רו"ח, עו"ד, עו"ס, יחס"צ, מנכ"ל המקצוענים
20/01/2009
הגדל

ארגוני המתנדבים מנוהלים כיום על ידי מקצוענים, כלכלנים, מומחי ניהול, עורכי דין ועובדים סוציאליים. אלה מתאימים באופן אופטימלי את מערכת ההתנדבות למטרות ולצרכים שלהם. ומבצעים מעקב מדויק אחר עבודתו של כל מתנדב בארגון. חלק גדול מהארגונים הללו, ממוחשב ומפעיל אגודות ידידים בארץ ובעולם לגיוס כספים והגזברים שלהם, בשכר כמובן, נדרשים להציג מדי שנה תקציב מאוזן, "המצב כיום בארץ הוא שהמדינה אינה מסוגלת לטפל בכל התחומים שהיא מבקשת לטפל. לכך יש את ארגוני המתנדבים. אבל הארגונים הללו מתחרים אלה באלה על המתנדבים. במצב הזה, יודעים הארגונים שהם חייבים להיות מקצועיים מאוד, כדי להגיע לכל אותם מתנדבים שהם זקוקים, וכדי לתפעל אותם ביעילות", מסבירים לנו במרכז להתנדבות.

 

דוגמא להתמקצעות, ניתן למצוא למשל במועצה הלאומית למניעת תאונות, בראש הארגון פועלת מועצה ארצית בת 180 חברים, מעליה הנהלה בת 49 חברים, ומזכירות בת 15 חברים. בראש המועצה השופט דב לוין, והמנכ"ל הוא ציון מסורי. למועצה סניפים בכל הארץ, בכל סניף מנהל סניף ורכז אזור.

 

שהועל, למשל, אם מנהל מסויים צריך עוד כוח עזר, נוטלת רכזת המתנדבים לספק לו את העובדים המתנדבים.

כל מתנדב בבית איזי שפירא חותם על מעין חוזה עבודה, שאמנם אינו מחייב משפטית, אך יוצר התחיבות מסוימת מצד המתנדב לבוא בימים קבועים בשעות קבועות כדי לעזור למטופל או מטופלים, ולוא דוקא איך שמתחשק לו, שהרי מדובר בבריאותם ובחייהם של מטופלים בני אדם. לפי אריאלי, אשרת יחסי הציבור של בית איזי שפירא, "חוזה העבודה" הוא עושה את שלו.

חלק ניכר של העבודה קשר לשיווק ויחסי ציבור, כמו הדפסת עלונים ושליחתם ל-5000 מכובתים פוטנציאליים ברחבי העולם וישראל. אריאלי: "חשוב לנו שידעו עלינו כמה שיותר, שכן זה עוזר לנו בגיוס כספים ומתנדבים למוסד שלנו"

 

בבית איזי שפירא חותם המתנדב על מעין חוזה עבודה, שאמנם אינו מחייב משפטית, אך יוצר התחיבות מסוימת מצד המתנדב לבוא בימים קבועים ובשעות קבועות לעזור, ולוא דוקא מתי שמתחשק לו, לפי אריאלי, אשת יחסי הציבור של בית איזי שפירא. חוזה זה עושה את שלו.

 

קיימים שלושה סוגי ארגונים המשותף לכולם, כמובן, הוא המטרות האלטרואיסטיות והעדר כוונות מסחריות, לפחות לא במוצהר. אבל מתברר שאצל חלק גדול והולך מן הארגונים הללו, גדל בהתמדה מספרם של המנהלים, אנשי המקצוע ועובדים בשכר מלא. החל במנכ"ל, בגזבר, במנהלי היחידות שונות, וכלה באיש יחסי הציבור והשיווק של הארגון.

 


דוגמא להתמקצעות מסוג שונה, ניתן למצוא בבית איזי שפירא לילדים חריגים, הפועל ברעננה. בבית איזי שפירא יש כיום מנכ"לית, נעמי סטוצ'ינר, שטיפלה ב-12 השנים האחרונות גם בניהול המוסד וגם בגיוס כספים לתפעולו מן הארץ ומחו"ל, אך בקרוב יתמנה למוסד מנהל מקצועי, והיא תטפל בעיקר בארדמיניסטרציה, הוא יפתח למשל תוכניות לטיפול בתנוקות חריגים, והיא בגיוס ובפיתוח משאבים.

בבית איזי שפירא, כ-100 עובדים ולצידם כ-400 מתנדבים המעניקים תמיכה, העשרה וסיוע לאוכלוסיית הילדים החריגים במוסד, שבלעדיהם היה הבית מתקשה לתפקד, בודאי במתכונתו הנוכחית.

