התנדבות בישראל- תהליכים לקראת שנת 2010
הגדל

הערות למחשבה ולעיון- פורסם לראשונה בשנת 1998

עולם ההתנדבות בישראל

בישראל פועלים כיום אלפי ארגוני מתנדבים מסוגים שונים, כשליש מהן עמותות מתנדבים כלל ארציות ומקומיות. סקרים מצביעים על כך כי מספר המתנדבים בישראל מגיע ל- 500,000 איש, רובם (שני שליש) אינם מאורגנים בארגוני התנדבות, אלא פועלים בדרך התנדבותית אישית משלהם. ניתן להבחין בסוגים שונים של ארגוני מתנדבים:

  • התאחדויות עולים וארגונים לקליטת עלייה
  • ארגונים למען בני הגיל השלישי
  • ארגונים לשיפור איכות החיים והסביבה
  • ארגוני חינוך, תרבות וספורט
  • ארגונים למען ילדים ונוער
  • התאגדויות
  • ארגוני שיקום ובריאות
  • מיסדרים (בני ברית וכו')
  • תנועות נוער וארגוני נוער
  • ארגוני נשים
  • ארגוני רווחה, משפחה וקהילה
  • משרדי הממשלה ומוסדות ציבור המפעילים מתנדבים
  • ארגונים אחרים

עולם ההתנדבות בישראל הפך זה מכבר לאוקיאנוס אדיר של פעילויות, בעיות, קשיים והתלבטויות. לפי התחזיות עומד עולם ההתנדבות בישראל (ארגוני ההתנדבות הכלל ארציים, ארגוני ההתנדבות המקומיים, מועצות, ארגוני המתנדבים והמתנדבים עצמם) להשתנות מקצה לקצה בתוך שנים אחדות. על חלק מהשינויים הצפויים בעולם ההתנדבות בישראל דן מסמך זה.

יש הטוענים כי השינויים עליהם מצביע מסמך זה הם חזון לעתיד. להערכתנו העתיד כבר החל.

שבעת המאיצים

לפי הערכות סוציולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים ואנשי מדעי ההתנהגות צפויים בשנים הקרובות שינויים מרחיקי לכת. בעולם ההתנדבות בישראל כתוצה מגורמים רבים להלן 7 עיקריים:

1.הפרת שרותים– המדינה המודרנית של סוף המאה העשרים וראשית האלף הבא מוציאה מידיה את הטיפול המעשי בנושאים רבים: חינוך, תרבות, רווחה, אמנות, בריאות, בריאות הנפש ונושאים חברתיים רבים אחרים. במסגרת "הפרטת" שרותים שונים, "דואגת" המדינה שהטיפול בתחומים אלה ובתחומים אחרים יועבר לטיפולם של מלכ"רים, ארגונים עסקיים, הרשויות המקומיות וארגוני מתנדבים מסוגים שונים. המדינה תתערב, תכוון, תממן, תסייע – היא לא תפעיל ולא תנהל פעילויות, לא של ארגונים כלל ארציים, בודאי לא של ארגוני התנדבות מקומיים. תהליך ההפרטה עובר גם לרשויות המקומיות. גם אלה לא יוכלו ואף לא ירצו לנהל פעילויות חברתיות בעלות אופי וולנטרי. אף הן ירצו להתערב, לכוון, לממן ולסייע. נטל הניהול המעשי יפול על האזרחים. משימות רבות יטלו על עצמם המתנדבים.

2.עליית תוחלת החיים – התופעה האנושית הזו, המסתמנות בברור בעשורים האחרונים של המאה העשרים, מביאה עמה שמחה רבה, אבל גם דאגות רבות.עליית תוחלת החיים בישראל פרושה טיפול מגוון בשפע בעיות המתעוררות מריבוי עצום באזרחים בנים 70, 80, 90 ויותר שנים. חלק נכבד מהם יזדקק לסוגים שונים של שרותים מיוחדים שיעסיקו – בין השאר – מתנדבים רבים.

