מתנדבים במרכזי יום של קשישים
הגדל

היום בעידן הקיצוצים הרבים במערכות הנתמכות על-ידי משרדים ממשלתיים יש צורך רב במתנדבים או בסטודנטים שייתנו מענה לצרכים החיוניים במסגרות קהילתיות לקשישים. בין הקשישים הללו גמלאים צעירים, אלמנים או זקנים אחרים המרגישים בדידות עקב הצטמצמות המעגלים החברתיים שאליהם השתייכו בעבר. במקרים אחרים, בני המשפחה כורעים תחת עול הטיפול וזקוקים לשחור בדרך כלל בשעות היום כדי לצאת לעבודה. מתנדבים סטודנטים יכולים לספק להם שקט נפשי בידיעה שיקירם מטופל בקפידה בידיים טובות ונהנה מחברה, פעילות ועניין.

במסגרת ההדרכה לסטודנטים במרכזי היום, נוכחתי עד כמה העובדים הסוציאליים לעתיד נהנים לסייע לקשישים; זאת, בצד הרווח האישי שבעצם הלמידה והתנסות במגוון רחב מאוד של טיפולים במבוגרים. באמצעות הטיפול הרחב שהסטודנט מעניק לקהל הקשישים במרכזי היום ולבני משפחותיהם, הוא לומד לטפל במשפחה, באלימות פיזית או מילולית, בפרט, בהתמכרויות, בנוער, וכן הוא מתנסה בתיווך והכוונה, בניהול תיקים, בכתיבת דוחות מקצועיים לפקידי סעד, ובקשר עם גופים מטפלים אחרים כגון קופת החולים, בתי חולים ומשרד הבריאות.

הנגיעה הישירה של הסטודנטים בתחומי העיסוק של העובד הסוציאלי, יש בה רווח לשני הצדדים: למנהלי מרכזי היום ולסטודנטים. אשר על כן, מומלץ למנהלים להיעזר בסטודנטים מהאוניברסיטאות, ובהזדמנות הזו גם לחנוך אותם לקראת עבודתם החשובה בעתיד. מדריכי הסטודנטים יראו את החיוניות, היצירתיות והחדשנות שהם מביאים עמם למרכזי היום, והדוגמאות לכך רבות.

סטודנט ערבי בן 22 הגיע למרכז יום במגזר הערבי מפוחד, נרתע וחושש מיצירת קשר עם אנשים בגיל הסבא והסבתא שלו. הוא לא בחר בתחום הזיקנה.ביום הראשון הוא הצליח להתחבר רק להגשת האוכל בחדר האוכל, להסתובב בין הקשישים ולברך אותם לשלום. השינוי חל כאשר קיבל משימת טיפול בקשיש ערירי. הסטודנט נפגש עם הקשיש, וההנחיה שקיבל הייתה ללמוד עליו כמה שיותר וללקטמידע על חייו ומצבו. לאחר שעה יצא הסטודנט מן המפגש בידיים מלאות מידע ועם הבנה שעליו להמשיך להיות בקשר עם הקשיש.

למחרת חזר הסטודנט למרכז להיפגש עם הקשיש. אותו קשיש דאג לספר לחבריו במרכז ולמטפלת שהוא מרגיש מאוד חלש וחולה, אך הוא חייב היה לבוא להיפגש עם הסטודנט והוא אינו יכול לאכזבו. הוא הרגיש כלפיו כמו סב לנכדו, רגשות שמעולם לא חש. הסטודנט התרגש מאוד למשמע הדברים, אך המשיך לטפל בקשיש על-פי ההנחיות. בדרך זו למד הסטודנט ליצור קשר עם גורמים משמעותיים בקהילה, וכן, על חייו של הקשיש, דברים שחבריו ללימודים בתחומים השונים לא ידעו. הוא חש בגודל ההישג כאשר הקשיש החל להגיע המרכז היום מדי יום במקום פעם בשבוע, וסיפר לשכניו על הדבר הנפלא שקרה לו. הוא כבר לא היה שרוי בדיכאון, הוא "קם לתחייה".

במקרה אחר, סטודנטית בת 24 בוגרת תואר ראשון, החליטה לעסוק בעבודה סוציאלית, אך בתחום הטיפול בילדים. היא הגיעה למרכז היום, ראתה את הפעילויות, הכירה את בעיותיהם של הקשישים והבינה את הגורל האפשרי של תרומתה. כיום, היא מטפלת במשפחות של הקשישים, בבניהם ובנכדים -בני הנוער שרצתה לטפל בהם. בנוסף, היא פועלת מול גורמים משמעותיים בקהילה לסיוע לקשישים בפתרון בעיותיהם המיוחדות, המכאיבות והקשות.

סטודנט בן 50 החל לטפל באלמנה קשישה ללא ילדים שהייתה בדיכאון עקב מות בעלה. בקשישה, אישה משכילה שעבדה כל השנים במסגרות מאורגנות, נותרה עם אחות ושכנים, אך ללא חברים שאיתם ניתקה כל קשר עקב הדיכאון. כל הגורמים בקהילה ניסו להביאה למרכז היום כדי שתהיה בין אנשים. הסטודנט פעל לפי ההנחיות, צלצל לקשישה והצליח לשכנעה להגיע למרכז היום. הוא נפגש איתה פעמיים בשבוע לשיחות, וראה זה פלא – האישה חזרה להיות ראש לחבורה במרכז היום. לאט-לאט החלה לחדש את הקשר עם חבריה ולהפחית את צינון התרופות היומי. היא מקפידה על לבוש יפה, מגיעה כל יום למרכז היום, מארגנת את החברים לפעילויות ונחשבת לאחת הפעילות ביותר במקום.

פורסם לראשונה ב"מסר לעניין"- כתב העת של העמותות למען הזקן ומרכזי היום לקשיש בישראל, גיליון 27, כסלו תשס"ז, דצמבר 2006

עבור לתוכן העמוד