מאירים את העיר - מתנדבים בבאר שבע
הגדל

בתחילת חודש נובמבר, התקיים כנס של חברה טובה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ובו חברו סטודנטים יחדיו כדי ליצור פעילות התנדבותית. שישה מתוכם החליטו להרים הפנינג חנוכה בבית האבות "בית יונה", בית אבות ודיור מוגן בבאר שבע, ועשרה ארגנו פעילות בבית החולים סורוקה בבאר שבע, כך שכשענת ויפתח בני ה-13 מלהבים ביקשו להקדיש כמה משעות הפנאי האחרונות שלהם בחופשת החנוכה, כדי לעשות מעשים טובים, זה לא היה הצריך מאמצים גדולים. באתר של חברה טובה חיכתה להם הפעילות, שהוכנה מ-א' ועד ת'. הנער והנערה היו צריכים רק להירשם ולהגיע.

אלו סיפורים על הפעילות ההתנדבותית שהופקה על ידי הסטודנטים הבאר-שבעים בחג החנוכה:

"לא צריך להיות מתורגל כדי לעשות מעשה טוב" - בביה"ח סורוקה

עשרים סטודנטים נוספים מהאוניברסיטה הצטרפו לענת ויפתח לפעילות, וביחד הלכו כולם לעשות שמח במחלקות הילדים ובמחלקה הגריאטרית של בית החולים. הסטודנטים המארגנים הביאו גיטרות, שירונים, משחקים, כדורי ג'אגלינג ועוד הפתעות, ועברו בין המחלקות. כל ילד שרצה לשיר או לשחק זכה לתשומת לבם המלאה של המתנדבים עם מחרוזת שירי חנוכה, מופע ג'אגלינג או משחקי חברה.

שרון, סטודנטית מאוניברסיטת בן-גוריון שביקרה במחלקה הגריאטרית, גילתה שהקשישה שעימה שוחחה נהנתה מאוד מחברתה: "הייתה לנו שיחה נעימה מאוד. זה עושה טוב לעזור ולהקדיש תשומת לב לאנשים". סטודנטים נוספים אירחו חברה לקשישים, ואילו אחרים העדיפו דווקא לשמח את הילדים: "הוצאנו אותם מהשגרה האפורה של המחלקה", סיפרה עתליה. ואילו רמי, שניגן בגיטרה ושר עם הילדים, הודה כי הוא אינו מתורגל בהתנדבות: "אבל לא צריך להיות מתורגל כדי לעשות מעשה טוב".

החיבור שנוצר בין המתנדבים לבין הילדים מחד והקשישים מאידך מילא את מסדרונות בית החולים באווירה משמחת. "נהדר לחשוב איך שעה וחצי מזמנך יכולה לצבוע מקום כמו מחלקה אונקולוגית באור חיובי", סיפר יוני, אחד הסטודנטים שארגנו את הפעילות. ובסיכומו של היום, נוכחו הסטודנטים וגם התלמידים הצעירים לראות כיצד אפשר, אפילו בהתנדבות חד-פעמית של שעתיים, לעשות מעשה טוב ולצאת בהרגשה נהדרת.

"כך הפך החלום למציאות" - בבית האבות "בית יונה"

"החזון היה לעשות הרבה שמח לדיירי בית האבות, וליצור קשר אישי חם בין הסטודנטים המתנדבים לבין הדיירים", סיפרה אורָן, ממובילי הגרעין שארגן את הפעילות. ששת הסטונדטים גייסו סביבם חברים, וכך הגיעה קבוצה של 15 איש להדליק נרות ולהתיידד עם דיירי בית האבות.

עם הגיעם, התיישב כל מתנדב באחת מהספות בלובי של בית האבות, ליד קבוצה של כמה דיירים, והחל לדבר עימם. שיחת ההיכרות יצרה קרבה מיידית, ותוך כרבע שעה היה הלובי מלא עד אפס מקום בדיירים, ששמעו את הדי השיחות המחויכות נישאים למרחוק.

את הדלקת הנרות והשירה בציבור קיימו הסטודנטים עם כמאה דיירים, ובכל פעם משתתף אחר (מהמתנדבים או מהדיירים) הוביל את הקהל כולו בשירה. לאחר מכן, נערך חידון לכבוד החג, והמשתתפים כולם למדו, צחקו והקשיבו. לכל אורך הדרך, השתלבו המתנדבים כולם בשירה, בחיוכים, בחיבוקים ובנגינה.

"כבר כשהגענו, הייתה אווירה חמה", סיפר הסטודנט נועם, "השיחה עם הדיירים הייתה נהדרת, הם היו נחמדים וחמים, ומאוד שמחו לספר על עצמם". גם הסטודנט מעיין שמח ונהנה מהפעילות: "הדיירים הראו לנו כמה נעים להם לדבר איתנו הצעירים. הם מחבקים ואוהבים!"

ואכן, הדיירים נהנו עד מאוד מהפגישה המדהימה והנעימה של צעירים ומבוגרים גם יחד, והודו למתנדבים מקרב לב. אברהם, דייר בבית האבות, סיפר ש"היה כיף לא נורמלי. אתם מוזמנים לבוא כמה שיותר, כי מאוד נחמד להיות איתכם - הלב שלי גואה לראותכם". בסיום הערב, נפרדו המתנדבים והדיירים אלה מאלה, לא לפני שהדיירים סיפרו שוב עד כמה נוכחותם של הצעירים קסמה להם, וביקשו שיחזרו שוב - כי הרי לא נסתיימה השיחה...

ובאשר למארגני האירוע, ששת הסטודנטים המופלאים שהפכו את חזונם למציאות, הם שמחו לראות את הדיירים המחויכים ואת המתנדבים המאושרים וסיכמו כי "מי שנותן באהבה, מקבל אהבה בחזרה - ובגדול".

לחצו כאן לכתבה המקורית אודות ההתנדבות בביה"ח - באתר "חברה טובה"

לחצו כאן לכתבה המקורית אודות ההתנדבות בבית האבות - באתר "חברה טובה"

עבור לתוכן העמוד