3.הזמן הפנוי – ככל ששבוע העבודה הולך ומתקצר, הולכת וגוברת בעיית הזמן הפנוי. תרבות שעות הפנאי איננה יותר סיסמא, אלא עובדת חיים, שתלך ותחריף כל הזמן. משבוע עבודה של 44 שעות כיום בישראל צופים שברביע הראשון של המאה העשרים ואחד יהיה שבוע העבודה בן כ-20 שעות בלבד. חלום של דורות רבים להנות מהזמן הפנוי מעבודה, הופך לדעת רבית למציאות חברתית ואנושית קשה. האנשים יטיילו, יכייפו, חבלו, ישחקו, יסעו לגנים לאומיים, לשמורות טבע, לחו"ל, ישחקו במחשב ובפיס, יגלשו אינטרנט – אבל לבסוף כל אדם ירצה לעשות משהו מעשי. כדי לעשות – יצטרך להתנדב. רק בעולם ההתנדבות הוא ימצא פורקן לרצונו לעשות משהו למען עצמו ולמען זולתו. הזמן הפנוי יהיה – אולי – המאיץ החשוב ביותר בתמורות שיחולו בעולם ההתנדבות בישראל עד שנת 2010.

4.גימלאים צעירים, מבוססים ובריאים –ישראל עדה כבר היום לתופעה סוציולוגית, המתבטאת בכך שעשרות אלפי אנשים פורשים לגימלאות מוקדמות. אנשים בני 45, 50, 55 ואפילו 60, צעירים יחסית הנמצאים במלוא אונם, בריאים רוחנית, נפשית וגופנית ומבוססים (מי יותר ומי פחות המחפשים פורקן למאוויהם. תנועות ההתנדבות העתידות לקום ואלה הקיימות כבר כיום (ועתידות להשתנות בדרכי פעילותן) הן המקור הכמעט בלבדי לאפשרויות העיסוק (לאו דווקא הפרנסה) לגימלאים אלה. הן אלה שימלאו את שורות ארגוני המתנדבים ברביע הראשון של המאה הבאה.

5.קשיים המתעוררים בגימלאות – יותר ויותר מתבררות כיום תופעות אנושיות, בריאותיות, גופניות ונפשיות בקרב גימלאים, בין אם הם צעירים בגילם, או גימלאים שיצאו ממעגל העבודה בהגיע יומם לפרוש. חוקרים בתחומי הגימלאות מציינים שלוש תגובות מאפיינות של היוצאים לגימלאות.

  • פיתוח סימפטומים פסיכו-סומטיים (כאבי ראש וכבי בטן).
  • מחלות גופניות קשות (פיתוח מחלות חדשות והתגברותן של מחלות ותיקות)
  • הפרעות נפשיות – במיוחד דיכאונות.

6.החברה הצרכנית – חברה הדורשת ותובעת שרותים מגוונים, שהמדינה והרשויות המקומיות מתקשות לספק, הן בשל המגוון הרב של הדרישות והביקושים והן בשל העלויות הכספיות הכרוכות במתן שרותים אלה. חלק משרותים מגוונים אלה יינתנו על ידי ארגוני מתנדבים.

7.ההתנדבות היא המרחב הכמעט יחיד בו יש לאדם החופשי מעבודה אפשרות להשאר רלוונטי לעולם, בלי הצורך להתחרות בכל העולם. הוא יכול להשתמש בידע, להמשיך לחבור לחברת הידע, ללמוד, להשתלב, להתעשר ולתרום.

ברמה הכלל לאומית נראה כיום לרבים שישראל. עומדת בפני מהפך חברתי ואנושי בגלל עודף הזמן הפנוי הצפוי בשנים הקרובות. ההתבוננות מעמיקה אל עבר תהליכים צפויים בעולם ההתנדבות בישראל. חוברת מהפיכת הזמן הפנוי לשינויים חברתיים רבים נוספים, העשויים להביא לתמורות מרחיקות לכת במפת ההתנדבות בישראל.

