חיפושדלג על חיפוש
    blog
    תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

    מה בין קהילה לבין ניהול התנדבות

    האם גם אתם חשים שבתקופה האחרונה המושג "קהילה" הוא הטרנד הכי חם וכולם רוצים להיות חלק מקהילה ו/או לנהל קהילה?  יש צדק בתחושה הזו! בימים אלה, אנו חווים רנסנס של המושג "קהילה".  ברשומה זו ננסה להבין מהי קהילה ומתי חזרה לחיינו בכאלה עוצמות ואיך כל זה מתחבר לעולם ניהול ההתנדבות?


    חזרתו לכותרות של המושג קהילה, מפתיעה לאור העובדה שדווקא במאה ה-20 חוקרים מתחום הסוציולוגיה הביעו חששות כבדים, שבחברה המודרנית אין מקום לקהילה וניבאו את היעלמותה מחיינו, בעיקר לאור טענתם, שהחברה המודרנית מושתתת, כביכול, על קשרים פונקציונליים, מנגנונים ותהליכים בירוקרטים ורמת הלכידות בה נמוכה. במובנים מסוימים, גם ההתנדבות עברה תהליך דומה, כאשר חוקרים ניבאו גם את היעלמותה, ככל שהפכנו לחברה אינדיבידואליסטית יותר וקולקטיביסטית פחות. אבל המציאות, בשני המצבים, טפחה על פנינו. גם קהילה וגם התנדבות כאן להישאר. הן לא נעלמו, הן רק השתנו. התפתחו.

     

    הקהילה של היום נבדלת מהקהילה המסורתית, בשני מאפיינים עיקריים: האחד, אנשים יכולים לבחור לאיזו קהילה להשתייך ובאיזו רמת מחויבות. והשני, אנשים מעורבים בקהילות שלהם בהתאם לתחומי העניין שלהם (חינוך, סביבה, שכונה ועוד). ההשפעה הרחבה של אמצעי התקשורת והנגישות התחבורתית הקטינו את המשקל הגאוגרפי בהגדרתן של קהילות. ולכן, לצד הקהילה הגיאוגרפית, התפתחה עם השנים גם הקהילה הפונקציונאלית- או קהילת העניין.  קהילה המהווה מרחב להתארגנות משותפת של קבוצות להשגת איכות חיים ומטרות חברתיות.


    במקביל, התחזקות טכנולוגיות התקשורת, השימוש באינטרנט, התקשורת הסלולרית והרשתות החברתיות, הביאו לפריצתן של הקהילות הווירטואליות אשר תרמו גם הן לפריחת המושג "קהילה".  צמיחתן של קהילות  העניין  והקהילות הווירטואליות, הביאו  לשתי התפתחויות עיקריות בתחום. האחת,  הבנה כי קהילה יכולה להתפתח מן הפרט אל הכלל וכי קהילה מקדמת רשת יחסים בין פרטים, אשר יכולים לחבור יחד ולקדם את תחומי העניין השונים שלהם. ההתפתחות השנייה היא, שהעיסוק בתחום הפיתוח הקהילתי התרחב לדיסציפלינות נוספות מעבר לעבודה הסוציאלית הקהילתית, למשל: חינוך קהילתי, בריאות וקהילה, איכות סביבה, מצבי חירום, עסקים קהילתיים ועוד. 

     

    המשמעות היא כי גם בעולם מודרני וגלובלי עם נגישות טכנולוגית גדולה, יש צורך אנושי וחברתי משמעותי, להתארגנות של אנשים בקהילות: גם בעולם הווירטואלי וגם מחוצה לו.


    אז איך כל זה קשור להתנדבות? לטענתי, שתי הפרקטיקות- זו של קהילה וזו של התנדבות, משפיעות זו על זו ומקדמות זו את זה. ברשומה זו אני בוחרת להתמקד דווקא בקהילות הווירטואליות, בגלל נוכחותן האינטנסיבית בחיינו בשנים האחרונות בכלל ובתקופה מורכבת זו בפרט.


    הממד הוולונטרי - בקהילה

     

    אחד ממרכבי קהילה, הוא ממד הוולונטריות. היא מבוססת על הכרה של היחיד בזכותו לבחור אם ברצונו לפעול, עם מי, מתי ובאיזה מידה ובאיזה תדירות שיבחר. במובן, זה ניתן לומר כי בחירה בפעולה קהילתית, היא למעשה, עשייה התנדבותית. אך חשוב לי לחדד: אני לא מתכוונת שעצם ההצטרפות לקהילה היא התנדבות, אלא שהבחירה להשתייך ולהיות מעורבת בפעילות קהילתית, היא סוג מסוים של פעילות התנדבותית. קהילה מעניקה ערך לחבריה וכדי לעשות זאת לרוב מתקיימת הפריה הדדית אשר מאפשרת מעורבות גבוהה.


