"הקרנות בישראל לא ממלאות את ייעודן כסוכני שינוי חברתי ואף גורמות לארגונים תלות במשאבים"

הכנס השנתי של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי עסק בהשפעתם הגוברת של קרנות פילנתרופיות בקביעת האג'נדה החברתית בישראל ובעולם, בתפקיד הקרנות בישראל ובעולם ההולך ומתחזק, לאור הצמצום בהעברת משאבים ממשלתיים לצרכים חברתיים לעומת עליה בדרישה וברב תרבותיות. בכנס הוצגו תוצאות מחקר ראשון מסוגו לגבי היקף פעילות הקרנות הפועלות בישראל (הישראליות והזרות).

"הקרנות בישראל לא ממלאות את ייעודן כסוכני שינוי חברתי ואף גורמות לארגונים תלות במשאבים"

דברים אלו נאמרו על ידי פרופ' הלמוט אנהייר UCLA, במסגרת הכנס השנתי של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. בישראל רשומות 3,826קרנות פעילות המכניסות לישראל 1.5 מיליארד דולר בכל שנה

הכנס השנתי של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי עסק בהשפעתם הגוברת של קרנות פילנתרופיות בקביעת האג'נדה החברתית בישראל ובעולם, בתפקיד הקרנות בישראל ובעולם ההולך ומתחזק, לאור הצמצום בהעברת משאבים ממשלתיים לצרכים חברתיים לעומת עליה בדרישה וברב תרבותיות. בכנס הוצגו תוצאות מחקר ראשון מסוגו לגבי היקף פעילות הקרנות הפועלות בישראל (הישראליות והזרות), תפקידיהן, יחסיהן עם הממשלה, ודרכי התנהלותן. ההשפעה הגלובלית של הקרנות בעידן של צמצום משאבי המדינה המוקצים לטיפול בבעיות חברתיות, ותפקידן בחברה המודרנית. אורחי הכינוס: פרופ' הלמוט אנהייר, יועץ הבנק העולמי והאיחוד האירופי, ומומחה בעל שם עולמי לחקר המגזר השלישי, פרופ' מסיוקי דגושי, מאונ' אוסקה ביפן וד"ר דיאנה ליט מאנגליה.

פרופ' אנהייר וד"ר ליט יעבירו סדנא למנהלי קרנות בישראל בנושא "פילנטרופיה יצירתית" (היום יום א' 26 למרץ בבית ציוני אמריקה)

פרופ' בני גדרון, מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי,אונ' בן-גוריון:"בישראל ישנה פעילות רבה של קרנות זרות. ההערכה היא כי הסכום השנתי הכולל של המענקים הנכנסים לישראל מגיע לסך של מיליארד וחצי דולר ($1,500,000,000). בשנים האחרונות יותר ויותר קרנות זרות לא יהודיות רבות פעילוֹת בארץ. בעידן הגלובליזציה בעולם המערבי מקובל שקרנות משקיעות במיזמים בין-לאומיים מחוץ לארצן, ולפיכך ההיקפים הגדולים של כספים פילנתרופיים שישראל מייבאת בולטים מאוד".

פרופ' אנהייר, מנהל המרכז לחברה אזרחית בביה"ס למינהל ציבורי באוניברסיטת UCLA: "קרנות פילנטרופיות הם גופים חיוניים לחברה המודרנית. הם משתלבים היטב עם הכלכלות התפתחות, ובעיקר בקשר שבין המגזר הפרטי והציבורי בעידן של ממשל 'מצומצם' ורב גוניות חברתית. אולם כארגונים, הם עומדים בפני איומים חדשים: התמעטות משאבים ביחס לצרכים, ושאלות לגבי הדיווחיות שלהן וביצועיהן. בשנים האחרונות פילנתרופים, וקרנות פילנתרופיות בוחנים אסטרטגיות פילנטרופיות שבאמצעותם הם יוכלו לפעול באופן אפקטיבי יותר ויעיל. אסטרטגיה פילנטרופית אומנם מסייעת לקרנות לחשב על תהליכים ומבנים, אך אין היא עונה על השאלה הבסיסית בדבר תפקידה ותרומתה לחברה".

 ממצאים מרכזיים מהמחקר "הקרנות הפילנתרופיות וארגוני המימון בישראל: מאפיינים, תפקידים, יחסים עם הממשלה ודרכי התנהלות":

בעידן הגלובליזציה וכלכלת השוק וצמצום מקורות המימון הציבורי לנושאים חברתיים, קרנות פילנתרופיות הולכות ותופסות מקום ותפקיד שהופך עם השנים לבעל חשיבות מכרעת בעיצוב פני החברה האזרחית הן בישראל והן בעולם. המחקר מציג לראשונה נתונים אמפיריים עלהקרנות וארגוני המימון בישראל, הקרנות שכלולות במחקר הן אלו הרשומות בישראל וקרנות זרות הפועלות פה .