 

השינוי הסוציו-דמוגרפי בעולם ההתנדבות בישראל

כתוצאה מ – 7 הגורמים שהוזכרו בקצרה בפרק הקודם ובעטין של סיבות רבות נוספות, צופים אנשי מדעי החברה שינויים מפליגים בהרכב הסוציו-דמוגרפי של עולם ההתנדבות בישראל. על כמה מהשינויים הללו ניתן להצביע כבר עתה.

  • הגיל הממוצע של המתנדבים בישראל, שכיום הוא 60 בערך, יורד תוך שנים אחדות בעשר שנים לפחות. פירושו של דבר, גימלאי בעל כושר גופני ונפשי צעיר יותר וגמיש יותר מזה הפועל כיום. מדובר על עשרות אלפי מתנדבים עתידיים.
  • צפוי שינוי מהותי בכל הקשור לרמת ההשכלה הפורמלית של הגימלאים החדשים. אם יתממשו אפילו חלק מהתחזיות, יהיה בתוך שנים אחדות מספר המתנדבים בעלי השכלה אקדמאית (תואר ראשון, שני ושלישי) רב פי כמה וכמה ממספרם כיום. השינוי ברמת ההשכלה של חלק נכבד מחברי ארגוני ההתנדבות, עשוי להעמיד את עולם ההתנדבות ב"פוקוס" ציבורי מרכזי יותר במפת החברה הישראלית. בד בבד עם זאת הוא יביא עמו קשיים ובעיות מסוגים שונים.
  • הגימלאי החדש, המשכיל ובעל הידע, יחפוץ למלא תפקידים משמעותיים בארגון ההתנדבות אליו ישתייך, תוך הבנה רחבה ומעמיקה בנושאים המגוונים בהם יעסוק ארגונו. בניגוד לקיים היום, יתמעטו עד למאוד מספר הגימלאים המוכנים לפעול ב"ראש קטן" ויתרבו אלה שירצו לעבוד ב"ראש גדול".
  • השינוי במבנה הסוציולוגי הצפוי בארגוני ההתנדבות יאלץ את הארגונים לשנות מקצה לקצה את דרך פעילותם, את התרבות הארגונית שלהם ויחדד מאוד את הצורך במחשבה, בתכנון ובארגון מחדש בכל הקשור לגיוס מתנדבים, שימור מתנדבים, תחזוקת מתנדבים ואפילו פיטורי מתנדבים. מקום החוזה (ההסכם) הבלתי ברור כיום בעולם ההתנדבות, בין המתנדב עצמו לבין ארגונו (או מעסיקו, כאשר המתנדב פועל עצמאית), יילך ויתחדד, יילך ויתבהר וידרוש הן מהמתנדב, אבל יותר מכך, מארגון המתנדבים עצמו, שינויים מרחיקי לכת בכל דרכי פעילותו.
  • כתוצאה משינויים אלה עתיד להתגבש מודל יחסים חדש בין המתנדבים לבין המנגנונים בשכר של ארגוני המתנדבים המודל הקיים, בו המנגנון הוא – לכאורה – השולט והמנהל את הארגון ייעלם. במקומו תיווצר תרבות ניהול חדשה, לפחות בכל הקשור לניהול מתנדבים. סביר להניח שהמתנדבים ירצו לנהל מתנדבים. המנגנון יסייע להם בכך.
  • מנגנוני ארגוניההתנדבות יהיו חייבים לעקוב בשיטתיות אחרי חידושים בתחום הגיוס, ההנעה והתחזוקה של מתנדבים ארגון שירצה שאיכות מתנדביו תהיה גבוהה, להשקיע בכך מאמץ רב ולא – יעזבו המתנדבים האיכותיים מהר יותר מכפי שזה קורה היום בחלק מהארגונים.
  • הארגון ההתנדבותי יצטרך להשקיע מאמץ גדול בשיווק רעיונותיו ובקידום מכירותיו הקשורים בגיוס מתנדבים חדשים ואיכותיים, הוא יהיה חייב לחפש כל הזמן דרכים לתת למתנדב הרגשה שהוא רצוי, חשוב, תורם ובעל ערך. שימור המוטיבציה של המתנדב הבודד תהיה דאגתו העיקרית של הארגון. טיפוח הרגשת העונג האישי של המתנדב בגין התנדבותו תהיה משימתו החשובה של כל ארגון (פרט – כמובן – למילוי המשימה שלשמה הוקם הארגון). ללא הרגשה זו, ספק אם יהיו מתנדבים קבועים ובעלי איכות בארגון.
  • השינויים הצפויים יחריפו את המאבק הפנימי בין ארגוני ההתנדבות, קודם כל על גיוס מתנדבים איכותיים. זה יהיה "שדה הקרב" העתידי של ארגוני המתנדבים. הארגון יטמיע בתוכו את ההבנה כי ללא מתנדבים בעלי רמה השכלתית, תרבותית, אנושית, הוא לא יצליח לגייס תרומות ויתקשה במיצוב הציבורי שלו.