    רוב החברים בקהילות הווירטואליות הם צופים פאסיביים ורק אחוזים בודדים הם פעילים ומעורבים מאוד בהעלאת פוסטים, בשיתוף חומרים וידע, בהתלבטויות, ביוזמה של פעילויות שונות ועוד. לתפיסתי, אלה הבוחרים להיות פעילים- להעלות חומרים, לשתף, להתלבט יחד- הם המתנדבים בקהילתם. הדבר נכון גם למנהלי הקהילות, אשר לרוב הקימו קהילה מתוך רצון לקדם נושא שחשוב להם, והחליטו שהדרך נכונה לעשות זאת היא ע"י חיבור אנשים נוספים למטרה שהם רוצים לקדם. לרוב, קהילות מוקמות על ידי קבוצת חברים, אשר מובילים ומנהלים אותן לאורך זמן. קבוצת חברי צוות אלה, הינם צוות מתנדב של הקהילה- הם מקדישים זמן, משאבים וידע בהובלתה.


    לאור זאת, אחת המסקנות היא, שעל מנהל קהילה להחזיק בידע ובכלים הנדרשים לניהול והפעלת התנדבות. למשל, אם נצייד מנהלי קהילות בכלים לגיוס ולרתימה של מתנדבים, ונעזור להם להבין את המוטיבציות של חברי הקהילה ואת הערך שהם מחפשים לקבל או הדרכים להניע אותם לפעולה, נוכל לסייע להם להביא לכך שיותר חברי קהילה יעברו מצופים פאסיביים לחברים אקטיביים ופעילים. ישנם פרקטיקות רבות, שניתן לשאוב מעולם ניהול ההתנדבות, הרלוונטיות לניהול קהילה: כיצד לעשות קליטה ואוריינטציה של חברים חדשים לקהילה, כיצד ללוות את חברי הקהילה במהלך הביצוע של פעילויות או כיצד להוקיר את פעילות חברי הקהילה- כיצד לתת להם חיזוק או מילה טובה, לאחר כתיבת פוסט, או להעניק להם הוקרה נרחבת יותר, לאחר שתכננו ויישמו אירוע בקהילה.

     

    הכלי הקהילתי- בהפעלת מתנדבים

    עד כה דיברנו על קהילות והחשיבות של ניהול הפעילים בהן, כמתנדבים. אבל הדבר תופס גם לארגוני מתנדבים, שרוצים להניע מתנדבים טוב יותר ויכולים לעשות זאת, באמצעות בניית קהילה. אני אסביר. אחד מהמאפיינים של ההתנדבות של היום (יש המכנים אותה ההתנדבות 'החדשה') הוא השינוי בקשר  שבין המתנדב לבין הארגון. בעבר, קשר זה התאפיין בנאמנות עמוקה לארגון וחיבור לארגון שהיה מבוסס על "חברות" ארגונית ("חבר רוטרי" או "חברת ויצו" הן דוגמאות טובות), נאמנות גבוהה זו, באה לידי ביטוי גם ביחסים בלתי מותנים בין המתנדב והארגון- הקשר לא היה מותנה במידת העניין או במערכת היחסים בין המתנדב לארגון, המתנדב נשאר נאמן לארגון כמעט תמיד.


    המתנדבים החדשים, לעומת זאת, מתאפיינים בקשר רופף יותר בינם לבין הארגון שבו הם מתנדבים. הם רואים עצמם שייכים לתכנית הספציפית שבה הם פועלים, ולאנשים שפועלים עמם. הקשר שלהם עם הארגון הוא מותנה: אם הם יחושו שהארגון לא עונה על ציפיותיהם או התפקיד שאותו הם מבצעים לא מסייע להם להשיג אימפקט משמעותי, או שהם אינם זוכים ליחס הוגן, הם יקומו וילכו. המחויבות שלהם היא אחרת- היא למשימה, היא לאנשים ולמתנדבים האחרים ורק בסוף- לארגון כארגון. 


    החיבור והשייכות של המתנדבים, אם ככה, נוצר יותר ברמה החברתית ופחות ברמה הארגונית. על כן, נכון לארגון לאמץ תפיסה של הקמת קהילת מתנדבים. קהילת מתנדבים תצליח לייצר עבור המתנדבים תחושת שייכות, מחויבות לעשייה ותחושת ערך. השתייכות לקהילה- מחברת אנשים יחד. היא מחדדת עבורם את המשימה המשותפת. היא כלי מוטיבציוני משמעותי. בניית קהילת מתנדבים היא כלי חדש לארגונים המנהלים התנדבות- המייצר קשר רלוונטי ועדכני בין המתנדבים לבין הארגון במציאות של ימינו.


    רוצים לדעת עוד על איך להקים קהילת מתנדבים? דברו איתנו...

    הרשמה לניוזלטר
    הרשמה לניוזלטרדלג על הרשמה לניוזלטר
    שדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה
    *
    *
    checked
    צור קשר
    עבור לתוכן העמוד