חיפושדלג על חיפוש
    blog
    תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

    מחזור חיי תכנית הכשרה במציאות משתנה

    מחזור חיי תכנית הכשרה במציאות משתנה

    השבוע הסתיימה באופן רשמי שנת הפעילות בתוכנית ההכשרה והליווי של 110 רכזי המעורבות החברתית במרכזי הצעירים, אותה מוביל תחום מעורבות חברתית של צעירים במועצה הישראלית להתנדבות. ההכשרה מיועדת לאותם מרכזי צעירים הפועלים מזה 3 שנים תחת הקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי ובשיתוף קרן גנדיר. זו הזדמנות מצוינת לסקור בקצרה כיצד נראית תוכנית הכשרה "מאחורי הקלעים" ולשתף מעט בתוכניות לעתיד. יתרה מכך, ברשומה זו רצינו לשתף אתכם, קוראי הבלוג, בתהליך הניתוח שעשינו לתוכנית ההכשרה. כארגון צומח ולומד, אנחנו מאד מקפידים להיות עם "יד על הדופק", לבחון את עצמנו ואת תהליכי העבודה שלנו ולוודא שאנחנו בכיוון הנכון. עם סיום שנת הפעילות של ההכשרה שלנו, החלטנו להתבונן על ולשרטט את מסלול התפתחות התוכנית על פי תיאוריית מחזור החיים של ארגונים, לפיה כמו צמחים, בעלי חיים או אנשים, גם ארגונים כפופים לתופעה הקרויה מחזור חיים ומשתנים לאורכם (אדיג'ס, 1991, עמ' 108-21). התיאוריה נוסחה ב-1991 על-ידי פרופ' יצחק אדיג'ס, מאנשי הניהול החשובים בתקופתנו.


    מסיבות שקצרה היריעה מלהכיל תהליך הלידה של תוכניתנו היה מהיר מהצפוי והותיר לנו זמן מועט בלבד להיערכות. יחד עם זאת היה לנו חשוב שב"שלב החיזור", כלשונו של אדיג'ס, בו התכנית טרם "עלתה על המסלול" וקיימת בעיקר כרעיון, נצליח לייצר את החיבור הראשוני המוצלח עם הרכזים.  לשם כך פעלנו בשני מישורים: מחד, הצבת סטנדרט מקצועי גבוה שיוביל לתחושת ערך משמעותית מההכשרה, מאידך, תחושת שייכות מקצועית ואישית של הרכזים לקבוצת שווים, שתוביל אותם לרצות לקחת בה חלק פעיל. מעל לכל החלק החשוב בעינינו בהיבט זה הוא שהרכזים היו מעורבים בכל שלב ושלב בהיגוי, בתכנון ובהוצאה לפועל של כל פרויקט. מהלך זה נועד לעודד אותם להתנסות בלמידה מבוססת פרויקטים ברמה ארצית ובעבודת צוות תהליכית.

     
    בהיבט הסטנדרט המקצועי היו אלו כנס פתיחת השנה שהוקדש לנושא "צעירים ומעורבות חברתית בעולם החדש" לצד 12 מפגשי ההכשרה החודשיים שעסקו בפיתוח כישורים מקצועיים במיפוי קהילתי, ניתוח, כתיבת תוכנית עבודה ועוד, שסייעו בידינו לבסס רמה מקצועית גבוהה. בכל אחד מהנ"ל השתתפו כשני שליש מסך הרכזים בממוצע. בנוסף, רמת הביצוע שעליה הקפדנו בעת הוצאה לפועל של תוכניות לאורך השנה נועדה להוות דוגמה ("מודלינג") לזו המצופה מהרכזים/ות. בין התוכניות שיצאו לפועל ניתן למנות תכנית ליווי מקצועי של יועצים מן השטח שבה לקחו חלק כ-30 רכזים ויועצים מתחומי תוכן שונים, ותחרות שערכנו בין 25 רכזים/ות לבחירת פרויקט חברתי מקומי אשר יורחב בעתיד הקרוב לקנה מידה ארצי בעזרתם. בתחרות זו זכו לבסוף שני פרויקטים. האחד "פה-ריפריה מדברת" מאת נציגות המרחב הכפרי בישראל, הדס אלעד ושני הדר, והשני "שומרות הסף" בהובלת הרכזת תחיה ברונר מהמועצה המקומית חריש.