מעבר לכל אלה, השינויים הצפויים בעולם ההתנדבות יבליטו – כמובן – את זכויותיו של המתנדב, דבר שאיננו ברור כל צורכו כיום.

זכויות המתנדב

  • הזכות שיתייחסו למתנדב כאל שותף ולא רק כאל מגיש עזרה ללא תמורה
  • הזכות להנות מתפקיד מתאים, המתחשב בהעדפותיו, ניסיון חייו, השכלתו, הרקע המקצועי ואופיו של המתנדב.
  • הזכות לקבל מידע על הארגון שבמסגרתו הוא מתנדב – מדיניותו, אנשיו ותוכניותיו.
  • הזכות לעבור הכשרה מתאימה למילוי התפקיד שעליו למלא והשתלמויות נוספות, כולל הכשרה וקבלת יעוץ והדרכה דרך קבע.
  • הזכות להישלח למקום ההתנדבות מסודר ומתאים לביצוע עבודת התנדבות בכבוד וביעילות.
  • הזכות להתנסות במיגווןתפקידים באמצעות קידום, העברה לתפקידים אחרים, או קבלת משימות מיוחדות.
  • הזכות להביע דעה וביקורת, להעלות הצעות ולהשתתף בתכנון הפעילות.
  • הזכות להנות מהכרה המתבטאת בביטויי הערכה, באותות הוקרה ובקידום.

למה יפנו להתנדבות

נשאלת השאלה – למה בכלל יפנו להתנדבות? מדוע עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים ואנשי מדעי החברה והתנהגות, מומחי מחשב, רופאים ומהנדסים, שימצאו עצמם בגיל צעיר מחוץ למעגל העבודה הרגיל, יפנו דווקא להתנדבות. התשובה לשאלה מורכבת זו טמונה בהנחה כי לאדם המודרני בראשית המאה הבאה מובטח כמעט הכל: זמן פנוי, הכנסה, אוטומציה, רובוטיקה, מחשוב, אוטוסטרדת העתיד, מוצרים ושרותים לבית, אינטרנט ותקשורת סולולרית ועוד כהנה וכהנה אפשרויות שונות ומגוונות להקלת חיי היום יום שלו. הוא ירצה רק דבר אחד – לממש את חלום ההגשמה העצמית.

