"לכל ילד יש צורך. אנחנו מגשימים אותו"
הגדל

מה הקשר בין אקטיביזם והתנדבות במרכזי העשרה בבתי ספר? בעמותת "צ.ב.ע" מאמינים שהקשר הנרקם בין המתנדבים לילדים יחולל שינוי חברתי בישראל.

איש היי-טק, גמלאי וסטודנט רוצים לשנות את העולם. נשמע כמו תחילתה של בדיחה? אנשי עמותת "צ.ב.ע" (צעירים בונים עתיד) דווקא משוכנעים שהם נחוצים לבניית עתיד טוב יותר בישראל. שמונה שנים עברו מאז הקמת העמותה, והשאיפה המנחה אותם לא השתנתה: ליצור חברה אזרחית פעילה המעורבת בקביעת סדר היום הציבורי ומשפיעה עליו. "רוב בני האדם אינם חושבים שביכולתם להשפיע. אנחנו מאמינים שאפשר. ועושים", מכריז אתר העמותה. 32 מרכזי העשרה לילדים שהיא מפעילה מעכו בצפון עד באר-שבע בדרום, כ-750 מתנדבים ו-800 תלמידי כיתות ג' עד ו' הלוקחים חלק במפגשים משותפים - מוכיחים שאפשר להשפיע.

מרכזי ההעשרה של "צ.ב.ע" פועלים בתוך בתי הספר, ובשעות אחר הצהרים מארחים 25 ילדים ומספר דומה של חונכים-מתנדבים. יחד אלה חולקים במפגשים בני כשעתיים המוקדשים לסיוע לימודי ופיתוח מיומנויות חברתיות, ואחרי הפרידה מקבוצת הילדים להכשרה ולגיבוש המתנדבים. סטודנטים, בני-נוער, גמלאים, עובדי חברות היי-טק, אנשים פרטיים וחיילים, פסיפס אנושי מגוון וחדור רצון טוב, מרכיב את קהילת המתנדבים. "כל-אחד יכול להצטרף, ואנו מאמינים שאנשים מקשת רחבה של גילאים ועיסוקים מקדמת את הלמידה במרכז", אומרים בעמותה, השוקדת כעת על גיוס מתנדבים נוספים לפעילות בצפון ובדרום הארץ.

"לכל ילד יש צורך. אנחנו מגשימים אותו"
"נראה לי שזה יעניין אותך. יאללה, תבוא", הציע מישהו לאילן קדם (40) לפני שש שנים. קדם הסקרן הגיע למפגש מתנדבים ומאז הוא פעיל במרכז "צ.ב.ע" בהרצליה, סוחף אחריו חברים נוספים. "באתי למפגש, אפילו לא ידעתי למה, רק הודיעו לי איפה ומתי הוא מתקיים", הוא מתאר בחיוך. "אחרי כמה דקות של שיחה הרעיון קסם לי, ראיתי שיש בו פוטנציאל למשהו משמעותי, מובנה, שיש עוד אנשים איתי ותמיכה במקרה של בעיות. אז נשארתי.

"כשהייתי תלמיד בתיכון, נשלחתי במסגרת פרויקט המחויבות האישית ללוות קשישה, אבל כשהגעתי לדירה שלה גיליתי שהיא נפטרה חצי שנה קודם לכן", קדם נזכר. "רציתי להרגיש שאני עושה משהו חשוב ומשמעותי, אבל מצאתי את עצמי ללא אפשרות לתרום, עם טפסים חתומים ובלי קשישה מחליפה. האכזבה שלי מהמערכת שהיתה אמורה לתת לי ליווי ותמיכה היתה מאוד גדולה. כנער פספסתי את ההזדמנות אבל היום, כבוגר, יש מאחוריי מערכת כזו".

 - הפעילות לא מתנגשת עם זו של בית הספר?

"אין לנו שאיפה להפוך לגורם שמתחרה בבית הספר, להפך. אנחנו רוצים להיות גורם משמעותי בחייהם של הילדים והמתנדבים. אני מאמין שלכל ילד יש צורך: אוזן קשבת, מבוגר נוסף כמודל לחיקוי ומקור תמיכה או מקום שבו יוכל להיות הוא עצמו. אם ילד מקבל מענה לצרכים שלו הוא יבטא את עצמו גם במקומות אחרים. יש לנו דרישות מאוד גבוהות מהילדים. בשביל ילד בן שמונה, להגיע למרכז פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהרים המאוחרות זו מחויבות רצינית. אבל בעזרת המחויבות הזו אפשר לבנות קבוצה וליצור תחושה אמיתית של שייכות. ככה שהילדים שותפים למאמץ, לעשייה ולתוצאות".

התוצאות, קדם מעיד, הן הקשר הנרקם בין הילדים למתנדבים, ובין המתנדבים עצמם. "נוכחות המבוגרים סביב הילדים תורמת הרבה לחיזוק האני שלהם", הוא מסביר. "תרשי לי לספר לך סיפור: היום מאוד מקובל שאחים יגיעו למרכז אחד אחרי השני, אני אפילו מכיר משפחה שארבעת ילדיה עברו ב'צ.ב.ע'. לפני שבוע נפגשתי במקרה עם אחד מילדי המשפחה הזו, שהיום לומד בכיתה י', והצעתי לו לעשות את המחויבות האישית אצלנו. הוא שמח ואמר שזה רעיון מצוין, זה נראה לו מאוד מתבקש. הפגישה הזו נתנה לי הרבה כוח להמשיך הלאה. זו עוד הוכחה לכך שמה שאנחנו עושים ממשי ובאמת מחלחל הלאה".

למידע נוסף והתנדבות בעמותת צ.ב.ע. התקשרו: 03-6470435 או לחצו כאן

 

 

עבור לתוכן העמוד