דבר יו"ר המועצה לט' באב
30/07/2009
הגדל

השופט המנוח חיים כהן ז"ל , סיפר כי כסטודנט בגרמניה תהה אחד מהפרופסורים שלו, מדוע הוא וחבריו אינם מגולחים, צמים ונוהגים דיני אבלות?
"אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש שלנו", הייתה תשובתו של הסטודנט הצעיר חיים כהן "ומתי נחרב מקדשכם?" היקשה הפרופסור המלומד, לפני כ1850 שנים השיב חיים כהן והותיר את מרצהו המום ונפעם בשל העובדה כי העם היהודי זוכר את האירוע הקשה הזה שאירע לו גם בחלוף חי מאות שנים, כאירוע מכונן .

שנת 70 לספירה הייתה שנה קשה ביותר לעם ישראל. שנה של חורבן וגלות אבדן עצמאות וירידה רוחנית (וגם תחילתה של עליה רוחנית במרכז ביבנה שהקים רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו ללמדינו שאין ירידה בלא עליה שיש בה פתח תקוה).
אומרים חז"ל כי הבית הראשון נחרב בשל גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים, אולם בית שני שלא היה בו דבר מאלו בשל מה חרב? והתשובה היא כי הבית חרב בשל שנאת חינם, ללמדנו כי
שנאת חינם שקולה לעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.

מהי אותה שנאת חינם? מה תרופתה?
מה השיעור שהיום אנו בשנת 2009 בישראל המודרנית יכולים ללמוד מאותו אירוע קשה ועתיק שהיה מנת חלקו של עם ישראל?
האם יש לו כלל רלוונטיות לחיינו היום בישראל במדינה מודרנית ומתועשת מתקדמת ועצמאית בעלת קשרים עם מרבית מדינות העולם?

התשובה לכך לענ"ד חיובית בהחלט והרלוונטיות מהשיעור נכונה לכל זמן וזמן בקיומו של עם ישראל בגולה, אך ביתר שאת ובעיקר, יש לו רלוונטיות היום בישראל העצמאית והחופשית כשעלינו לנהל את חיינו הריבוניים, או אז מוטלת עלינו אחריות חברתית רבה בהרבה וחובות מוגברות עוד יותר כלפי כל אדם ובעיקר כלפי החלשים בתוכינו, על מנת שלא לקלקל, את מה שהיתקננו בעמל רב ולאורך שנים.
שנאת החינם מתמצית  אם כן באי הקפדה על דברי הנביא זכריה האומר: "כה אמר ה צבאות, משפט אמת שיפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו ואלמנה ויתום וגר ועני לא תעשקו ואיש רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם..." שהקפדה על אחווה וחשיבה חיובית בין אדם לרעהו ושפיטתו של הזולת לכף זכות ועשייה חיובית לטובת האחר לא ממקום של שיפוטיות והתנשאות, אלא מקום של אחווה אהבה ורעות מהצד האחד , יחד עם עמידה איתנה  מול  כל עוולה בבחינת " כל עוולה קפצה פיה",  אלו הם לבנות  היסוד  והמלט המאחה את תיקונו ובינינו של העולם  בכלל וישראל בפרט.

התרופה שאין בילתה לשנאת החינם, הלא היא אהבת החינם בינינו ובשמה המודרני, ההתנדבות!

העשייה הטובה לזולת לא ע"מ לקבל שכר אלא כדי לעשות עימו חסד, "בחינת איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", כדברי הנביא ישעיהו או ברוח דבריו של גון סטיוארט מיל הפילוסוף האנגלי המבריק הגורס כי "ואהבת לרעך כמוך", הוא המשפט אשר הוא פסגת השלמות של המוסר ולדעתו (וגם לדעתינו) יש ליצור בליבו של כל פרט ופרט, קשר בלתי ניתק בין אושרו  שלו ובין טובת הכלל.

במקום הזה בארץ ישראל  נוצרה יצירה מופלאה ונפלאה, הלא היא מדינת ישראל.

מה יהא טיבה? מה יהיו ערכיה, איזה תוכן ניצוק לחיינו המחודשים בארץ הזו? האם תוכן של אחווה ורעות או של התגוששות מאבק ותחרות? האם תפוס כפי יכולתך יהיה הקו המנחה שלאורו נלך או  עזרה הדדית וערבות הדדית? חמלה ואנושיות? אהבת אדם וה?

התשובות לשאלות אלו אינן נמצאות  בידי מתי מעט, לא רק בידי הממשלה או  השרים  או  האוצר הארגונים או כוחות עלומים. הם נמצאים לא פחות  בידיהם ובמעשיהם של כל אחד ואחת מאיתנו. נרבה עושק נקבל חמס  ושחיתות .נרבה טוב, התנדבות, נתינה  אחווה וחסד נראה ברכה ושמחה וטוב ונחת ואור בכל מעשי ידינו.

" והאמת והשלום אהבו"...

ברוכים תהיו,
יורם סגי זקס
יו"ר המועצה הלאומית
להתנדבות בישראל (ע.ר.)

עבור לתוכן העמוד