יוזמה לסייע למוגבלים להיקלט ב הי-טק.
הגדל

קבוצת אנשים שאכפת לה, יזמה התארגנות, ויחד עם ארגון צ.א.ל.ה. הקימה צוות שמטרתו להביא להגדלת תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בתעשיית ההיי-טק המקומית ● כעת הכפפה מוטלת לעבר המעסיקים בענף

 

בחודש יוני אשתקד, צדה את עינו של דרור ולד - מתכנת בחברת ג'הג'ה (Jajah), הודעה באחד הפורומים על פעילות ארגון התנדבותי. זה מספק הדרכה מקצועית לאנשים שמעוניינים לטפל בבעיה חברתית באמצעות שיטת עבודה הנקראת "צוותי שיפור".

 

ולד התעניין בפרטים וגילה שמדובר בחבורת אנשים טובים באמצע הדרך: אלה התארגנו והקימו עמותה בשם צ.א.ל.ה., שתפקידה להגביר את המודעות בקרב ארגוני היי-טק להעסקת אנשים עם מוגבלויות.

ולד סיפר למנהלת העמותה, לירית סרפוס, כי במקום עבודתו יש פרויקט מיוחד עבור אנשים עם צרכים מיוחדים וכי הוא היה מעוניין לקדם אופציות תעסוקה הולמות לאנשים אלה. סרפוס התלהבה מהרעיון ויחד הם גייסו עוד תריסר אנשים שהנושא היה קרוב לליבם.

 

עם הסיפור הזה הגיע אלי למערכת סרפוס, בעזרתו של פעיל חברתי אחר, איציק תבל. בשיחה איתם, הם האירו את אחת הפינות הפחות יפות בחברה הישראלית: הצורך בתמיכה ובשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בתעשיות עתירות ידע. לא צריך סיעור מוחות גדול מדי כדי להבין שיש אינסוף תפקידים בענף שיכולים להתאים לאותם אנשים. אין חלילה מגמה של חברות לפסול אנשים אלו, אבל מהשיחה עם סרפוס התברר שאפשר לעשות הרבה יותר. הארגון אותו היא מנהלת, הוא רק דוגמה קטנה.

למשימה שנטל על עצמו ולד, התנדב ד"ר אברהם חולי, לשעבר סמנכ"ל איכות במירס ובמוטורולה ובעל ניסיון עשיר בהפעלת צוותי שיפור. הקבוצה נפגשה וקיימה דיון עומק על הדרכים בהם ניתן להגביר את התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות בתעשיית ההיי-טק. "הבחירה בתעשיית ההיי-טק באופן ספציפי כיעד להגברת התעסוקה, מעניינת בפני עצמה. מסתבר שיש סוגי לקויות ומוגבלויות שניתן לנצל כיתרון, דווקא בתעשייה עתירת ידע", אמרה לנו סרפוס.

כך, למשל, היכולת לבצע עבודות מורכבות ומדוייקות שחוזרות על עצמן, מאפיינת אנשים בעלי תסמונת אספרגר (סוג של אוטיזם), והללו יכולים להשתלב היטב בתחום בדיקות תוכנה. בנוסף, יש עוד לקויות שכשמכירים את המאפיינים שלהן ניתן להתאים להן עבודות מתאימות בתעשייה.

 

חברי עמותת צ.א.ל.ה מספרים לכל מי שרק מוכן לשמוע, כי לחברות רבות עשויות להיות גם יתרונות בהעסקת עובדים מסוג זה. "אנשים אלה, הם על פי רוב נאמנים למקום העבודה, אחראים ובעלי יכולת שכלית גבוהה מאוד", אמרה סרפוס, "מלבד זאת, מחקרים מראים שעובדים רואים בעין יפה מאד את העובדה שהם עובדים בחברה שעוסקת במעורבות חברתית ובתרומה לקהילה ומשלבת בקרבה אנשים שהם לא מהמיינסטרים".

 

הקבוצה של ד"ר חולי, ולד ומתנדבים נוספים, החלה לפעול בשני מישורים עיקריים: צוות אחד עסק בהתמקדות בהיבט המעסיקים, ובשאלה מדוע שיעור בעלי המוגבלויות המועסקים בענף הוא כה זעום. הצוות השני בחר להתמקד בנקודת המבט של המועסק ולבחון כיצד מביאים לידי מיצוי את הפוטנציאל האישי של המועסק ולא מסתפקים בהעסקתו בעבודות הדורשות כישורים נמוכים.

 

הצוותים נפגשו מדי שבועיים-שלושה, בהדרכתו הצמודה של ד"ר חולי ולמדו תוך כדי כך את העקרונות המנחים בשיטת צוותי השיפור. הם ראיינו עשרות מעסיקים, ניתחו את המצב הקיים ואת הסיבות לעובדה המעציבה, שיש כל כך הרבה מקומות עבודה שיכולים לקלוט את המוגבלים - ובפועל יש רק מעט שעובדים שם

 

אל ד"ר חולי חברו איתן בן יצחק קלוטש, מנהל בחברה המעסיקה אנשים עם מוגבלויות וסיגל גוטרזון - פסיכולוגית, שהפכו מהר מאוד לרוח החיה בצוות המופלא הזה. כעת, אחרי שהם מרגישים ערוכים ומבינים טוב יותר מכל אחד, מה הצרכים של המעסיקים, מה האוכלוסיות המסוימות האלו מסוגלות לעשות, מבקשים חברי ארגון צ.א.לה לצאת בקמפיין רחב לכל המעסיקים, לקרוא להם לחשוב רגע, ולבחון אילו מקורות תעסוקה הם יכולים להציע למוגבלים ובמה הם יכולים לסייע.

 

אז אם אתם עובדים בחברת היי-טק, או מכירים אנשים בחברת היי-טק, שיהיו מוכנים להרים את הכפפה ולחולל שינוי חברתי משמעותי במדינת ישראל - אתם מוזמנים ליצור קשר עמותת צ.א.ל.ה. יחד עימם תוכלו לתפור את חליפת ההטמעה המתאימה לחברה שלהם. הרצון הטוב של חברות היי-טק - קיים, המומחיות והכישורים בקרב מוגבלים קיימים גם הם - עכשיו נותר רק לחבר ביניהם ולתרום תרומה קטנה לצמצום עוד אחת מהפינות האפלות בחברה הישראלית

עבור לתוכן העמוד