לזכור ולסלוח בהתנדבות
ניקולס קרס, בן 20 מגרמניה, דחה את לימודיו באוניברסיטה כדי להשתתף בפעילות אירגון "אות הכפרה והשלום" בישראל • הוא מסייע לנערים במצוקה בכפר הנוער בן שמן, חורש את הארץ, ומזכיר לנו מי הידידה הגדולה ביותר שלנו היום באירופה
הגדל

 

פעילות התנדבותית של צעירים גרמנים בארגון "אות הכפרה והשלום"

את ניקולס קרס הכרתי בדרך מקרה על ידי חבר משותף. הדהימה אותי האהבה שלו לארץ, שגדולה בהרבה על אהבתם של ישראלים רבים, החשיבות שהוא רואה בקיומו של בית יהודי בציון ובעיקר עובדת היותו נוצרי גרמני צעיר, ללא כל קשר דם או קשר אישי עם עם ישראל. מה גורם לצעיר גרמני נוצרי בן 19 לעזוב מדינה אירופאית משגשגת ולדחות את לימודיו, על מנת להתנדב במשך שנה בכפר הנוער בן שמן ולסייע לילדים במצוקה.

ניקולס גדל בעיר מנהיים שבדרום מערב גרמניה, כבן הצעיר של משפחה מהמעמד הבינוני המקיימת את המסורת הנוצרית בבית. אימו, אנדריה, עובדת מדינה, ואילו אביו, מייק, הינו עובד בכנסייה הפרוטסטנטית. בישראל לא היה מעולם עד שבשנת לימודיו האחרונה הגיע לארץ כחלק מתוכנית חילופי סטודנטים – "הייתי בארץ רק שבוע, אולם המדינה הקטנטנה הזו ריתקה אותי", הוא משחזר. "כשחזרתי, התחלתי להרהר מה אעשה בתום הלימודים. רציתי להתחיל ללמוד עבודה סוציאלית, אבל בגרמניה כל צעיר מחויב לשרת בצבא חצי שנה או לבחור בשירות לאומי. בצבא לא רציתי לשרת, וחשבתי שאם כבר אבחר בשירות לאומי, כדאי כבר לבצע אותו במדינות אחרות ולחוות עולם. אז עלה הרעיון של התנדבות בישראל, בעיקר בגלל הסקרנות שהתפתחה בי לאחר הביקור האחרון". בחיפוש קליל באינטרנט מצא ניקולס את הארגון "אות הכפרה והשלום" המקיים סדרת תוכניות התנדבות בארצות שונות. מתוך 500 מועמדים המבקשים להתנדב מתקבלים רק 170, ומתוכם רק 25 נשלחים לארץ. "רוב המתנדבים רוצים להגיע לארץ, אבל המקומות ספורים. היינו צריכים לעבור מיונים קשים וארוכים, ודי הופתעתי שבסוף בחרו אותי בדיוק למה שרציתי".

האם אין לך חרטות? יכולת לסיים את לימודך, להתחיל לעבוד, לחיות הרבה יותר טוב ולהרוויח כסף...
"ממש לא, אני ממש שמח שבאתי, ואם רק אוכל אחזור על כל השנה הזו שוב ולתקופה יותר ארוכה".

כיצד אתה מסכם את התקופה שלך כאן? אלו חוויות יישארו איתך כשתחזור לגרמניה?
"למדתי הרבה על ההתנהגות הישראלית, התרבות הישראלית, על הנטייה להיות פתוחים וחמים, הרבה יותר מרוב הגרמנים שאני מכיר, על הנהיגה הפרועה במכוניות, על העברית, ההיסטוריה היהודית ועל דור השואה, הדורות הבאים אחריו וההבדלים ביניהם".

מה אתה חושב על העם בישראל? אלו אנשים פגשת ומה מייחד את אופי הישראלים?
"אחד הדברים היפים בישראל הוא שבחבל ארץ כה קטנטן קיימים הרבה מאוד סוגי אוכלוסיות, תרבויות והתנהגויות. קשה להגדיר את הישראלים, וזה חלק ממה שיפה אצלכם – הרבגוניות. אולם בגדול ניתן לומר שאתם אנשים חמים, בעלי לב רחב, פתוחים ובדרך כלל כנים. כנות, לדעתי, זה גם דבר שמאפיין את הגרמנים, אולם יש זיכרונות מכאן שילוו אותי הרבה שנים לאחר שאחזור לגרמניה, דוגמת ההזמנה הספונטנית של משפחה ממכבים לליל הסדר ולקידוש בכל יום שישי באופן הכי ישר ואוהב, רק כדי שלא אשאר לבד".

