ברכה לראש השנה תשע"ו
הגדל

ברכה לראש השנה תשע"ו

שנה חדשה בפתח. שנה של התחלות חדשות  שאיפות חדשות.  זה הזמן להגשמת חלומות ישנים הזדמנות להתחדשות , להתרעננות, לאופטימיות, לתקווה , להתנדבות ולחסד.

 הזמן שלפני ראש השנה הוא הזמן שבין שתי פרשות פרשת כי תבוא  העוסקת בהבאת הביכורים למקדש:

עם הבאת הביכורים למקדש  ולאחר מסירתם לכהן והנחתם לפני מזבח ה’ מתואר ציווי אותו צריך האדם לאמר לפני ה’: "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט....וירעו אותנו המצרים ויעננונו ויתנו עלינו עבודה קשה ונצעק אל ה’ אלהי אבותינו וישמע ה’ את קולינו וירא את עונינו ואת עמלינו ואת לחצינו ויוציאנו ה’ ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה.... ויתן לנו את הארץ  הזאת ארץ זבת חלב ודבש ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה’...."

מה פשר הנאום  הזה שהאדם צריך לומר מיד לאחר הבאת הביכורים למקדש?

רוח הנאום משקפת את הדרך הארוכה שעם ישראל והאדם עברו  יחדיו עד לרגע הנפלא הזה בו זוכה האדם להביא את ביכוריו לבית המקדש. מטרת האמירה לחזק את הכרת הטוב באדם, להזכיר לו שלא תמיד היה בן חורין בארצו וחופשי כעובד אדמתו, אלא שהיה עבד במצרים ויצא משם ומתוך כך הפך לבן חורין וקיבל את  ארץ ישראל ובתוך ארץ ישראל זכה לנחלה ומתוך כך זו נתברכה והצמיחה פרי ואותו  הוא זוכה להביא לבית המקדש. ההבטה בדרך הארוכה שעבר כפרט כאדם וכעם,בימים ההם בזמן הזה,   מולידה באדם חיבור לה’ ,לעם ישראל לשמחה  ולהכרת הטוב.

מאידך בפרשת ניצבים :" אתם ניצבים היום כלכם לפני ה’ אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם שטריכם כל איש ישראל: נשיכם טפכם וגרך  אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שואב מימך"

פרשת ניצבים נקראת בשבת שלפני ראש השנה  והכוונה היא כי אנו ,כולנו , ניצבים לפני יום הדין, ראש השנה, בו כל באי העולם נידונים בפני ה’ לבחון מי ועד כמה ממלא כל אחד מאיתנו את ייעודו ושליחותו בעולם, האם הוא הולך בדרך העילאית שלו כאדם? האם הוא נותן ומקיים את שליחותו בו? מה תרומתו לחברה למשפחתו לעמו ולעולם כולו? אך לא לבדינו אנו ניצבים ונידונים אלא "כל איש ישראל" ללמדנו כי כל ישראל ערבים זה  לזה בערבות עמוקה ומשמעותית של אחריות ואחדות גורל.

האיזון הזה בין פרשת כי תבוא המביטה אל עברו של האדם ונוטעת בו שמחה וטוב לבין פרשת ניצבים המביטה אל עתידו של האדם  אל השנה הממשמשת ובאה, הוא המבט שעלינו לאמץ בחיינו.

בעין אחת להביט אל השנה שחלפה אל מה שהיה ולשמוח במה שהשגנו במה שעשינו חרף הקשיים והמכשולים . בעין השנייה להביט אל העתיד בתקווה ובצפייה במה שעוד נותר עלינו להשלים ולעשות לתקן ולהוסיף ובמתח הזה ובאיזון הזה לשמוח מחד ולשאוף מאידך.

 

זה הזמן להסיר את מחיצות החשדנות למרק את ענני הקנאה והאיבה , לתת יותר אימון זה בזה  איש ברעהו, מגזר ציבורי בשלטון מקומי , שלטון מרכזי בארגוני ההתנדבות החשדנות הזו מכלה כל חלקה טובה בנו כדברי הנביא זכריה :" משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם....".

הבסיס לבינין משותף שלנו הוא מידת האימון שניתן איש באחיו איש ברעהו . רק כך נוכל לבנות בכוחות משותפים את ביתנו על אדנים של צדק וחסד אחווה ורעות  אדנים שת תקווה ותיקון עולם לבנין עדי עד.

שנה טובה

 ברוכים תהיו אחי המתנדבים

 

יורם סגי זקס

 יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

עבור לתוכן העמוד