם המורכבת בעקבות המחלה. בנוסף, אני משתתפת בקבוצה של חונכות אישית המורכבת מחניכות שיש להן מחלה כרונית או גנטית, בגילאי ט'-יב'.

כחלק מפעילות העמותה אנו נפגשות אחת לחודש וחצי לפעילות כייפית ומגבשת שגורמת לחניכות לצאת משגרת הטיפולים והמחלה. למרות השנוי הגדול בין הבנות, המכנה המשותף הגורם לכולם להתחבר ולמצוא חברויות חדשות בתוך העמותה היא המחלה.

 הייתי בביקור בית לא מזמן, וכשנכנסתי לחדר של החניכה שלי נפעמתי לגלות שכל החדר שלה מלא בקולאז'ים, מזכרות, תמונות, חולצות - של שמחה לילד.

 כשאני בדרך לחניכה, לביקור בית שגרתי אני מלווה בחששות ותהיות. ואז אני נזכרת באימרה של דביר עמנואלוף ז''ל, חלל צה"ל, שאומר- אתה לא מכיר חניך שלך עד הסוף עד שהוא מכניס אותך לחדר הפרטי שלו. ובאותו הרגע החששות יורדים, ואני מבינה שבביקור בית הזה אני מגלה את העולם הפנימי של החניך והופכת להיות חלק משמעותי ממנו.

 

כשאני מסתכלת על זה מהצד, כל כך הרבה אנשים שותפים לעשיה הגדולה הזאת. בין אם זה תורם טלפוני שנותן לי ציוד לאירועים או העברת סדנאות, בין

אם זה חונכים שמגיעים אל החניכים שלנו על בסיס קבוע פעם בשבוע ומלווים אותם לאורך הפעילות השנתית של העמותה, בין אם זה צוות טכני שמגיע ועושה את כל העבודה הנדרשת מאחורי הקלעים בשמחה וברצון גדול תמיד, מרגש אותי כל פעם מחדש כשאני צופה בכל האנשים המדהימים האלה מהצד עובדים ונרתמים מבלי רצון לקבל תמורה כלשהי על עבודתם. תמיד יפה בעיניי הסומק שעולה על פניהם במילת תודה קטנה.

 

רוב החונכים שלנו הם חבר'ה צעירים בגילאי תיכון, שמדהים בעיניי שבתקופה כל כך משמעותית בחייהם הם בוחרים לתת מעצמם המון, וגם מעבר לפעילות החונכות בוחרים להיות שותפים מלאים בחיי החניכים.

 

כשאתה נותן אתה גם מקבל המון. שנה שלמה אני מקדישה לעמותה והדברים שאני מקבלת בחזרה, אם זה חיבוק או חיוך של חניך או מילה טובה על הטיול שהיה וכמה שהיה לו משמעותי נותן לי כוח להמשיך הלאה ולתת לילדים המיוחדים האלו מעצמי עוד ועוד ללא גבול.

 

זוהי השנה האחרונה שלי בתור בת שירות, וכשאני חושבת על ההמשך אין בי צל של ספק שאהיה חלק מהמשפחה המדהימה הזו ככלל, ובפרט בפרויקט החונכות האישית.

 

  • עמותת שמחה לילד הוקמה לפני עשור במטרה לסייע לילדים החולים במחלות כרוניות וגנטיות ולבני משפחותיהם. העמותה פועלת בחניכה אישית, בפעילויות בבתי החולים ובאירועי שיא שונים.
  • העמותה מציינת בימים אלו עשור להקמתה באירוע התרמה חגיגי, שיתקיים ב-23.03 בנמל ת"א, בהשתתפות אברי גלעד, קובי אפללו ורמי קלינשטיין.
  • לפרטים על התנדבות לשירות לאומי בעמותה: שירה קסטן: 052-5278222
  • להתנדבות ולרכישת כרטיסים לאירוע העשור: http://www.simchalayeled.org.il/index.php

 

עבור לתוכן העמוד