מה אתה יכול לספר לנו על מצב האנטישמיות בגרמניה כיום?
"קיימת עלייה באנטישמיות בכל אירופה וגם בגרמניה, אם כי המצב אצלנו מעט יותר טוב. כמובן שמאז מלחמת העולם השנייה, אנטישמים הפכו למיעוט, אולם ריבוי מהגרים מוסלמים המביאים איתם רעיונות אנטישמיים בעקבות הסכסוך הפלסטיני, תורם לעלייה מחודשת של האנטישמים, שמרגישים נוח יותר לבקר את ישראל בגלוי".


מה דעתך על הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
"באופן כללי, אני סולידרי למצב בישראל, אולם יש לי ביקורת לגבי דרכי פעולה מסוימות, דוגמת מפעל ההתנחלויות. אני חושב שאם בכוונת ישראל בסופו של דבר להגיע לפתרון, הדבר יחייב הקמת מדינה פלסטינית. רצף ישובים יהודיים מעבר לקו הירוק יקשה מאוד על הקמת מדינה כזו, ולכן יקשה על השגת הסכם שלום וסיום הסכסוך. ברוב הסוגיות האחרות אני מצדד בישראל, דוגמת המבצע בעזה שסופג ביקורת עזה גם באזור מגורי. אני חושב שאין שום מדינה בעולם שיכלה להרשות ירי רקטות מסיבי כל כך על אזרחיה, בעיקר לאור העובדה שיצאתם מעזה. אחד הדברים היפים במדינה הזו זה חופש הביטוי, היכולת להגיד ולמחות כמעט על כל דבר והדמוקרטיה שאתם מייצגים, שהיא חריגה מאוד באזורכם".

מה אתה הכי אוהב בארץ?
"יש יותר מידי דברים טובים מכדי שאוכל לפרט. החוויה הכללית שלי שזו מדינה מאוד קטנה, נהדרת לטיולים ואפשר להגיד שבשנה שאני פה הכרתי דרך הרגליים כמעט כל אזור. בחבל ארץ קטן אפשר למצוא אזורים גיאוגרפיים רבים, סוגי אנשים ותרבויות השונים מאוד ממקום למקום. הצבעוניות פה היא מדהימה. בכל מקום יש סיפור היסטורי מאחוריו, ולכל אבן יש עבר, זיכרונות שהיא אוגרת בתוכה וסיפורים לספר. זו פשוט מדינה מרתקת".

מה חסר לך כאן?
"בעיקר החברים והמשפחה שלי. בצורה קצת פרדוקסאלית אני יכול לומר שתמיד שנאתי את החורף הגרמני הקר, אולם מצאתי את עצמי בארץ מתגעגע לידיים שרעדו לי מקור של מינוס עשר מעלות בכל פעם שיצאתי החוצה. הקור הזה מזכיר לי את תחושת הבית, והחורף הישראלי רחוק מאוד מהתחושה הזו. חסר לי גם דיבור קולח בגרמנית, היות ואנגלית היא מבחינתי שפה זרה שאיני שולט בה במלואה".

האם אתה צופה שעוד תחזור לפעילויות התנדבותיות נוספות או לטיול?
"בהחלט, בטוח. אני עדיין לא יודע איך אני אעשה את זה, אבל אין לי ספק שאתם עוד תשמעו ממני".

איזו מסקנה או דעה על העם היהודי וישראל אתה לוקח איתך מפה, כזו שלא הייתה לך לפני שהגעת לארץ?
"אני לא חושב שהטיול בארץ שינה דעה כזו או אחרת שלי, אלא נתן לי סיפור לספר. לפני שהגעתי לישראל, שמעתי על תל-אביב, אך מעולם לא ראיתי אותה. עכשיו אני יודע כיצד העיר נראית, אלו אנשים גרים בה, לאן כדאי לצאת בערב ואיזו בירה הכי זולה. חוויתי את הארץ דרך הרגליים, העיניים, הפה והאף, וזו הייתה חוויה נהדרת. כדאי שתדעו – יש לכם מדינה נהדרת, עם נפלא וכדאי מאוד שתשמרו על הקיים".
ארגון אות הכפרה והשלום – כרטיס ביקור
"אות הכפרה והשלום" הוא ארגון וולונטרי שנוסד ב-1958 על ידי נוצרים גרמניים שביקשו להתמודד עם מצפונם לאחר פשעי הנאצים במלחמת העולם השנייה. לותר קרייסיג, חבר האופוזיציה בכנסייה הפרוטסטנטית ביקש ליצור ארגון שמעבר להצהרות מילוליות ופיצויים כלכליים גם ייצור מחויבות אקטיבית לסייע לעמים ולארצות שסבלו יותר מכל מהנאציונל-סוציאליזם: "אנחנו הגרמנים פתחנו במלחמת העולם השנייה, ולכן אנו אשמים יותר מכל עם אחר בהבאת סבל לא יתואר על האנושות", אמר באותן שנים, "תוך מרד זדוני נגד האלוהים, רצחנו מיליוני יהודים. גם אלה מאתנו שלא הסכימו לכך וששרדו, לא עשו די בכדי למנוע את החטא... אנו פונים לעמים שסבלו אלימות בגללנו שיאפשרו לנו בידינו ובמעשינו לעשות משהו טוב בארצותיהם, לאפשר לנו להוציא אל הפועל את האות לפיוס".
המתנדבים הראשונים החלו לזרום לארץ מעט לאחר משפט אייכמן ב-1961, ששימש מעין אות זירוז לרעיון, ומאז מגיעים באופן קבוע כ-24 מתנדבים גרמניים בכל שנה למעין שנת שירות. הארגון מסייע בעיקר לניצולי שואה, מוסדות לקשישים, בתי חולים ומוסדות סיעודיים, עזרה לעריריים החיים בגפם וסיוע לילדים במצוקה. על כל מתנדב המגיע ארצה מוטלת החובה להסכים להצהרת הארגון להכרה ללא תנאים בזכות קיומה של מדינת ישראל בגבולות המוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית.