הקרנות הפעילות בישראל

בישראל רשומות 6,377 קרנות מתוכן 3,826 פעילות

סוגי קרנות וארגוני מימון

מתוך סך הקרנות הפעילות 557 קרנות תומכות בארגונים רבים, והן בעלת משקל סגולי גדול, מדיניות חלוקת כספים מונחית מטרה, סדר יום ואמצעים להשפיע על שינויים חברתיים ולמנף את פעילותם של ארגוני המגזר השלישי

להלן חלוקת הקרנות על פי גורם התמיכה

§קרנות התומכות בפרט- 3,239 קרנות תומכות באנשים פרטיים, קרנות הנכללות בהגדרה זו הן ארגוני סיוע וקופות גמילות חסדים.

§קרנות התומכות בארגון מסוים - 1,895 קרנות

§קרנות התומכות בארגונים רבים - 557 קרנות

§קרנות אחרות – 686 קרנות

תחומי פעילות עיקריים

א. שני תחומי המימון המרכזיים של הקרנות הם רווחה וחינוך:

42% מהקרנות הפעילות פועלות בתחום החינוך ו-34% בתחום הרווחה.

64% מקרנות החינוך הפעילות הן קרנות התומכות בארגון מסוים.

87% מקרנות הרווחה הן קרנות התומכות ביחידים.

ב.תחומי הפעילות של קרנות התומכות בארגונים רבים, מגוונים: רווחה וחנוך, שוויון חברתי, פלורליזם, דו-קיום, שוויון חברתי, איכות הסביבה, תחום ייחודי לקבוצה זאת הוא קרנות העוסקות בפיתוח עירוני, והן זרועהּ של הרשות המקומית.

ג.למרות מספרם הרב של ארגוני דת מכלל הארגונים במגזר השלישי (24.8%) מספר הקרנות התומכות בתחומי הדת קטן מאוד ועומד כל 3.5% .

מניתוח הממצאים ניתן להבחין בשני מאפיינים בולטים:

(1)בישראל ישנה פעילות רבה של קרנות זרות. ההערכה היא כי הסכום השנתי הכולל של המענקים הנכנסים לישראל מגיע לסך של מיליארד וחצי דולר ($1,500,000,000). את הנתון הזה אפשר לתלות בתמיכתם של היהודים בגולה בנעשה בישראל כל השנים, אם כי בשנים האחרונות יותר ויותר קרנות זרות לא יהודיות רבות פעילוֹת בארץ. בעידן הגלובליזציה בעולם המערבי מקובל שקרנות משקיעות במיזמים בין-לאומיים מחוץ לארצן, ולפיכך ההיקפים הגדולים של כספים פילנתרופיים שישראל מייבאת בולטים מאוד.

(2)ניתוח של הקרנות בארץ לעומת קרנות בארצות הברית מראה אוריינטציה שונה לחלוטין: בארצות הברית פיתוח מוסד הקרן הפילנתרופית קשור לפעילות של פרטים בעלי ממון שהקדישו את כספם למטרות שהם קבעו ובנו מסגרת שתבטיח פעילות זו לשנים ארוכות. בישראל לעומת זאת, האתוס של מוסד הקרן קשור לקרנות הלאומיות שהוקמו בתקופה שלפני הקמת המדינה. קרנות אלה מבוססות על כספי תורמים רבים מחוץ-לארץ, כשעל יעדי הכספים הנתרמים מחליטים נשואי התרומה ולא נושאיה.

המחקר כולל שני חלקים – נתונים מספריים על הקרנות הישראליות והזרות הפועלות בישראל ומחקר עומק שבמסגרתו רואיינו עשרים ושמונה קרנות (שבע מהן זרות), חמישה עשר ארגונים המקבלים מענקים מקרנות וחמישה מנכ"לים או מנכ"לים לשעבר של משרדי ממשלה שיש להם קשר עם קרנות. ואשר הממצאים שלו משקפים..

תקציר ההמלצות

קרנות ישראליות. יש לעודד הקמת קרנות ישראליות על ידי פרטים ותאגידים שיעסקו בפיתוח חדשנות חברתית ובפיתוח החברה האזרחית. יש לעודד שיתוף פעולה בין קרנות ישראליות ובין קרנות זרות; הדבר יגדיל את פעילותן של הקרנות הזרות בארץ. יש לעודד קרנות ישראליות להיות מעורבות במיזמים גלובליים; הדבר ישפיע גם על המציאות בארץ.