האדם איננו יצור שרק לוקח. הוא גם חפץ לתת. אדם רוצה להביע עצמו, לייצר תפוקה כל שהיא, להציג את כישוריו, להשתמש בכשרונותיו, להפגין את יכולתו ולעשות משהו למען הכלל ולמען עצמו בעת ובעונה אחת.ההתנדבות תאפשר לו להגשים עצמו בכל דרך שתראה לו. בשום מסגרת אחרת הוא לא ימצא אפיק גמיש כזה למימוש חלום ההגשמה העצמית.

אם יתממשו רק חלק מהתחזיות לרביע הראשון של המאה הבאה, ימצאו עצמם – כנראה – רבים מאוד שיחפשו אפיקי פעולה אליהם ירצו להפנות את מרצם בהכרתו ובתת הכרתו, יהיה האדם המשכיל של ראשית שנות האלפיים מוכן להעניק מזמנו, מרצו, יכולתו, וכשרונותיו לזולת ולחברה. סביר להניח כי עולם ההתנדבות יהיה אחד הנתיבים הבודדים (ולא היחיד) בהם יוכל להלך האדם החופשי בדרכו לממש עצמו נפשית ורוחנית, תוך כדי ניצול כשרונותיו וידיעותיו.

אבל – יש סיבה נוספת: ההתנדבות היא כמעט הדרך היחידה המאפשרת לאדם המודרני לספק צורך חשוב מאוד לעצמו – צורך השיוך. האדם מבקש להשתייך וההתנדבות מאפשרת שייכות.

בהקשר לכך, ראוי לציין כי הגימלאים החדשים הם בני הדור שנולד בשנות ה-40 עד שנות ה-60 של המאה העשרים. דור שגדל לאחר מלחמת העולם השנייה. זה דור שמחפש עד היום הזה חזון חברתי, כלכלי, ופוליטי חדש. שאין לו חזון זה – הוא הופך לדור של "מקטרים". ההתנדבות עשוייה לסייע לו לצאת מהסבך בו הוא מצוי בחפשו חזון חברתי.

מכל האמור לעיל יכולה להצטייד תמונה מעוותת, כאילו כל המתנדבים החדשים והגימלאים הצעירים יהיו בעלי ראש גדול, מחפשי אתגרים ומעוניינים במשימות חשובות זו, באמת, התחזית המצטיירת עתה. היא איננה באה לבטל, לגרוע, או לפגוע במעמדם של המתנדבים והמתנדבות בשטח, אותם מתנדבים צנועים, נאמנים וקבועים, העושים מלאכתם השיגרתית למען זולתם בנאמנות ובמסירות יום יומית.

לימודי התנדבות – חובה

מכל האמור לעיל ברור שעולם ההתנדבות בישראל יעבור בשניים הקרובות תמורות מרחיקות לכת בכל הקשור להבנה מעמיקה ורחבה של מקומו החדש בכלל החברה הישראלית העתידית, תפקודו, מטרותיו ויכולתו.

  • הפרוש המעשי הוא שארגוני התנדבות, הקיימים כיום וכאלה שיקומו בעתיד, יהיו חייבים לסגל עצמם בהקדם לשינויים החלים בסביבתם הקרובה והרחוקה ללמוד מניסיון אחרים, להתמקצע ולהתמחות.
  • יו"ר ארגוני מתנדבים וחברי הנהלותיהם יצטרכו להקדיש זמן ללימוד שיטתי – תאורטי ומעשי – של מיגוון הנושאים בתחום התנדבותם.
  • מנכ"לים ובעלי תפקידים בכירים בארגוני התנדבות יצטרכו לעבור השתלמויות שונות, כדי להרחיב את השכלתם ולהעמיק את ידיעותיהם בתחום עולם ההתנדבות הכללי מחד ובתחומי פעילותם הספציפית של ארגוניהם מאידך גיסא.
  • רכזי התנדבות במשרדי ממשלה, ברשויות המקומיות, בארגוני מתנדבים, במלכ"רים ובעמותות יהיו חייבים לעמוד מקרוב על השינויים בתחומי ההנעה והמוטיבציה שיש להפעיל כלפי מתנדבים, בבואם (הרכזים) לגייסם לעבודות התנדבות ובמאמציהם לשמרם כמתנדבים לארוך זמן.
  • והמתנדבים עצמם – אין ספק שהם לא יסתפקו במילוי משימותיהם היום-יומיות. גם הם ירצו לשלב בעבודתם ההתנדבותית לימודי העשרה, פעולות הדרכה, שילוב תחושת שליחות פנימית עם מילוי התפקיד והבנה רחבה של מעמדם האנושי כמתנדבים בעולם החדש של ראשית המאה הבאה.