מטה הארגון בישראל שוכן בירושלים ומנוהל על ידי קתרינה פון מונסטר (34), גרמנייה נוצרית דוברת עברית, שהייתה בעברה מתנדבת בארגון.

איך מצטרפים בגרמניה?
כל צעיר גרמני שמבקש להירשם כמתנדב לארגון, צריך למלא שאלון בקשה, לצרף מספר המלצות, לכתוב מכתב מוטיבציה ולשלוח קורות חיים. בשלב השני, עובר המועמד שלושה ימי ראיונות וסמינר, ובמידה והוא נבחר, עליו לעבור סמינר הכנה נוסף של שבוע ימים. המתנדבים שמגיעים לארץ עוברים סמינר נוסף, ובו הם לומדים עברית באולפן, נפגשים עם נציגי רשויות, עמותות, ניצולי שואה, מבקרים ב"יד ושם" ומסיירים ברחבי הארץ. במהלך שהותם בארץ, המתנדבים עוברים שני סמינרים נוספים דומים.

ישראל אינה המדינה היחידה בה הארגון פועל. מתנדבי הארגון פרושים ב-13 מדינות ברחבי הגלובוס ופעילים גם בעזרה לקהילות יהודיות וארגונים נגד גזענות באירופה עצמה: "בכל שנה אנו מסמיכים מאה שישים מתנדבים, מתוכם שלושים מגיעים לארץ. אנו לא הארגון היחיד שפועל במתכונת זו. יש ארגונים נוספים השולחים מתנדבים לארץ, ובסך הכל נשלחים כשש מאות מתנדבים גרמניים בכל שנה לישראל".

עד כמה התופעה נפוצה?
"מרבית המתנדבים הם צעירים בני שמונה-עשרה עד עשרים, אך בכל שנה יש גם מספר מתנדבים מבוגרים, כששנה שעברה מתנדב אחד היה בן שבעים ושתיים. מקרב המתנדבים של הארגון, הביקוש לפעילות בישראל הוא הגבוה ביותר, אולם אנו מצומצמים במקומות, היות וכל מתנדב עולה לארגון שנים עשר אלף יורו לשנה. מספר הצעירים שרוצים להתנדב גדל כל שנה, היות ויש באפשרותם להחליף את ששת חודשי השירות הצבאי, בהם מחויב כל אזרח גרמני".

מהיכן מגיעים מקורות המימון?
"רוב התקציב מגיע מתרומות הכנסייה הפרוטסטנטית. במקרה של צעירים שמבקשים להתנדב במקום שירותם הצבאי, הממשלה מממנת את הפעילות. כמו כן, אנו ניזונים מתרומות מאנשים פרטיים רבים ומהמתנדבים עצמם. בעקבות גדילה משמעותית בדרישה להתנדבות והרצון ההולך וגודל בגרמניה להתנדבות כזו, אנו זקוקים למקורות הכנסה נוספים על מנת להגדיל את מכסת המתנדבים".
 
הזרוע הישראלית

על אף שממשלת ישראל אינה מממנת את פעילות הארגון, היא מסייעת לו באשרות כניסה וכן גם במשרדי הממשלה. לכל מתנדב יש משפחה מאמצת שמסייעת לו בארץ ומהווה גשר בינו לבין החברה בישראל. במשך 20 השנה האחרונות, פועלת עמותה בשם "ידידי אות הכפרה והשלום" המורכבת ממתנדבים ישראליים, רובם ממוצא גרמני וחלקם ניצולי שואה בעצמם, המסייעים למתנדבים בתהליך אותו הם עוברים בארץ, מזמינים אותם לשבתות וחגים ומייעצים לארגון היכן הם זקוקים לעזרתם.
המעוניינים לתרום מכספם או זמנם לארגון, מוזמנים ליצור קשר עם מטה הארגון בירושלים בטלפון: 02-6732587.


בחסות MNEWS   חדשות מודיעין

עבור לתוכן העמוד