הנהגת מתנדבים למצוינות
כיצד ניתן לדרוש מאנשים שעשייתם אינה זוכה לתגמול כספי כלשהו, לעבוד יותר קשה?
הגדל

מתוך הרצאתו של פרופ' רם כנען בכינוס השנתי של מכון "לר" לניהול התנדבות ב"יד שרה" שנערך בחודש ינואר 2008. לאתר יד שרה לחצו כאן

פרופ' רם כנען הציג את הדילמה הבסיסית המתייחסת לנושא: כיצד ניתן לדרוש מאנשים שעשייתם אינה זוכה לתגמול כספי כלשהו, לעבוד יותר קשה? מה גם שעצם הפעילות ההתנדבותית נתפשת על ידי אנשים כביטוי למצוינות.

הנושא פועל לשלושה נושאי משנה:

  1. מצוינות ועשייה התנדבותית
  2. חשיבותה של מנהיגות בעבודת מתנדבים
  3. הנהגת מתנדבים למצוינות

מצוינות ועשייה התנדבותית
מצוינות הוא מושג יחסי ולפיכך ראוי שכל ארגון יקבע את קני המידה שלו למצוינות. עם זאת, פרופ' כנען הציע מדדים למצוינות של מתנדבים:
א. מדד הזמן: מיצוי יעיל של זמן הפעילות העומד לרשות המתנדב, עמידה בלוח זמנים, הימנעות מניצול הזמן לצרכים פרטיים וכו'.
ב. יעילות בביצוע מטלות העיסוק תוך גילוי עמדות חיוביות למטרות הארגון, לעמיתים וללקוחות, מחויבות למימוש יעדים ונטילת חלק בגיוס משאבים עבורו.
ג. יכולת הצטיינות אינה מצויה בכל אדם אולם כדאי לפחות לפתח שאיפה למצוינות.

חשיבותה של מנהיגות בעבודת מתנדבים
חשיבותה של מנהיגות הולמת בעבודה עם מתנדבים היא רבה, הואיל ומערכת הסנקציות והתגמולים הקיימת לגבי שכירים אינה תקפה לגבי מתנדבים. לדוגמא, כאשר הם אינם מרוצים הם פורשים (תופעה הכרוכה בהפסד כספי), כאשר הם אינם מסכימים לנהלים או למדיניות הארגון הם עושים את הדברים על פי ראות עיניהם.

כפי שהוכח במחקרים, פיקוח בלתי יעיל זרז החלטת מתנדבים לפרישה. לעומת זאת, פיקוח ותמיכה הולמים, מצמצמים את הנזק הנגרם מהחוויות השליליות של המתנדבים בארגון ואת תחלופת המתנדבים.

כוחה של מנהיגות, אם כן, הוא בהנהגת אנשים לקראת השגת מטרות הארגון ברוח התרבות הארגונית השולטת בו. מנהיג כריזמטי הוא המנהיג האידיאלי אבל גם למנהיג כזה יש לספק ידע והתמחות על מנת שהוא יוכל למלא את תפקידו ביעילות.
החוקרת מרגרט הריס הוכיחה כי ניתן לטפח מנהיגות בתוך ארגון המתנדבים עצמו. אנשים שהצטרפו לארגון או לצוות הזוטר של המנהיגות בו, התגלו במרוצת הזמן ובמהלך הפעילות כמנהיגים בעלי שיעור קומה.

הנהגה לקראת מצוינות
איך הופכים ארגון התנדבות רגיל לארגון מצטיין?
א. לגרום להצטרפות מתנדבים לארגון ולמנוע פרישתם ממנו, תוך התייחסות  לגורם "החרדה החברתית" שאותה יש למנוע או לפחות לצמצם.
ב. יש לקבוע באופן ברור תקני ביצוע של העיסוקים ולקצוב את הזמן המוקדש לביצוע.

עבור לתוכן העמוד