המרת הלקיחה בנתינה –הצורך בשינוי דפוסי ההתנהגות של המנהיגות
28/09/2008

ההכרה שהשתרשה בציבור הישראלי לאחרונה היא שרבים מהמנהיגים הפוליטיים (ראשי ממשלה, שרים, חברתי כנסת וראשי רשויות) מנצלים את התפקידים הבכירים אותם הם ממלאים על מנת להפיק טובות הנאה אישיות שונות, הן במהלך עבודתם הציבורית והן לאחר סיומה. לטובות נאה אלו ביטויים שונים כגון: קבלת מתנות יקרות ערך, נסיעות לחוץ לארץ, שהות בבתי מלון מפוארים, ומינוי קרובי משפחה לתפקידים שונים. הפרשיות הקשורות לאולמרט, הירשזון ולאישים נוספים מדגימות היטב את הרקע עליו צמחה תפיסה ציבורית זו הרואה בהפקת רווחים אישיים את אחד ממרכיבי ההתנהגות המקובלים של המנהיגים הפוליטיים. מהשתרשות הדימוי השלילי של המנהיגות ומאובדן אמון הציבור בה נפגעים כמובן מנהיגים לא מעטים שבהתנהגותם אין כל דופי.

 ההתייחסות להתנהגות השלילית של חלק מהמנהיגים, המאופיינת על ידי נטייה ללקיחת תגמולים מסיטה את תשומת הלב מהעובדה שבישראל קיימת נתינה חברתית רבה המאפיינת התנהגות של מאות אלפי ישראלים המקדישים מזמנם, מיכולותיהם האישיות ומכספם על מנת לתרום לחברה. המתנדבים משתייכים לכל קבוצות הגיל והאוכלוסייה. כשליש מהציבור בישראל מעורב בפעילות התנדבותית, כמחצית מבין המתנדבים מקדישים לפעילות זו לפחות שעה בכל שבוע וחלקם אף עושים זאת שעות רבות בכל שבוע עד כדי היקף התנדבות של משרה מלאה.

תקצר היריעה מלתאר את הקשת הרחבה של הפעילויות בהם מעורבים מתנדבים אלה ועל כן נסתפק בכמה דוגמאות בלבד: ליווי זקנים בודדים ונכים, סיוע למשפחות שכולות, מתן טיפול רפואי ללא תשלום לחסרי אמצעים, אספקת מזון וביגוד למשפחת במצוקה, אימוץ חיילים בודדים, איוש קווים חמים הפועלים  בכל שעות היממה ומספקים סיוע ומידע לנזקקים בנושאים שונים, מילוי תפקידי שיטור וביטחון במשמר האזרחי, סיוע לעולים חדשים, השתתפות פעילה במאבקים ציבוריים למען איכות הסביבה והדרכת והנחיית תלמידי המתקשים בלימודים. נראה אפוא שקיים פער עמוק בין חלק מהמנהיגים שאימצו את נורמת הלקיחה לבין רבים מאזרחי המדינה המממשים הלכה למעשה את נורמת הנתינה ומשקפים בכך את פניה היפים של החברה הישראלית.

 נראה כי אחד התנאים ליצירת שינוי מהותי בחברה הישראלית ולשיפור מורל האזרחים ואמונם במנהיגות הוא שינוי יסודי בהתנהגות המנהיגים שיתבטא בין השאר בנטישה מוחלטת של נורמת הלקיחה ובאימוץ וביישום נורמת הנתינה. שינוי זה עשוי להשתקף בכמה צורות:

  • מנהיגים (שרים, חברי כנסת וראשי רשויות) יקדישו מספר  שעות בכל חודש לפעילות התנדבותית המוקדשת לסיוע לאוכלוסיות חלשות.
  • שרים, חברי כנסת, קציני צבא בכירים ועובדים שמילאו תפקידים בכירים במיגזר הציבורי וסיימו תפקידם לא ימהרו "לעשות לביתם" על ידי השתלבות בתפקידים בכירים ועתירי הכנסות במיגזר העסקי, אלא יקדישו חלק משמעותי מזמנם לפעילות התנדבותית ובכללה מילוי תפקידים מנהיגותיים בארגונים וולונטריים המסיעים לאוכלוסיות חלשות.
  • המנהיגים יאמצו את הערך "הצנע לכת" וינהגו לפיו בחייהם האישיים.

כדוגמאות מוחשיות למימוש דפוסי התנהגות אלה ניתן להביא את לובה אליאב שלאחר שסיים פעילות פוליטית-ציבורית ארוכת שנים, תיפקד מספר שנים בהתנדבות כסניטר בבית חולים סיעודי ומאוחר יותר יזם הקמת מרכז חינוכי בניצנה בו הוא משמש בען השאר כמורה בהתנדבות ואת אלוף(במיל') דורון אלמוג שלאחר סיום שירותו בצה"ל הוא מקדיש את מירב זמנו להקמת ולהפעלת מרכז חינוכי בנגב לטיפול בילדים.

מעורבות המנהיגים בפעילות התנדבותית תשקף לא רק אימוץ דפוס התנהגות המאפיין אזרחים רבים, אלא אף עשוייה לתרום לשינוי בדימוי הציבורי של המנהיגות וליצירת חברה בה ערך הנתינה לחברה תופס מקום מרכזי.     

עבור לתוכן העמוד