לא תיתכן עבודה סדירה על בסיס התנדבות מוחלטת ללא כל שכר
הגדל

בורר דחה תביעה של הזוג שולה ומשה שק ז"ל נגד קיבוץ בית ניר
 ג'וק. נפטר לפני פסיקת הבורר. יש לקיבוץ אפשרות לשלול או להקפיא מתן סכומים וזכויות לחבריו, במקרה שבו הפרו את חובת הדיווח המוטלת עליהם בקשר להכנסותיהם, קבע הבורר עו"ד דורון דינאי ד"ר עו"ד דורון דינאי, שמונה כבורר על ידי רשם האגודות השיתופיות לדון בתביעה שהגישו שולה ומשה שק ז"ל נגד קיבוצם בית ניר, בנוגע לסכומי כסף שהקיבוץ היה צריך, לטענתם, להעביר אליהם ולא העביר, דחה את רוב תביעותיהם של בני הזוג שק. התביעה הוגשה ב-2007, משה הלך לעולמו במרס השנה.

משה שק, ג'וק, היה אמן ופסל ידוע, ושולה שק, אף היא אמנית ידועה, שעסקה בעיצוב וייצור תכשיטים. כתב התביעה הוגש נגד הקיבוץ ונגד יו"ר הוועד הממונה בקיבוץ, יובל וישניצר. בשלב מסוים הגיעו הצדדים להסכמה למחוק את וישניצר מהתביעה. נערכו ניסיונות רבים על מנת להגיע לפשרה בין הצדדים, אך הם לא עלו יפה.

בתביעה ביקשו בני הזוג שק לחייב את בית ניר להעביר אליהם תשלומים שונים שלא הועברו, ביניהם תשלום עבור השוואת פערי דיור כ-58,000 שקל, דיבידנדים מ"גניר" כ-75,000 שקל, תשלום הפרשי פנסיה בסכום של 47,000 שקל, מענקים בגין חתונות שתי בנותיהם 26,000 שקל, החזר קצבאות זקנה שנתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, 31,000 שקל, ובסך הכול - 237,000 שקל.

הטענה המרכזית של הקיבוץ, שיוצג על ידי עו"ד אורלי אחאי-אבידו ממשרדה של עו"ד אסנת נווה, הייתה, שדווקא התובעים הם אלה שחייבים לקיבוץ כספים רבים, שהתקבלו מעבודתם ומחברות שהיו ברשותם, שאותן לא העבירו אליו במשך שנות חברותם הרבות בו. השניים ניהלו בתוך הקיבוץ מפעל לייצור תכשיטים, שבפועל היה מפעל פרטי שלהם, ולמרות דרישות חוזרות ונשנות לא מסרו כל נתונים אודות הכנסותיהם ממנו. על פי התקנון, טען הקיבוץ, הוא רשאי היה לסרב להעביר אליהם כל תשלום שמגיע להם, פרט לתקציב בסיסי בלבד, אם אינם עומדים בחובת הדיווח, השקיפות והנאמנות לתקנון.

כאמור, הבורר, עו"ד דורון דינאי, קיבל את רוב טענות הקיבוץ. הוא קבע, כי יש לקיבוץ אפשרות לשלול או להקפיא מתן סכומים וזכויות לחבריו, במקרה שבו הפרו את חובת הדיווח המוטלת עליהם בקשר להכנסותיהם, ובמקרים קיצוניים אף לנקוט בצעד דרסטי של הפסקת החברות.

לטענה של בני הזוג שק, כי הם עבדו במקומות שונים בהתנדבות, קבע הבורר כי חובת החבר היא להתפרנס ולא להתנדב, שעה שעול קיומו וקיום משפחתו מוטל על הקיבוץ ועל חבריו. משה שק ז"ל עבד במשך שנים כמורה לאמנות בבית ספר, והבורר קבע כי כל עוד לא הוכח אחרת, יש להניח שהוא קיבל תמורה עבור עבודתו וזאת, בין השאר, בהתבסס על העובדה שעל פי הדין במדינת ישראל, לא תיתכן עבודה סדירה על בסיס התנדבות מוחלטת ללא כל שכר, כפי שטען משה שק ז"ל.

מכיוון ששולה ומשה ז"ל שק הפרו את חובת הדיווח המוטלת על חברי הקיבוץ בקשר להכנסותיהם ופעילותם הכלכלית, קבע הבורר, רשאי היה הקיבוץ לעכב מתן סכומים שונים שאותם קיבלו שאר חברי הקיבוץ (השוואת דיור, מענק חתונה, רווחי גניר וכיו"ב) עד שימציאו את כל הנתונים הרלוונטיים להכנסתם מעיסוקיהם השונים.

שולה ומשה ז"ל טענו שעל הקיבוץ הנטל להוכיח, כי העלימו הכנסות, ועל כך השיב הבורר, כי יש גבול למשאבים שהקיבוץ יכול או צריך להשקיע בניהול בילוש וחקירות, ויש לזכור שמשאבים אלה נגרעים מקופת הכלל.

בסיכום נדחו רוב התביעות של בני הזוג שק, למעט התביעה לקבלת מענק חתונה בגין מסיבת החתונה של הבת טליה. "הקיבוץ רשאי להמשיך ולעכב את הכספים שמגיעים לתובעים, עד המצאת כל המידע והנתונים שהוא ביקש מהתובעים ולא הומצאו לו", קבע עו"ד דורון דינאי. הוצאות הבוררות חולקו שווה בשווה בין שני הצדדים, ונקבע שכל צד יישא בהוצאות ייצוגו. באדיבות הזמן הירוק.

עבור לתוכן העמוד