על ההתנדבות
"לעולם אל תפקפקו ביכולתה של קבוצה קטנה של אזרחים המקדישים מחשבה ומחויבות לשנות את העולם. למעשה, זה הדבר היחיד שמשנה את העולם".
מרגרט

שכן עוזר לשכן; בני אדם עובדים יחד למען טובת הכלל; "תיקון עולם" באמצעות מעורבות קהילתית ואזרחית;מפעלים חברתיים תלויים ברצונם הטוב של אזרחים שיזהו צורך, יגבשו, יישמו ויתמכו בו באמצעות תרומת משאבים שונים, כולל זמנם ומרצם. איך היה נראה העולם ללא בתי חולים, אוניברסיטאות,שירותי מכבי אש, בתי ספר, קבוצות לשמירה על איכות הסביבה, ארגוני זכויות האדם והאזרח, גופים לקידום החינוך או לאספקת אוכל לנזקקים, תנועות שלום, תנועות למען צדק חברתי?כל אלה ועוד רבים אחרים נוצרו על ידי קבוצות של אזרחים חושבים, אכפתיים, מתנדבים; אנשים שלא עומדים מן הצד! מדריך זה עוסק בעידוד המעורבות הזו. הוא נכתב למען הפעילים במפעלים חברתיים, ובמיוחד בעמותות, המעונינים לערב אזרחים נוספים בשליחותם הארגונית ובפועלם. מדוע בני אדם מתנדבים? כיצד נוכל להגיע אליהם? איך נאפשר להם לקדם מטרות משותפות? איך נאזן בין הצרכים שלהם לבין צורכי הארגון? אלו הן חלק מן השאלות שמדריך זה מבקש לענות עליהן. נאמר לעתים שבישראל אין תרבות נתינה ושישראלים אינם מתנדבים כמו אזרחים בארצות אחרות. האם באמת פסה רוח ההתנדבות מן החברה הישראלית? האם "חוליי" הקפיטליזם והאינדיבידואליזם יצרו אזרחים אנוכיים? אין להכחיש שניכרים סימנים למגמה שכזו: ישראלים מקפידים יותר על חצר ביתם מאשר על הגינה הציבורית שבהמשך הרחוב; הפער בין עשירים לעניים גדל בשיעורים גדולים מאוד;יותר אנשים קונים מכוניות יקרות, רהיטי יוקרה ומזון לאניני טעם בשעה שרבים אחרים חסרים את האמצעים הבסיסיים לחיים בכבוד. יש הטוענים שהישראלים מותשים משנים של הקרבה; מסים גבוהים, שירות צבאי, שעות עבודה ארוכות בשכר נמוך, מחירים גבוהים שהאינפלציה הדוהרת והמכסים הגבוהים רק מעלים עוד יותר,הקושי "לגמור את החודש", החיים בחזית המלחמה והטרור, ושתנאים אלה גורמים לכך שהישראלים רק רוצים שיניחו להם לנפשם, שיתאפשר להם ליהנות ממעט הזמן וההכנסה הפנויים שיש להם. אחרים טוענים, שהתרבות הישראלית המודרנית, המגולמת בכינוי ה"פראייר" לו זוכה מי שעושה משהו בשביל מישהו אחר "ללא תמורה", היא אנטי-התנדבותית. עם זאת, אפשר גם לטעון שהרוח הציבורית בישראל מעולם לא הייתה ערה יותר, דבר שקיבל ביטוי מוחשי בימי מלחמת לבנון השנייה ב-6002. ואכן, בשנים האחרונות חלה עלייה בנטייה להתנדבות.
יותר ויותר אזרחים מקימים קבוצות להתמודדות עם בעיות שונות, החל מחתירה לשוויון זכויות בחינוך וכלה בהתנגדות להצבת אנטנות סלולריות. מתנדבים ישראלים מככבים בחדשות הסוקרות משלחות הצלה למקרי אסון בחו"ל - למשל, הצונאמי באסיה או רעידת אדמה בטורקיה. אנשי עסקים מובילים בישראל מדברים יותר על אחריות חברתית ומארגנים ו/או נרתמים לפרויקטים חברתיים.חברות עסקיות מעודדות יותר את עובדיהן לתרום ולהתנדב. בדומה לכך, היחסים בין ישראל לבין הקהילה היהודית בחו"ל מתקדמים אט-אט ממודל תורם-מקבל למודל של שותפות, והישראלים עצמם מקבלים יותר ויותר פניות לתרומה - בטלפון, בטלוויזיה, במודעות בעיתונים ובדואר.יוזמות מקומיות צצות בכל הארץ במטרה לאפשר לתושבים לתרום מכשרונותיהם כדי לסייע לאחרים בקהילה. חברי קבוצת 'רופאים למען זכויות אדם' מטפלים במי שנשללת ממנו הגישה לטיפול רפואי; מעל 500 מתנדבי 'משולחן לשולחן' מבלים ערב אחר ערב בהסעת מזון עודף מאירועים,ממשקים חקלאיים וממסעדות לרעבים; מאות מתנדבים מבקרים חולים או קשישים, מאיישים קווי חירום, מוחים נגד תכניות בנייה מסוכנות לסביבה או נגד קיצוצים בתקציבי ממשלה שיש בהם סכנה חברתית, מלמדים ילדים בסביבות מוחלשות, פועלים ביישובים בקווי עימות או
מתכננים ומאיישים קואופרטיבים של מזון. כמענה לביקוש מצד ארגונים ומתנדבים הוקמו מספר גופים וקודמו יוזמות לגיוס מתנדבים ולהכוונתם למקומות שבהם זקוקים להם - כאלה הם 'רוח טובה','ציונות ,'2000 'רוח חדשה', 'מתן' ו'מעלה'.

עבור לתוכן העמוד