רחמים יצחק

אות הנשיא למתנדב תשס"ו

מוענק ל –

רחמים יצחק

על פעילות לקליטתה של העלייה מאתיופיה בחברה הישראלית

רחמים יצחק נולד באתיופיה ב-1943, ילד שישי במשפחה מרובת ילדים. לפני עלייתו לארץ לימד בבתי-ספר תיכוניים ובמשך שנתיים ניהל 22 בתי-ספר של אורט באתיופיה.

נשוי, אב לחמישה – הבכור מהנדס מחשבים, השני עומד לסיים את הכשרתו ככירורג, השלישית מסיימת לימודי תואר מוסמך – וסב לשישה נכדים.

עלה לארץ ב-1981, ומשנת 1983 מתגורר בירושלים, שבה התקבל לעבודה במשרד החינוך והתרבות ועסק בהוראה. במסגרת עבודתו,עסק בהכשרת צוותי הוראה בכל הנוגע לקליטת העלייה ולעולם התרבותי של בני הקהילה האתיופית.

במרוצת שנות עבודתו באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות היה למוקד של ידע וסמכות בכל הנוגע לקהילה האתיופית בישראל. הוא כתב מאמרים רבים המתארים את תפיסת העולם של העולים והציג לציבור הישראלי את פניה של התרבות האתיופית. כמי שחווה על בשרו את המעבר בין אתיופיה לישראל, על כל המשתמע מכך, והצליח להיקלט היטב בחברה הישראלית, החליט להתנדב כדי לגשר בין שני העולמות.

מדי ערב הוא מתנדב להציג לבני הקהילה שלו את החברה הישראלית הדמוקרטית על מגוון פניה והאפשרויות שהיא פותחת לעולים. בהרצאותיו, שנערכות באמהרית ובעברית, הוא מעניק ידע וכלים להבנת החברה הישראלית, בין היתר בנושא חינוך ילדים וזכויות האזרח. כמו כן, הוא מלמד את הילדים את משמעותם של גבולות וחוקים, ומציג להורים את חובותיהם וזכויותיהם במסגרת מערכת החינוך הממלכתית. פעילותו רבת-השנים הביאה ליצירת הבנה רבה יותר בין הצוותים המטפלים בילדים לבין הבית וההורים ולהכוונת ההורים בבניית מערכת ציפיות מציאותית בנוגע למערכת החינוך בישראל.

צוות המורים, הקולט את ילדי העולים, לומד ממנו כיצד להבין את תפישת עולמם של העולים, והעולים עצמם לומדים ממנו להכיר את מושגיה של החברה הישראלית וכיצד לגשר בין המסגרת המשפחתית והקהילתית לבין החברה הישראלית הרחבה. לצד הפעילות הזאת, שבאמצעותהמתוודעים בני העלייה האתיופית לנושאי זכויות האדם, חינוך ילדים ונוער, לכידות חברתית וקליטת עלייה, הוא מסייע למשפחות רבות ומצליח, בדרך של טיפול אישי ופרטני עם הורים ועם בני נוער, להשיב לבתי-הספר מתבגרים שנשרו ממערכת החינוך.

פעילותו ההתנדבותית אינה יודעת שובע או גבולות, והוא מרצה כמעט בכל עיר ועיירה בישראל שבהן נקלטו שני גלי העלייה הגדולים מאתיופיה. לא אחת אמר שכפי שהוא משלם מיסים, כך גם חובתו לתרום ולעזור לבני הקהילה שלו להצמיח את דור הילדים לרווחה כלכלית ואישית, בין היתר כדי ששילובם בצה"ל ובחברה הישראלית יהיה מוצלח. הוא מאמין שכשם שהוא מקבל מהחברה, כך עליו לתת לה ולתרום מעצמו ומניסיונו. הוא מגיע דרך קבע לבתי-ספר ולמרכזים קהילתיים – בדרך כלל תוך שהוא סופג את הוצאות הנסיעה ואת העלויות הכרוכות בהגעתו.

אות הנשיא למתנדב מוענק לרחמים יצחק על פעילותו למען קליטתה של העלייה מאתיופיה באמצעות לגישור הפערים בין החברה הישראלית ובין הדורות בקהילתו שלו – דור העולים והדור הצעיר.

עבור לתוכן העמוד