הרצוג מגבש תוכנית לאומית שתבטיח אספקת מזון לנזקקים
הגדל

שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, מגבש תוכנית שבמסגרתה הממשלה תיטול על עצמה אחריות לספק מזון לאזרחיה הנזקקים ביותר. "זהו כתם חברתי על המדינה שרק עמותות מספקות כיום מזון והממשלה מפקירה את הזירה", אומר הרצוג.

בימים האחרונים הקים השר צוות בראשות מנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ', שיאסוף נתונים על פעילות העמותות, מספר הנזקקים ומענים שנותנות מדינות אחרות לבעיה. את הצוות, שחברים בו בין השאר מנהל המחקר והתכנון של המשרד יקותיאל צבע והיועצת המשפטית בתיה ארטמן ומרכזת היועצת הבכירה של הרצוג עורכת הדין מיכל חומסקי. לאחר גיבוש הנתונים, יזמין הרצוג נציגים מעמותות שמספקות מזון, מהשלטון המקומי, מהאקדמיה ומהאוצר כדי להגדיר יחדיו מה תפקיד המדינה, למי היא צריכה לספק מזון וכיצד.

בין השאר ייבחנו אפשרויות שהמדינה תספק לנזקקים "תלושי מזון" לקניית אוכל בחנויות ותרכוש עודפי מזון מיצרנים וחקלאים כדי לחלקם לנזקקים - שתי שיטות הנהוגות בארה"ב.

הרצוג מקווה לממש את התוכנית שעליה יוחלט כבר בתקציב 2008. "אני דוחף לשינוי האג'נדה בעניין הזה ומתכוון להיות הכוח החברתי המאוזן והשפוי בממשלה לקראת דיוני התקציב הבא", אומר הרצוג.

מהלכו של הרצוג מהווה תפנית במדיניות שאימצו ממשלות ישראל בשנים האחרונות והוא מנוגד לדעתם של אנשי מקצוע במשרדו ושל פקידי האוצר הסבורים שהמדינה צריכה לתמוך באזרחיה המוחלשים באמצעות קצבאות ושירותים חברתיים כמו חינוך ובריאות, שהיא מעניקה בלא תשלום.

הרעיון נולד אצל הרצוג בתגובה לעתירה לבג"ץ שבה דורש ארגון "לתת" לקבוע שתפקיד המדינה לדאוג לקיומם הפיסי הבסיסי של אזרחיה החלשים ולממן ולבצע חלוקת מזון לכ-200 אלף משפחות שנסמכות כיום על עמותות לקיומן. העתירה, שהוגשה בפברואר על ידי משרדו של עורך הדין מיכאל בך, טוענת שאין זה מתפקידם של מאות גופים וולונטריים הממומנים מתרומות פרטיות ופועלים באמצעות אלפי מתנדבים לדאוג לקיום הבסיסי של רבים כל כך מתושבי המדינה.

אחרי שקרא את העתירה פנה הרצוג למנכ"ל "לתת", עורך הדין ערן וינטרוב, שסיפר לו על פעילות העמותות ועל הקשיים שלהן להיענות לכל הצרכים בשטח. לדברי וינטרוב, כדי לממן את המזון שמספקות כיום העמותות על המדינה להקציב 200 מיליון שקלים בשנה, שהם 0.7% מתקציבה. לשם השוואה הוא מציין שבארה"ב משקיע הממשל 37 מיליארד דולר בשנה, שהם 1.4% מתקציבו, בתוכנית "תלושי המזון" לנזקקים.

הרצוג מסכים שאין להשאיר את ההתמודדות עם המחסור במזון "למאות עמותות שלא ברור איך הן מכסות את הצרכים ולפי איזה קריטריונים". הוא סבור, שהעתירה צריכה לשמש זרז לדיון מעמיק שיגדיר את מידת מחויבותה של המדינה לנושא.

בשבוע שעבר הודיע הרצוג למחלקת הבג"צים בפרקליטות שמשרדו יוביל את גיבוש תשובת המדינה לעתירה ולא משרד האוצר, שאליו פנתה הפרקליטות. בדיון שנערך בפרקליטות קודם להתערבותו סיכמו נציגי משרדי הרווחה והאוצר שיש להודיע לבג"ץ שהמדינה דורשת לדחות את העתירה על הסף. בינתיים ביקשה המדינה ארכה עד ל-22 במאי כדי להגיש את תגובתה.

"אני מזמין את כל הגורמים לדיאלוג מושכל מחוץ לכותלי בית המשפט כי מדובר בשאלה של תפישת עולם לגבי יחסי המדינה עם אזרחיה וזה לא נושא להכרעת בג"ץ", אומר הרצוג.

אבל בארגון "לתת", שמספק מזון לכמאה עמותות, רוצים הצהרה מחייבת של בג"ץ, משום שהם חוששים שיוזמתו של הרצוג לא תבשיל לכדי שינוי אסטרטגי ביחסה של המדינה ותסתיים בהצהרות. "אנחנו מברכים על יוזמת השר להידברות ודיון ציבורי, אבל שבענו הבטחות והגיעה העת שהממשלה תיקח אחריות על הטיפול בעוני בכלל, ובחלוקת מזון לנזקקים בפרט", אומר וינטרוב.

בשנים האחרונות למד וינטרוב שיטות שונות הנהוגות בעולם להזנת נזקקים. אחת התוכניות שהוא הכין ומציע לממשלה מתבססת על שיחות שלו עם נציגי תעשיית המזון, שמעריכים כי מדי שנה הם משמידים או זורקים מזון בשווי 800 מיליון עד 1.2 מיליארד שקלים. אם המדינה תקים מערכת לוגיסטית לאיסוף המזון הזה ולחלוקתו, אפשר יהיה להיענות לכל צרכי הנזקקים, אומר וינטרוב.

המאמר פורסם בעיתון "הארץ" ביום 9.5.07

עבור לתוכן העמוד