יש לשפר את המעורבות החברתית של עסקים בינוניים וגדולים בישראל
מחקר שבחן כ 7000 עסקים העלה כי תרומות העסקים הישראלים לקהילה קטנים ביותר מחצי מהמקובל במערב. "המנהלים לא תופסים עצמם כבעלי אחריות חברתית"
7/11/2010
הגדל

התרומה לקהילה לא תגיע מהעסקים הישראליים, כך לפי נשיא לשכת המסחר והתעשייה בצפון גד שפר, תרומות העסקים הישראלים לקהילה קטנים ביותר מחצי מהמקובל במערב - והתעשייה בצפון גד שפר. "המנהלים לא תופסים עצמם כבעלי אחריות חברתית"
לדבריו, כל העסקים שנסקרו תורמים סכומים כמעט זניחים ומעורבותם בקהילה בקושי מורגשת. נשיא לשכת המסחר והתעשייה בצפון גד שפר
רוב העסקים בישראל אינם תורמים פעילים ואינם מעורבים בקהילה באופן משמעותי, כך קובע מחקר לעבודת דוקטורט שהגיש באחרונה גד שפר, נשיא לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון לאוניברסיטת דרבי באנגליה. המחקר, שבחן 7,000 עסקים בינוניים וגדולים בישראל, העלה כי מנהלים ובעלי עסקים בישראל אינם תופסים עצמם כבעלי אחריות חברתית תאגידית.

לדברי שפר, כל העסקים שנסקרו תורמים סכומים כמעט זניחים ומעורבותם בקהילה בקושי מורגשת. לדבריו, בעולם קיימים סטנדרטים מקובלים להגדרת חברה כבעלת אחריות חברתית טובה, בהם תרומה של לפחות 1% מרווחי העסק לפני מס. העסקים שנסקרו אינם מגיעים אפילו ל-0.5% מהרווח נטו.

מהמחקר עולה עוד כי הרמות הנמוכות של תרומה ומעורבות בקהילה הן פועל יוצא של רמות נמוכות של מעורבות ועניין מצד המנהלים, חוסר אסטרטגיה ותכנון לטווח הארוך, שיתוף מזערי של בעלי עניין בפעילויות העוסקות בקהילה וכמעט היעדר כל מדידה והערכה של הפעילות שכן מתבצעת. לגבי המודעות של העובדים לתרומת החברה לקהילה עולה כי למרות הנתונים הדלים על תרומות העסקים, רוב העובדים משוכנעים - בדרגה זו או אחרת - כי החברה שלהם תורמת מספיק לקהילה.

מסקנות נוספות מהמחקר הן כי המוסדות האקדמיים והארגונים המכשירים מנהלי עסקים בארץ נכשלו באופן כללי בהוראה או בקידום נושא האחריות החברתית התאגידית, למרות שחלק גדול מהארגונים האקדמים המקבילים להם בחו"ל כוללים לימודים והכשרה בתחום זה ולחלקם יש אף תארים מתקדמים המתמחים בנושא. כתוצאה מכך, הרוב הגדול של המנהלים שרואיינו במחקר אינם מודעים לכך כי מעורבות בקהילה עוזרת לעסקיהם. הם אינם יודעים כי תוכנית חברתית טובה משפרת את תדמית העסק, מגדילה את המכירות, משפרת את מצב הרוח והתפוקה של העובדים ומצמצמת תחלופת עובדים.

תרומה לקהילה - הזדמנות עסקית
שפר קורא למשרד האוצר להעניק הטבות מס שיעודדו תרומות.
שפר ציין כי ניתן להגיע לשינוי - ואפילו בטווח זמן קצר יחסית - על ידי שינוי תפיסות של מנהלים, שיפנימו כי עשייה חברתית של עסקים אינה רק עשיית הדבר הנכון, אלא גם הזדמנות לעסק, שטומנת בחובה אפשרויות מיצוב ובידול. שינוי תפיסות מנהלים כרוך גם בהיצע קורסים במוסדות האקדמיים, שיעסקו באחריות חברתית תאגידית בכל תוכנית של מנהל עסקים והשתלמויות למנהלים.

עוד מומלץ כי המדינה תתקרב לתקנות המקובלות בעולם המערבי ותכיר ביותר הוצאות פטורות ממס על תרומות לקהילה. עם זאת, כיום משרד האוצר מקצה כ-250 מיליון שקל בשנה בגין פטורים ממס הניתנים לתרומות, וחלק ניכר מהקצאה זו אינו מנוצל. המלצה נוספת היא חשיפה ופרסום של תרומות הגופים העסקיים: פרסום כזה יעלה את התחרות בין העסקים בתחום.
"שמענו לא מכבר את ראש הממשלה קורא לעודד את הציבור בישראל לתרום יותר כסף", אמר שפר. "אחריות חברתית של תאגידים משלימה אך אינה יכולה להחליף את אחריות המדינה לפיתוח חברתי וסביבתי. יש צורך מיידי בהטבות מס שיעודדו תרומות. על רשמי העמותות של משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד התמ"ת לעבוד יחד כדי לגבש מדיניות מס פשוטה שתעודד תרומות של עסקים, תפשט הדרישות הבירוקרטיות לקבלת הטבות מס שפר מוסיף כי "הממשלה יכולה להציע תמריצים ישירים שיעודדו תרומות של עסקים, דוגמת מימון השקעות או תוכניות מימון משלימות. על הממשלה לחוקק חוקים שיסייעו למנהלים להגן על האינטרסים של העסקים ולא רק על אלה של בעלי המניות, כפי שמנוסח כיום בחוק החברות. בעוד שבעלי מניות טרודים בסוגיות רווח והוצאות בלבד, על נושאי המשרה בעסקים להתחשב באינטרסים של העובדים, של הסביבה ושל החברה כולה, למען טובת החברה ותקל על ארגונים חברתיים לקבל את האישורים הנדרשים כדי לתת לתורמים הקלות מס". באדיבות דה מרקר

 

עבור לתוכן העמוד