ההנחה היא כי פעולות ההדרה והעשרה אלו יהיו אף הן – ברובן – מבוססות על התנדבות. התלמידים יהיו מתנדבים, המורים והמדריכים אף הם יהיו מתנדבים .

יעילות ההתנדבות – מעבר לתרומה החברתית והאישית של ההתנדבות כתופעה חברתית יהיה להוכח את יעילותה. פרושה לימוד, רכישת מיומנות, ידע (ההתנדבות היא חלק מחברת הידע וידע הוא משאב תחרותי) ומיומנויות בתחומים רבים ומגוונים על ארגוני המתנדבים יהיה להוכיח עצמם לחברה. על התנדב הבודד יהיה להוכיח את תועלתו לארגונו.

דרוש שינוי בדרך הטיפול

רבים סבורים כי ניהול מתנדבים בשנים הבאות יהיה, מן הסתם, מורכב יותר ומסובך מבעבר. לנהל מתנדבים עם "ראש גדול", השכלה רחבה ויכולת ביטוי איננו מהמשימות הקלות שיכול ליטול על עצמו כל ארגון, לבטח ארגון מתנדבים. אבל, המציאות תהיה חזקה מכל רצון אנושי. מי שירצה להשרד בעולם ההתנדבות יהיה חייב, ללא ספק, להשתנות. השינוי בדרך הטיפול במתנדבים מתחיל ונגמר בלימוד ידע מצטבר על סמך מחקרים, סקרים, תיאוריות אנושיות חדשות, הדרכה, השכלה והעשרה.

כל ארגון מתנדבים המתכנן להמשיך ולפעול מעבר לשנת 2000 , הנמצאת כבר בפתחנו, חייב להערך לעידן החדש. על אחת כמה וכמה, כל ארגוני המתנדבים חייבים זאת לעולם ההתנדבות בישראל.

התמקצעות בתחומי ההתנדבות

מכל האמור לעיל, אן ספק כי עולם ההתנדבות חייב להתחל לאלתר בתהליך התמקצעות. היחס להתנדבות הן ברמה התיאורטית. פילוסופית והן ברמה המעשית היום יומית הוא יחס כאל עיסוק, כמו כל העיסוקים. ההתנדבות שוב לא תיתפס בקרוב אך ורק כמפלט אישי לניצול הזמן הפנוי. הכנסת אלמנט ההתמקצעות יסייע להתנדבות להוכיח עצמה כגורם חברתי בעל משמעות פונקציונלית, שאין אומנם קבלת תמורה כלכלית אישית בצידו, אבל יש בגינו מגוון רחב של סיפוקים מחד ובעיות קשות מאידך גיסא.

גם המוסדות הכלל ארציים של ארגוני ההתנדבות בישראל, יצטרכו לערוך עצמם כראוי לעידן החדש שכבר החל. יהיה עליהם למצב את ערך ההתנדבות ואת עובדת התמקצעותו של התחום במרכזה של המציאות החברתית החדשה, הן כפועל יוצא מכל הנאמר במסמך זה והן כחלק מכל התהליך המתואר בעמודים אלה.

תומלל והוזן לפורטל ע" דנה גיא וחנה מרכוס - מתנדבות בפורטל התנדבות בישראל

עבור לתוכן העמוד