הכי מיוחד - להדריך בהתנדבות בעלי צרכים מיוחדים
שבט יובל של בני עקיבא שחניכיו הם נערים בעלי צרכים מיוחדים חוגג היום 13 שנות פעילות. פרח לילך כהן, מדריכה בשבט, מספרת "בגוף ראשון" על חוויותיה
הגדל

שלום, אני פרח לילך כהן, גרה בירוחם, בת 17, ומדריכת שבט יובל בתנועת הנוער בני-עקיבא. אני מדריכה כבר שנתיים. אין ספק שהשנתיים האלה משמעותיות במיוחד בחיים שלי. מהרגע בו התחלתי להדריך השתניתי מאוד, למדתי המון ובכל יום אני מגלה עולמות חדשים.

 

שבט יובל שחניכיו הם בני הנוער בעלי צרכים מיוחדים קסם לי כי תמיד התעניינתי בבני הנוער בעלי צרכים מיוחדים, וזו  נראתה לי תרומה חשובה

יותר. בשבט שלנו בירוחם יש שבעה חניכים ושישה מדריכים, כל חניך זהב והיחס הוא כמעט לגמרי אישי.

 

מי שלא מכיר ילדים מיוחדים עלול לחשוב שהם לא עוברים שינויים רציניים וגדולים, וכי תמיד הם יישארו באותו מצב. באופן אישי מאוד חששתי מזה לפני הכניסה להדרכה. התחושה הזאת עברה בדיוק אחרי שבוע. אחרי כל פעולה אני מתמלאת מחדש באושר שיש לי מהחניכים שלי ומההתקדמות שלהם. למדתי לראות שאם הם מאושרים הם מאושרים עד הסוף ומראים את זה בכל הכוח שלהם. אם הם אוהבים הם מראים את זה גם כן בכל הכוח, בכל מה שאפשר לבטא. זה מרגש מאוד לחוות את זה.

 

יש לנו חניך שאף פעם לא אהב להגיע לפעולות, הוא היה מגיע אבל זה לא הלהיב אותו יותר מידי. יום אחד עשינו פעולה פשוטה לגמרי, סתם החלטנו לשבת על שוקו וקרואסונים ולדבר.. כי גם זה חשוב מאוד. והם זקוקים לזה. דיברנו במהלך כל הפעולה על איך היה השבוע ומה מתכננים לשבוע הבא ואיך הולך בחיים.  אחרי שהוא חזר למועדונית שלו הוא אמר למדריכה שלו: "וואו, היום באמת נהניתי בבני-עקיבא". ישר אחרי שסיפרו לי על זה עלה על פני חיוך כל כך ענק. הרגשתי שבדרך הכי פשוטה הצלחנו להגיע גם אליו. זה היה פשוט מרגש לשמוע את זה ממנו. מהפעולה הזאת והלאה זה היה רק במגמת עלייה מצידו, זה כיף לדעת מה הדברים הכי קטנים מסוגלים לעשות.

 

חניך נוסף שבהתחלה היה ממש ביישן, מיעט לדבר, התבייש לבקש מאתנו דברים, התבייש לראות אותנו.. פתאום באמצע השנה חל בו שינוי גדול ומדהים. הוא נפתח, התחיל לדבר, פנה אלינו והתחיל לבקש דברים, פתאום הוא התרגש לראות אותנו ברחוב, היום הוא אחד החניכים הבולטים בשבט.

 

וישנו חניך נוסף כבן 20 שלא עשה שירות צבאי או לאומי. בתחילת שנה התחלנו לדבר איתנו מה דעתו על העניין כי חבל שסתם הוא ישב בבית, ולא יוציא מעצמו כלום, הוא מאוד התלהב וכך גם משפחתו, בשבוע שעבר הוא התחיל שירות לאומי במתנ"ס בירוחם. הוא מספר שזה מספק מאוד.

 

ישנה חניכה ששנה שעברה לא הפסיקה להפריע, להתפרע, להוציא עצבים וכו'. בתחילת השנה הזו השתנתה מקצה לקצה ואני לא מגזימה: היא יושבת בפעולות, יותר משתתפת, אחראית, דואגת שיהיה בסדר, יותר מקשיבה. עדיין יש ירידות לפעמיים אבל בכל זאת זה שינוי אדיר מצידה, ויש עוד ועוד הסיפורים, כלילד הוא סיפור ענק בפני עצמו.

 

הדבר המדהים בשבט יובל זה היכולת להכיר, להתחבר לעוד חברה בחיים, לא להישאר "בריבוע שלך" אלה לצאת להכיר עולמות. מדהים לראות את החיבור בסניף, לדוגמא: כשהבנות בשבט מעלות שהוא גיל מקביל לחניכה אחת שלי - יוצרות חיבור ביחד, יש להם נושאי שיחה. לראות את שאר שבטי הגיל השונים מתחברים לחניכים שלנו - זה מדהים.

 

כשיש פעולות משותפות, כשהם עומדים במפקד, זה ברור שהם רגילים לכל דבר. ועל זה אין לי מה להגיד חוץ מתודה.

אז בעזרת ה' שנזכה לעוד עליות משמעותיות בחיים, ושרק נפרח מכאן והלאה. לא מזמן זכה פרויקט שבטי יובל של תנועת בני עקיבא במגן שר הרווחה והשירותים החברתיים למתנדבים המצטיינים, מזל טוב.

 באדיבותYnet  מעורבות

עבור לתוכן העמוד