    בהיבט תחושת השייכות, היו אלו ההקפדה על טיפוח קשרים ישירים וקבוצתיים כאחד עם חברי הקבוצה לאורך השנה. ברמה האישית היו אלו שיחות והתכתבויות תכופות שעיקר מטרתן הייתה להיות עבורם/ן אוזן קשבת ויד מכוונת, וברמה המקצועית ההקפדה על כך שמרבית נושאי ההכשרה נבחרו על בסיס האתגרים שהרכזים/ות העלו, אתגרים שאף הוצפו בפינה מיוחדת בתכנית ההכשרה, שהקדשנו לש חקרי מקרה אישיים.

     
    אל "שלב הינקות" של  אדיג'ס, שבו נגמר שלב הדיבורים ומתחיל שלב העשייה הקדחתנית, נכנסנו בסמוך לתחילת "עידן הקורונה", אשר השפעותיו לא פסחו גם עלינו; רכזי/ות המעורבות החברתית נקראו לדגל והתייצבו בחזית העשייה החברתית ברשויות בהן הם פועלים/ות. בהתאם לכך האתגרים והצרכים שהציפו לנו הרכזים/ות בשלב זה היו לנו הוכחה לכר הפורה שנוצר ולתחושת הרלוונטיות של התוכנית עבורם. לכן, במקביל לשינויים ולהתאמות שערכנו בתוכנית פיתחנו כלים מקצועיים להתנהלות בחירום, ערכנו סקרים בקרב צעירים/ות שממצאיהם תרמו להבנת המציאות בשטח ולפיתוח מענים, הקמנו וטיפחנו ערוצי תקשורת קהילתיים לשיתוף ולהפריה הדדית של הרכזים/ות ומעל לכל עמדנו בקשר אישי ורציף עם מרביתם גם בימים אלה.


    אל "שלב הזינוק" במחזור חיי התוכנית, המאופיין לרוב בהתבגרות הנפשית של התכנית, המחייבת האצלת סמכויות בהיקפים נרחבים יותר על משתתפי התכנית ולפיכך שינוי באופי מנהיגות מובילי ההכשרה, אנו פועלים להגיע בפתח שנת הפעילות הבאה עת נצא לדרך עם קמפיין תקשורתי רחב היקף שמטרתו למצב את מרכזי הצעירים כשחקנים משמעותיים בזירה המקומית. בשלב זה נשאף להתאים את התוכנית בצורה מיטבית לקהלי היעד השונים שלה (בהתאם לפרופיל הרכז והרשות) ונשלב תהליכי פיתוח הדרכה מתקדמים לצד ליווי אקדמי רציף לתוכנית. בהיבט התשתית נשאף לקדם תהליך סדור ומקצועי של הערכה ומדידה, לפתח ולהטמיע מערכות ניהול למידה סינכרוניות ("בזמן אמת") וא-סנכרוניות (מתמשכות בין מפגש למפגש) שיהוו חלק אינהרנטי מתהליך הלמידה ויאפשרו תקשורת דו כיוונית ויצירה משותפת של ידע באופן אופטימאלי. ולבסוף, והחשוב מכל, להוסיף ולפעול לפיתוח המישור הקהילתי בקרב הרכזים/ות עד לכדי יצירת רשת מקצועית חזקה ופעילה, המאופיינת בהפריה הדדית, אשר תתרום להרחבת מעגלי ההשפעה של מרכזי הצעירים בכלל ורכזי המעורבות החברתית בפרט.

    הרשמה לניוזלטר
    הרשמה לניוזלטרדלג על הרשמה לניוזלטר
    שדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה
    *
    *
    checked
    צור קשר
    עבור לתוכן העמוד