לכל תחום במוסד יש מנהל מקצועי משלו, יש רכז מתנדבים, מנהל חשבונות ויש אשת יחסי ציבור רחל אריאלי. מדי שבוע מתבצעת ישיבת צוות כללית של המנכ"לית עם מנהלי היחידות, וכל מנהל יחידה ממשיך ומקיים ישיבת צוות בתוך המחלקה שלו. בכל ישיבה מתבצע תהליך איתור הצרכים בכל מחלקה, ולאחר מכן מנסים לפתור את הבעיות...

 

בישראל רשומים 2000 ארגוני התנדבות המאמצים מטרות מגוונות ושיטות פעולה משלהם. ארגוני ההתנדבות הללו נבדלים גם ברמת הותק והמיסוד שלהם. נעמי סטוצ'ינר, עובדת סוציאלית קהילתית בעלת ותק בן 23 שנים בארגוני התנדבות, מחלקת את ארגוני המתנדבים בישראל כיום לשלושה.

סוג הארגונים הראשון, הם הארגונים שקמו כארגוני התנדבות לשמה, ללא מטרות חברתיות נוספות. בין הארגונים אלא ניתן למנות את "רוטרי", "הבונים החופשיים", "השולחן העגול", חברי הארגונים הללו, מתנדבים או מגייסים כספים למפגרים, הם מגייסים כספים להענקת מלגות לימוד לנזקקים או מענקים מיוחדים למקרי סעד שלא יכולים לקבל את המענקים הללו דרך שרותי הרווחה הרגילים ברשויות המקומיות. הם מארגנים מסיבות במתנ"סים בשכונות, או מארגנים מסיבות חג לילדים במקלטים לנשים מוכות.

הסוג  השני, הם ארגונים למטרות ספציפיות, המגדירים את עצמם כמלכ"רים, דהיינו, ללא מטרות מסחריות, ואשר כל הכנסתם מיועדת לקידום המטרה החברתית, לשמה הוקמו, ועל כן הם גם פטורים מתשלום מיסים. כמו למשל ארגון משפחות ילדים הסובלים מתסמונת דאון אנו"ש וזה"בי.

המיחד את הארגונים הללו הוא שיש להם מטרה אחידה, קידום וטיפול באוכלוסיה שלהם, בעיקר בעלי אותם נכויות מסוימות. ארגונים אלה הוקמו בדרך כלל על ידי הורים של בעלי הנכויות, כדי לשפר את הטיפול והשרות בקרוביהם.

 

בשנים האחרונות עברו כ-200 ארגוני ההתנדבות בישראל מהפכה. מי שעדיין מזהה את ארגוני המתנדבים כקבוצות של דורות בפנסיה המבלות בדרך זו את זמנן הפנוי, או קבוצות בני נוער המתגייסים לדגל ההתרמה, יגלה שאלה מהווים רק חלק קטן ממערכת ההתנדבות בישראל. רוב אירגוני ההתנדבות הם היום מערכות משומנות, ממוחשבות המזכירות יותר חברות כלכליות פרטיות מאשר ארגונים וולנטריים.


סוג הארגונים השלישי, הוא ארגונים שקמו ליד מוסדות, כדי לפעול מתוכו ולמענו. כמו למשל בית איזי שפירא שהוא מוסד לילדים חריגים, ובתוכו פועל ארגון מתנדבים המגייס חלק גדול מכוח העבודה לעבודה שוטפת, וכן גיוסי כספים בעזרת התרמות מסוגים שונים. בסוג הזה של ארגונים, ניתן למצוא וריאציה נוספת, והיא "חוג ידידים", שפועל בעיקר כדי לגייס כספים עבור המוסד שלו. כמו אגודות הידידים שליד בתי חולים, מוזיאונים ואף מוסדות חינוך. הם אלה המארגנים את המכירות הפומביות ומסיבות הקוקטייל כדי לאסוף כספים למוסד שלהם.

 

גוטמן "ההתנדבות כיום איננה ללכת פעמיים בשבוע לקשיש ולעזור לו, אלא דבר מורכב ומסודר הרבה יותר. צריך להיות מקצוען, אחרת כבר אי אפשר".

 

רפי גוטמן, מן המרכז להתנדבות בתל-אביב: "הבעיה הגדולה של ארגוני המתנדבים, היא איך לשמור על המתנדבים שלהם. הם הבינו שגם אם המתנדב אינו מבקש תגמול כספי עבור העבודה שלו, הוא צריך תגמולים מקצועיים או חברתיים. אז הגיעו למסקנה שאחת הדרכים היעילות ביותר לעשות את זה, היא על ידי ארגון קורסים".
עבור לתוכן העמוד