"...הצטרפו לבנק הזמן. זה רעיון נפלא!"
ראיון עם אבי קלוגר, פרופסור בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, ועמית בבנק הזמן בקריית מנחם.
הגדל

מה מביא פרופסור בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, איש בעל שם גם מחוץ לישראל, שזכה בפרסי יוקרה ובהצלחה מקצועית גדולה, אדם שפיתח תיאוריה בנושא פסיכולוגיה חיובית והשפעתה על החיים הפרטיים והמקצועיים להיות כל כך מעורב במינהל הקהילתי בשכונת קריית מנחם-עיר גנים? מה מביא אותו לומר בפתיחות רבה, שהמינהל הקהילתי שינה בעצם את חייו.

וכך הוא מספר כאילו היה זה סיפור על אדם אחר ולא על עצמו:
לפני כחמש שנים הגעתי לראשונה למינהל הקהילתי בקריית מנחם, כדי לרשום את בני לצהרונים שהמינהל הפעיל בבית הספר בשכונה שבה אנחנו גרים, גבעת משואה. בעודי ממתין לתורי, נפלו עיניי על פרסום של בנק הזמן. לא ידעתי מה זה. עד לאותו יום לא שמעתי על הרעיון הנפלא הזה. קראתי את הפרסום ואמרתי למזכירה שאני מעוניין להירשם. היא הפנתה אותי לרכזת של בנק הזמן, איילה וול. איילה סיפרה לי על הרעיון ושאלה במה אני רוצה להתנדב. עניתי לה, שאני יכול לתת ייעוץ ארגוני למנהל המינהל ולמי שרוצה. לשאלתה מה אני מבקש בתמורה, עניתי שאני צריך לחשוב, כאשר ביני לבין עצמי תהיתי – מה הם בכלל יכולים לתת לי. זמן קצר לאחר מכן התחלתי לעבוד שם.

בשנים אלה, בנוסף לעיסוקיי באוניברסיטה ובמתן ייעוץ לחברות שונות ברחבי העולם, למדתי להיות מספר סיפורים. התחלתי ללכת לבתי אבות בשכונה וגם הייתי מעורב בחוג לקשישים במינהל הקהילתי. הייתי מספר להם סיפורים, חלקם פרי דמיוני וחלקם פרי עטם של סופרים שונים ואף הצלחתי להוציא מהקשישים האלה סיפורי חיים. נהייתי יותר ויותר מעורב בקהילה, לקחתי חלק באירועים שונים שהמינהל הקהילתי קיים, באירוע "נר מחבר" בחנוכה, למשל, היו אצלי בבית משפחה מאתיופיה ומשפחה מאוקראינה והיה מפגש מעניין. הכרתי אנשים נפלאים שבשום אופן לא הייתי יכול להכירם ללא המעורבות שלי בקהילה. באחת הפעמים חיפשתי מקום לקיים בו סדנאות בשיטה שפיתחתי בפסיכולוגיה חיובית. קשישה אחת מהקבוצה לקחה אותי לבית התמחוי הסמוך למינהל הקהילתי והחלטתי להעביר שם את הסדנאות. במשך שנה שלמה קיימתי בבית התמחוי סדנאות בפסיכולוגיה חיובית! הבאתי לשם סטודנטים שלי מהאוניברסיטה ואנשים מהשכונה ואף מחוצה לה, שרצו ללמוד את השיטה ולעולם לא היו יכולים לעשות זאת במסגרת פרטית. התשלום היחיד שביקשתי מהם, היה תרומה לבית התמחוי, כל אחד לפי יכולתו, אם זה בכסף, אם בבגדים או במוצרים אחרים.
המעורבות שלי בקהילה הביאה אותי גם לשכונות אחרות בעיר. הערב, למשל, אני מעביר סדנה בפסיכולוגיה חיובית למתנדבים במינהל הקהילתי ברמות אלון. זו סדנה מקצועית, שאני נותן אותה במקומות רבים בעולם תמורת תשלום כמובן, והנה כאן, בקצה אחר של העיר, אני מתנדב לתת לתושבים כלים כאלה ללא כל תשלום והנתינה הזאת עושה אותי לאדם מאושר.
אני מרגיש שיש בעיר גנים משהו שאין בשכונות כמו רחביה וגבעת משואה. יש שם חום אנושי ויש לאנשים יותר פנאי אחד לשני. אולי בגלל שאין להם תעסוקה ואולי בגלל שזו תרבות אחרת. אבל החיבור הזה בין אנשים כמוני, שיש להם כסף וידע, לבין אנשים שיש להם דברים אחרים, כמו חום אנושי ולב רחב, עבורי זה חיבור משלים. חשוב לי לייצר חיבורים כאלה, כי אני מאמין שזה מה שיוצר את החוסן החברתי שלנו גם בעיר וגם במדינה.
אני רואה שחיבורים כאלה קורים. אנשים נוספים מגבעת משואה באים להתנדב במינהל הקהילתי, מלמדים אנשים מבוגרים, מלמדים ילדים, עושים כל מיני דברים שהתאפשרו להם בזכות המינהל הקהילתי, שיוצר את ההזדמנויות האלה. אז במקום לשבת ביום שישי ולקטר על מה שאין, אני מרגיש שאני יכול לעשות דברים קטנים כדי שיהיה יותר טוב לאנשים אחרים וגם לעצמי. כל המעגלים האלה נותנים לי תחושה של שייכות ומשמעות.
אני חושב שאולי בהתחלה הסתכלו עליי בצורה קצת מוזרה, אולי תהו מה פרופסור כמוני מוצא אצלם בשכונה. אבל מהר מאוד ראו אותי כבן אדם.

המסרים שלי לכם
לקוראים אני רוצה לומר – הצטרפו לבנק הזמן. זה רעיון נפלא.
לחברה למתנ"סים אני אומר, ראו את תפקיד הרכזים, שלא פעם קשה להשיג להם מימון, כהשקעה שחוזרת ומתגלגלת בקהילה בדרכים שאי אפשר לשער. שווה להשקיע בהם את המשאבים הדרושים. הרבה יותר זול ליצור קהילה שתומכת אחד בשני מאשר אחר כך לטפל באנשים במערכות המשפט, הבריאות והחינוך.
לגופי אחרים אני אומר, שהמבנה הקהילתי נותן מענה אפקטיבי לכל מיני חסרים הקיימים בחברה. הנה דרך זולה לממשלה לקדם דברים המתאימים לערכים של המדינה ושל היהדות.
אני ממשיך להיות מעורב בבנק הזמן, אבל היום כבר קשה לי להגיד איפה אני תורם ואיפה נתרם. כל הגבולות נפרצו והכול כבר מעורבב. המסקנה הברורה שלי היא, שהכול קרה בזכות המינהל הקהילתי, שיוצר מקום המאפשר לאנשים לבנות קהילה


מתוך אתר החברה למתנ"סים

עבור לתוכן העמוד