למען ניצולי שואה.
הגדל

האישה מהקומה השניה

היא בת לאם ניצולת שואה שכל משפחתה נרצחה על ידי הנאצים ולזכרה החליטה יעל קפיטולניק להעביר את כל רווחי הספר שכתבה לטובת ניצולי שואה - "וכשאני אומרת הכל אני מתכוונת להכל", היא אומרת. פרק ראשון מתוך הספר "האישה מהקומה השנייה"

"הכי בעולם אהבתי ללכת לשוק הכרמל. שם, ברחוב מל"ן הייתה החנות של אבא, ובדרך אל החנות נהניתי משלל הצבעים ומהריחות המשכרים. אהבתי לשמוע את קריאות המוכרים המזמרים במקהלה: "יאללה, יה בנדורה! (עגבניות בערבית), יאללה, יה איגרקס! (מלפפונים ביידיש), הכול בזול! אייר! (ביצים ביידיש), בד! (ביצים בערבית).

כל ביקור בחנות היה לי חגיגה. הייתי יושבת על שקים מוקפת קמח וסוכר, פחי שמן, סוכר קנדיל ותמר הינדי, אגוזים ובולדוגים (אגוזי פקאן), ונושמת עמוק את הריחות.

הכי אהבתי לשמוע את אבא מספר סיפורים. אבא היה יושב על אחד השקים, סביבו קהל אנשים, והוא מספר והם מתפוצצים מצחוק. רק אבא לא צוחק. תמיד חשבתי לעצמי איך יכול להיות שאבא מצחיק כל כך את כולם ולא צוחק בעצמו, ובסופו של דבר הבנתי שאבא לא מבין בכלל ממה אנחנו צוחקים. הוא לא מספר סיפורים כדי להצחיק. הוא פשוט משתף את הנוכחים בדברים שקרו לו פעם, מזמן, אתמול והיום.

גם היא נהנתה להקשיב לסיפורים שלו. כשראיתי אותה בפעם הראשונה היא נראתה לי כמו פיה טובה. בגדיה היו מבריקים, שערה השחור כפחם אסוף בסרט, שפתיה מרוחות באודם כהה, צללית כחולה מדגישה את עיניה היפות. בחיוך טוב היא הגישה לאבא ספל קפה. "תשתה, יעיש," אמרה לו, "לבריאות, יעיש." אמרה, חייכה והלכה.

בזה אחר זה קמו גם שאר האנשים והלכו. רק אבא ואני נשארנו בחנות.

 יעלה, אני צריך ללכת להביא סחורה, תשמרי על החנות עד שאחזור," אמר אבא ויצא.

כעבור שעה חזר, לא הביא אתו דבר וחצי דבר, ואני ידעתי שאבא לא באמת הלך להביא סחורה. אבא עלה אל השכנה בקומה השנייה.

בדרך הביתה נשבעתי שכף רגלי לא תדרוך עוד לעולם בחנות של אבא. שנאתי את אבא, שנאתי את האישה מהקומה השנייה, שנאתי את החנות ושנאתי את השוק המזוהם, את הצבעים המגעילים, את הריחות המסריחים, את המוכרים הצרחנים. הכול הכול היה מגעיל, שום דבר כבר לא נראה קסום, הכול היה מטונף.

כשנכנסתי הביתה ראיתי את אימא יושבת על הרצפה ליד הפיילה, מזיעה מחום המים הרותחים, ומשפשפת כביסה כדי שירדו הכתמים. פניה היו אדומים כסלק.

"די, אימא," אמרתי, "לכי לנוח, אני חושבת שיש לך חום, את נורא אדומה."

"עוד מעט," אמרה, "עוד מעט אגמור עם הכביסה ואבא יבוא, הוא בטח רעב, אתן לו לאכול ואלך לישון."

אחר כך, כשהשמיכה כיסתה היטב את ראשי נתתי לדמעות לזרום ונשבעתי שלא אומר לאימא מילה על השכנה מהקומה השנייה".

יעל קפיטולניק (75) סטנדאפיסטית מוערכת ממרכז הארץ החליטה לעשות מעשה למען ניצולי השואה והכריזה שתעמיד את סך המכירות של ספרה החדש, "סיפורים מתעוררים לחיים" כתרומה לניצולי השואה. במטרה להגדיל את המכירות תורגם הספר לאנגלית תחת השם "the woman from the second floor" והוא זוכה לפופולאריות גם באתר אמאזון, שם הוא נמכר ב 3 דולר בלבד.

קפיטולניק בת לאם ניצולת שואה שכל משפחתה נרצחה על ידי הנאצים מתקשה לקבל את הקשיים והמצוקות עימם נאלצים להתמודד היום הניצולים. "לזכר חנה'לה,

אימא שלי החלטתי לעשות מעשה ולהתחייב כי אתן את כל רווחי הספר שלי לטובת ניצולי שואה, וכשאני אומרת הכל אני מתכוונת להכל- עד הפרוטה האחרונה. בקניית הספר ירוויחו הקוראים פעמיים- בפעם הראשונה, בקריאתו , יצחקו, יזילו דמעה ואולי גם יקבלו השראה לכך שגם בגיל 60 אפשר להתחיל מחדש ולהגשים את כל החלומות. הסיבה השנייה היא, כי בזכותכם ניצולי השואה יחיו כמלכים עד אחרון יומם".

 

  • יעל קפיטולניק, סטנדאפיסטית בת 75 שמה לה מטרה: לתרום את כל אשר תוכל למען ניצולי שואה. האמצעי : מכירה של 6 מיליון עותקים של ספר הביכורים שכתבה דרך אמאזון   
  • באדיבות  ynet
  •  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4481708,00.html
 התמונה בכתבה:     עטיפת ספרה "האישה מהקומה השנייה""
עבור לתוכן העמוד