  • קרנות זרות. קרנות זרות מתערבות בחברה הישראלית ואי-אפשר להבין את מיאונן לדווח על פעילותן בטענה שמדובר ב"כספים פרטיים". יש לעודד קרנות זרות לדווח דיווח מלא על פעילותן בארץ. רצוי שקרנות זרות אשר יש להן פעילות מאורגנת בארץ יקימו לעצמן הנהלות ציבוריות או ועדות מייעצות מ ק ו מ י ו ת שיסייעו להן לקבל החלטות בדבר מענקים בישראל, ועל ידי כך לעקר את זרותן.
  • יחסי קרנות-ממשלה. יש צורך לפתח "כללי משחק" של מעורבות קרנות בפעילות של משרדי ממשלה. אין לקבל מצב שממשלה מקצצת בתקציביה, ואת אלה מחליפים כספי קרנות. אין גם לקבל מצב שקרנות משנות את סדרי העדיפויות של המשרד הממשלתי לשם קידום מיזמים שלהן. התפקיד המרכזי של קרנות הוא ליצור חידושים ושינויים; לממשלה צריך להיות עניין שהן תמלאנה תפקיד זה, ועליה ליצור מסגרת לדיאלוג של ממש עם הקרנות כדי שיוכלו למלא תפקיד זה. מילוי תפקיד זה יאפשר מינוף של משאבים – ציבוריים ופרטיים.
  • קרנות פילנתרופיות – גופים פרטיים או ציבוריים? שלא כמו תורם פרטי, קרן - מרגע שהוקמה, אינה נחלת מקימיה. יש לראות בקרנות פילנתרופיות ארגונים של המגזר השלישי, כלומר גורמים פרטיים העוסקים בנושאים ציבוריים. ככאלה הן יכולות לבחור את תחומי פעילותן ואת אסטרטגיות פעילותן, אבל הן צריכות לעשות זאת בפיקוח ציבורי מקובל, שהמרכיב החשוב ביותר בו הוא שקיפות, הן של המענקים שהן מעניקות והן של תהליכי קבלת ההחלטות שלהן, הצריכות להיות מבוססות על אמות מידה ברורות ולא על העדפות אישיות.
  • התארגנות קרנות. יש חשיבות להקמת מסגרת-על כדוגמת ה-Council on Foundationsבארצות הברית שתפעל לקידום פרקטיקות מקצועיות בניהול קרנות, תעודד שיתוף פעולה בין קרנות ותעודד מדיניות ממשלתית רלוונטית כלפי קרנות. כדי לתת למסגרת-העל גושפנקה, קבוצה של קרנות גדולות, המבינות את חשיבות פיתוח התחום בישראל, היא שאמורה להקים מסגרת כזו.
  • ניהול הקרנות. כמו בארגוני מגזר שלישי אחרים, נושא הניהול של קרנות מורכב. ניהול נאות של קרן צריך לכלול: (1) שימוש מושכל בהנהלה הטרוגנית המייצגת גורמים שונים; (2) עבודת צוות מקצועי מיומן; (3) שקיפות בפעילותה, ובכלל זה דיווח על מענקיה ועל מי שהיא מעניקה לו וכן שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות המתקבלות לפי אמות מידה ברורות; (4) שימוש במומחים ובידע שפיתחה ורכשה הקרן בתקופת פעילותה והעמדת ידע זה לרשות מקבלי המענקים; (5) קשר הדוק ורצוף עם מקבלי המענקים ותכנון משותף אתם; (6) קשר ושיתוף פעולה עם קרנות נוספות; (7) הערכה של מיזמים שהקרן מממנת, של פעילותה שלה עצמה ושל יכולותיה להשיג את מטרותיה, ומעקב אחרי כל אלה; (8) תכנון כספי וביצוע תשלומים במועדים שהובטחו בשל התלות של המוענקים בהם.

 לפרטים נוספים וראיונות עם פרופ' אנהייר נא ליצור קשר עם פרופ' בני גדרון, 052-5793019

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, 08-6472323

המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי הוקם ב- 1997 במטרה לפתח ידע בנושא ארגונים ללא כוונות רווח. המרכז פועל לייזום וריכוז של מחקרים העוסקים בהיבטים שונים של המגזר השלישי בישראל, פיתוח ידע על מכלול הגורמים המרכיבים את המגזר השלישי; ארגונים ללא כוונות רווח, פעילויות פילנתרופיות והתנדבות. ופיתוח הדיון האקדמי והציבורי בסוגיית המדיניות כלפי המגזר השלישי. המרכז פועל במסגרת אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הנתונים שמתפרסמים בהודעה זו ובכינוס השנתי מבוססים על ממצאים וניתוחים של מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. המסד מהווה את הגורם היחיד בישראל שבו נערך איסוף מידע שיטתי לגבי ארגוני המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל. הנתונים עומדים לרשות חוקרים, אנשי מקצוע וקבלי החלטות, לצרכי מחקר ולצרכים יישומים.

 

עבור לתוכן העמוד