עיון מחדש בספרה של לאה

נחזור אל לאה, מיודעתנו מתחילת הפרק. עכשיו תשתנה השאלה שלנו, שהייתה "איך מוצאים עוד
כמוה? "לשאלה "באיזה אופן עונים הארגונים שלאה מתנדבת בהם על הצרכים שלה?" או "אילו תועלות מפיקה לאה מהתנדבותה?"
תיאור המקרה מרמז על כך שבית החולים מציע למתנדביו פעילויות העשרה, מה שעשוי לענות על צורך שלהם בהתפתחות ולמידה. הוא גם משתף אותם במסיבות ובאירועים של אנשי הצוות וזה יכול לענות על הצורך של לאה בהכרה וברשת קשרים חברתיים. אחרי מספר שנים, רשת הקשרים החברתיים בין המתנדבים והצוות בבית החולים עשויה להיות חזקה כל כך שתידרש התנהגות "רעה" במיוחד מצד מינהל בית החולים כדי להבריח את המתנדבים. הנהגת הארגון השני שבו מתנדבת לאה, "לשמה", השכילה לנצל את היותה גמלאית כדי להציע לה הזדמנויות ליותר ויותר מנהיגות והכרה, שהגיעו לשיאן כשביקשו ממנה להצטרף להנהלה. סביר ביותר שלאה הפגינה עניין וכישרון בניהול אירועי התרמה, והארגון הכיר בכך, איפשר לה לפרוח בתחום הזה כמו גם לרוות את הנחת שאדם מקבל מעשיית עבודה טובה. ולבסוף, כשחייה של לאה וצרכיה השתנו, איפשר לה המקלט לנשים מוכות להפחית את הזמן שהיא מקדישה לו בלי להתנתק ממנו כליל. המקלט המשיך להציע אירועים שבהם לאה, ועוד מן המייסדים ומתנדבי העבר, יוכלו להמשיך להשתתף.
דומה שזאת גם הסיבה שהביאה לכך שלאה וחברותיה הפכו לתורמות למקלט. צוות המקלט מחזיק בידע )רשומות מדוקדקות ומעודכנות( על הרקע המקצועי של לאה )הוראה(, ומבקש ממנה לסייע כאשר היכולת המיוחדת שלה נחוצה באמת ותורמת תרומה ניכרת. מפגשים בארבע עיניים עם לקוחה נזקקת עשויים לענות על הצורך של לאה במימוש עצמי: לדעת שהיא תורמת תרומה מכר עת- היא יכולה לראות את ההשפעה המיידית של עזרתה. ניתן לראות את סיפורה של לאה בשני אופנים: כסיפור של מתנדבת אלטרואיסטית מאוד, בעלת מוטיבציה גבוהה ביותר, או כסיפורם של שלושה ארגונים מיומנים ביותר בניהול מתנדבים, במתן מענה לצרכיהם המשתנים ובסיפוק תועלות ברורות.

עבור לתוכן העמוד